המדינה תבקש מהבנקים הגדולים להתגייס לטובת מפעלים בקשיים

בפגישה ישתתפו החברים הקבועים בפורום השולחן העגול - שר האוצר, יובל שטייניץ, יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, שיזם את הזמנת ראשי הבנקים. אל השלושה צפויים להצטרף מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן; מנכ"לית בנק לאומי, גליה מאור; מנכ"ל בנק דיסקונט, גיורא עופר; מנכ"ל מזרחי טפחות, אלי יונס; ומנכ"לית הבנק הבינלאומי, סמדר ברבר צדיק. עוד הוזמנו לישיבת הפורום, ראשי החטיבות העסקיות בחמשת הבנקים הגדולים, מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל, נשיא האיגוד ויו"ר הפועלים יאיר סרוסי, וכן מנכ"לי הגופים המוסדיים כלל ביטוח, מנורה מבטחים ופסגות.

מטרת הפגישה להביא לכך שקרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, שעד כה העניקה הלוואות בכ-630 מיליון שקל מתוך היקף מקסימלי של 2.6 מיליארד שקל שעומדים לרשותה, תתחיל לתפקד באופן יעיל יותר כדי שעסקים לא יקרסו. במסגרת הקרן פועלים כיום רק בנק אוצר החייל, מרכנתיל ובנק הפועלים אך על פי הערכות, ייתכן כי במשרד האוצר יבקשו מראשי הבנקים הגדולים ומהגופים המוסדיים שזומנו לפגישה, לקחת גם כן חלק בקרנות הסיוע. בכך, ניתן יהיה להרחיב משמעותית את היקף האשראי שיינתן למפעלים במצוקה, וזאת מבלי לצאת במכרז כפי שהיה נהוג עד כה.

תוכנית הבראה נזקקת למימון

אבל איך התגייסות של הבנקים תוכל לסייע לחברה כמו תפרון? "הנהלת תפרון צריכה להגיש תוכנית הבראה לבנקים, אבל כל תוכנית כזאת תזדקק למקורות מימון", הסביר ברוש בשיחה עם "גלובס". לדבריו, "עד לפני שנתיים היקף היצוא של תפרון עמד על 150 מיליון דולר ויותר בשנה, ואין ספק שהיא תוכל לחזור להיות חברה מוצלחת. אבל צריך מימון כדי לחזור לעמוד על הרגליים".

לטענת גורמים בתעשייה, הבעיה היא שהקרן לעסקים קטנים ובינוניים נבנתה בצורה כל כך לא נוחה לעסקים, עד שאותם עסקים שבאמת נזקקים לקרן לא מצליחים להוציא ממנה סיוע. לטענת הגורמים, מי שנהנים בסופו של דבר מהסיוע הם עסקים שיכלו לקחת הלוואה רגילה.

במשרד האוצר מציינים כי בנק הפועלים, המשתתף בקרן הסיוע, צפוי לסיים עד תום השנה את מכסת האשראי שהוא מוסמך לתת במסגרת הקרן לעסקים קטנים ובינוניים של המדינה, מכסה שהיקפה 300 מיליון שקל. לכן, האוצר אישר לבנק את הכפלת הערבות של המדינה כך שהבנק יוכל להציע הלוואות עד ל-600 מיליון שקל.

אבל הפועלים הוא מקרה חריג בכל מה שקשור לקרן הסיוע, בשל העובדה שהוא בנק גדול שעובד עם הרבה עסקים. לעומתו, שני הבנקים האחרים בקרן - אוצר החייל ומרכנתיל - הם בנקים קטנים שלקוחותיהם התעשייתיים מועטים. הפונים נבדקים על ידי הבנק ועל ידי חברה כלכלית ולרוב בקשתם נדחית (לטענת ברוש, 60% מהפניות נדחות).

כדי לתמרץ את הבנקים להקל על מתן ההלוואות לעסקים, מתכוון ברוש לדרוש חלוקה מחדש של נטל האחריות לאשראי. כיום, 20% מהאשראי שמעניקה הקרן ניתן בערבות מדינה ואילו הבנקים חשופים ל-80% מהאשראי. לטענת ברוש, הנטל צריך להשתפר לטובת הבנקים ביחס של 1:3.

ברוש מוסיף ואומר כי ביום חמישי האחרון הוא דיבר על הבעיה עם החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, שיוציא מכרז לבחירת גוף מתאם בקרן לעסקים קטנים ובקרן ליצואנים מתוך רצון לייעל את העבודה, לצמצם בירוקרטיה ולנצל את היתרון לגודל.

ועדת הכספים גם מתערבת

ועדת הכספים של הכנסת תקיים מחרתיים (ג') דיון מיוחד על חברת תפרון ועל מצבם של מפעלי הפריפריה בכלל - זאת בעקבות בקשתו של ח"כ ציון פניאן (ליכוד), המרכז את סיעות הקואליציה בוועדת הכספים.

שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, התייחס לנושא בישיבת הממשלה ואמר כי "עלינו לקבל החלטה אם אנחנו מאמינים כי לענף הטקסטיל בישראל יש סיכוי להתאושש ולחזור לתפארתו - או שעלינו להכשיר את עובדי הענף ולסייע להם בהסבת מקצוע".

בן אליעזר ניצל את ההזדמנות כדי לקרוא לממשלה להעדיף תוצרת כחול-לבן במכרזים. "אנחנו חוסכים במחירי המדים ורוכשים אותם ממדינות כמו סין אבל בסופו של יום אנו נאלצים לשלם את מה שחסכנו ואולי אף יותר מכיוון אחר, שכן המדינה היא שתצטרך לדאוג לרווחתם של מפוטרי ענף הטקסטיל".