ממשלת יפן השיקה חבילת תמריצים בהיקף 81 מיליארד דולר

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות: "היקף ההזרמה קטן אמנם ביחס להזרמות ממשלתיות להן הורגלנו, בעיקר בארה"ב וסין, אולם מדובר בצעד כלכלי מהותי ראשון של הממשלה היפנית מאז היבחרה"

ממשלת יפן השיקה חבילת תמריצים בהיקף 7.2 טריליון ין (81 מיליארד דולר) לאור סימנים להתפוגגות ההתאוששות הכלכלית במקביל לירידת הפופולריות של ראש הממשלה החדש, יוקיו האטויאמה.

חבילת החילוץ הראשונה של האטויאמה כוללת 3.5 טריליון ין לטובת המחוזות השונים ביפן, 600 מיליארד ין לעידוד התעסוקה, ו- 800 מיליארד ין לטובת מייזמים סביבתיים.

המפלגה הדמוקרטית של יפן, שעלתה לשלטון בספטמבר והבטיחה לתמוך במשקי הבית לאחר שני עשורים של קפאון כלכלי, נלחמת בדפלציה והתחזקות נמשכת של הין. על פי סקר של בלומברג, הממשלה תעדכן מטה את נתוני התמ"ג של הרבעון השלישי.

עם חשיפת חבילת החילוץ, הממשל היפני הודיע כי "גורמי הסיכון כוללים הידרדרות של תנאי התעסוקה, ביקושים נמוכים בשל לחצים דיפלציוניים, עלייה בריביות ארוכות הטווח ותנודתיות בשוק המט"ח".

"תנודתיות נמשכת ובלתי מסודרת של שערי המט"ח עלולה לעכב משמעותית את ההתאוששות הכלכלית ועל כן הממשלה תעשה כל מה שהיא יכולה על מנת להפחית את התנדודתיות הזאת".

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, אמר ל"גלובס" כי "הזרמת הכספים למשק היפני מלמדת אותנו שוב שהכלכלה העולמית עדיין שרויה במצב משברי ושההתאוששות תקח עוד זמן. זה נכון לגבי המשק היפני ונכון גם למשק האמריקני שהתאוששותו הסופית תארך עוד זמן למרות השיפור בתקופה האחרונה. הממשלה היפנית מבינה, בדומה לממשלות רבות אחרות, שמצב הכלכלה שברירי ואינו מאפשר אי התערבות ממשלתית.


"היקף ההזרמה קטן אמנם ביחס להזרמות ממשלתיות להן הורגלנו, בעיקר בארה"ב וסין, אולם מדובר בצעד כלכלי מהותי ראשון של הממשלה היפנית מאז היבחרה".

העודף במאזן השוטף של יפן עמד באוקטובר על 1397.6 מיליארד ין. נתון זה כפול כמעט מהתוצאה שנרשמה בשנה שעברה לנוכח הירידה החדה שנרשמה בייבוא ליפן (37.7%-). הירידה בייבוא האפילה על הירידה בייצוא מיפן (24.6%). קצב הירידה במכירות מעבר לים התמתן מאז הגיע לשפל של כל הזמנים של 50.5%- בפברואר.

במחלקת המחקר של FXCM ישראל מסבירים כי "ההתמתנות בקצב הירידה של הייצוא מיפן נובעת מהשפעתן המיטיבה של תוכניות התמריצים חסרות התקדים של הממשלות ברחבי העולם, תוכניות אשר הפיחו חיים בשווקים העולמיים והגבירו את הדרישה לסחורות מתוצרת יפן בשווקים שמעבר לים. בו בזמן, מצבו המתדרדר של שוק העבודה ביפן הוביל להפחתת ההכנסה הפנויה שבידי הצרכן היפני ולאובדן ביטחונו הכלכלי והכביד בכך על הצריכה המקומית בארץ השמש העולה".

המטבע היפני עמד על 84.83 ין לדולר ב-27 בנובמבר - שיא של 14 שנה. נכון לעכשיו, הדולר מאבד 0.53% ל-89 ין לדולר.