פתרונות יעילים לטעויות כלכליות

אסור שסך ההלוואות, כולל משכנתא, יעלה על 25% מסך ההכנסה נטו. ולא רק זה...

1. משכנתא? לפעמים עדיף לשכור דירה

רוב המשפחות רוכשות דירה עם משכנתאות גדולות, כאשר לעתים קרובות מדובר בהחלטה כלכלית שגויה. התוצאה היא שגרים במקום שלא אוהבים, בדירה שלא מתאימה לצרכים, ונכנסים לחובות גדולים כדי להגיע לדירה סבירה. החובות המצטברים משפיעים על כל איכות החיים. משכנתא זו הלוואה, עניין כלכלי נטו, וצריך להתנתק מהצד הרגשי בהחלטה הזו. לפעמים עדיף לשכור דירה עוד כמה שנים, לחסוך כסף ורק אז להיכנס לזה.

* מה הפיתרון? סך כל ההלוואות - כולל משכנתא והתחייבויות אחרות, גם קצרות מועד - אסור שיעלו על 25% מסך כל ההכנסה נטו.

2. דחף רגעי? ותרו על קניות לא מתוכננות

רוב בני האדם מבצעים קניות אמוציונליות רבות. למשל, עוברים ברחוב, רואים פלזמה של 50 אינץ' וקונים כדי לפצות את עצמם על יום רע. מדובר ברכישה לא רלוונטית, לא חשובה ולא משמעותית, שאחר-כך תעלה ביוקר, משום שאין להם איך להחזיר את הסכום והם נכנסים למינוס. הם לוקחים הלוואות קצרות מועד שהריבית עליהן מאוד גבוהה, ולמעשה הורסים את כל המערך הפיננסי התקופתי בשביל קנייה מיותרת לחלוטין.

* מה הפיתרון? לתכנן בתחילת השנה או במועד קבוע אחר באילו דברים אנחנו רוצים "לפנק את עצמנו" ובאילו עלויות.

3. אפיקי חיסכון? חפשו חלופות לפק"מ

מכיוון שרוב בני האדם נמנעים מלרכוש ידע בכל הקשור להשקעות, פעמים רבות הם משאירים עניין זה בחוסר טיפול. פגשתי מאות משפחות שיש להן כמה מאות אלפי שקלים שיושבים בצד בפק"מ. פק"מ הוא פיקדון שצובר ריבית אפסית. בנוסף, אם בנק נופל - הכסף שיש בפק"מ לא מובטח, שהרי פק"מ הוא למעשה הלוואה שהלקוח נותן לבנק ומקבל תמורתה ריבית. ניירות ערך, לעומת זאת, אינם של הבנק. הבנק רק שומר עליהם עבור הלקוח, כך שאם הבנק מתמוטט - נייר הערך נשאר בבעלות הלקוח.

יש הרבה מאד השקעות סולידיות שחובה להיות מודע להן: מק"מים, אגרות חוב ממשלתיות ומסלולים מובנים של הבנקים שנותנים יותר ריבית.

* מה הפיתרון? צריך להתמקצע, לצבור ידע ולנהל את הכספים בצורה טובה יותר. לשם כך צריך לקחת קורס או ללמוד קצת באינטרנט, ולא לחסוך דרך פק"מ.

4. חיסכון לפנסיה? לא לדחות את ההפרשות

ממש כמו בסעיף הקודם, לרוב בני האדם אין מושג בכל מה שקשור לפנסיה שלהם. לעתים קרובות, גם אם לאדם יש קרן פנסיה במקום העבודה, לחלק גדול ממרכיבי השכר אין הפרשות לפנסיה. כך, כאשר הוא יוצא לפנסיה, הוא מקבל רק 50% או 60% מהשכר שקיבל ולפעמים אפילו פחות. חשוב לזכור כי גם גובה הסכום של קצבת הזקנה מביטוח לאומי מגוחך. פנסיה היא אירוע פיננסי טראומטי: מי שלא דואג לה, ובטח אם אין לו פנסיה מובנית במקום העבודה, עלול להתמודד עם בעיות חמורות. כל שנה שאנחנו לא מטפלים בהפרשה לפנסיה מחייבת אותנו להפריש בהמשך יותר כסף כדי לקבל פנסיה סבירה.

* מה הפיתרון? לעצור, להסתכל מהו חוב הפנסיה ולהתחיל להפריש מיידית.

5. אובדן כושר עבודה? ודאו שיש כיסוי

רוב האנשים אינם מבינים אילו השלכות יש למצב שחס וחלילה מחר בבוקר יאבדו את כושר העבודה שלהם. אנשים חושבים שביטוח לאומי מכסה אותם. זו עוד אגדה אורבנית. מדובר בסכומים קטנים מאוד, שכדי לקבל אותם צריך להראות אחוזי נכות מאד גבוהים. אם אדם לא מכוסה בביטוח או בכיסוי מתאים מהפנסיה, הוא בהחלט עלול להגיע לפת לחם.

* מה הפיתרון? לבדוק מה בדיוק מכסה מקום העבודה. את מה שחסר צריך להשלים באופן פרטי. לבטח את ההכנסה בחברת ביטוח או במסגרת פנסיונית אחרת, כדי שאם נאבד את כושר העבודה תהיה לנו הכנסה.

6. היעדר דמי כיס? מתכון להוצאות לא מבוקרות

מחקרים מראים כי מעטות המשפחות בהן ילדים זוכים באופן קבוע לדמי כיס. זו כמובן טעות. ראשית, משום שהילד אינו לומד לתקצב את ההוצאות שלו ולא יכול לתעדף אותן.

שנית, זה מוציא את ההורים משליטה, מכיוון שזה 50 שקלים כאן ועוד 30 שם, והסכומים מצטברים לכמה מאות שקלים בחודש. הרבה מאד פעמים מדובר בסכום גבוה שלא התכוונו להוציא ומוציא אותנו מאיזון.

* מה הפיתרון? לעשות את זה מאורגן ולקבוע עם הילד מה הם דמי הכיס.

הכותב הוא מנחה התוכנית "משפחה חורגת", מנכ"ל ובעלים של חברת האימון "תות תקשורת ותוצאות"