אצבע משולשת

לא הצטרפת למאגר הביומטרי? לא תצא מהארץ. עכשיו, אחינו, תחליט מה מתאים לך

א.

אישור חוק המאגר הביומטרי ביום שני השבוע בכנסת הוא בושה וחרפה שעוד נשלם עליה ביוקר כשהכול ידלוף לו, וברשותכם לא אחזור כאן על תרחישי הזוועה. הפוליטיקאים מרחו את המאבק בהבטחות על דיון רציני ומעמיק, ניסחו פשרה שאינה פשרה, והצביעו עליה ללא כל דיון. דפקו אותנו רציני.

אז עכשיו תקעו לנו איזה פיילוט וולונטרי שאליו הם מגייסים מתנדבים. נשמע נורא רומנטי, נכון? קצת כמו משלחת הומניטרית לאפריקה. איזו בדיחה עלובה, והיא כולה על חשבוננו: וולונטרי? כן, ממש. אתה יכול לבחור לא לקחת בזה חלק, אבל אז לא תוכל לצאת מהארץ וישללו ממך עוד כמה הטבות קטנות. עכשיו רק תבחר, אח שלנו קטן, הבחירה כולה שלך.

ומוכרחים גם להודות שלקרוא "מתנדב" לאזרח שאתרע מזלו לחדש מסמך רשמי ועכשיו הוא מוכרח ליטול חלק בפיילוט מפוקפק נגד רצונו זה כבר ממש הומור מרושע.

אז עכשיו, אני קורא בעיתונים, ראש הממשלה ימנה "ממונה על יישומים ביומטריים" שימליץ על מדיניות כוללת ותקום ועדת שרים ליישומים ביומטריים.

ועדת שרים ליישומים ביומטריים? תשכחו מכל מה שאמרתי. עכשיו אנחנו יכולים להיות רגועים לגמרי. אם רק אפשר לבקש שגם השר לענייני דתות יעקב מרגי ישב בוועדה, אהיה מרוצה עד הגג. בכל זאת, יישומים ביומטריים - כאן צריך מומחה אמיתי, כאן צריך מישהו שפרטיות, כמו גם זכויות אזרח נוספות, הן נר לרגליו, וההתקדמות הטכנולוגית לנגד עיניו. אני מרגיש שמרגי הוא האיש הזה.

ואם לא מרגי, אז כל אחד אחר, זה הרי לא באמת משנה. לאף אחד מהם לא יכול להיות אכפת פחות מהמאגר הביומטרי או מהזכויות שלנו. עובדה.

מעניין איך תתמודד מדינת ההלכה של שר המשפטים יעקב נאמן, שלהקמתה פילל ממש באותו יום שבו עבר חוק המאגר הביומטרי, עם סוגיה מורכבת, מוסרית וטכנולוגית כמו זו שעומדת לפנינו. אין כמו התורה הקדושה וההלכה הנצחית לברור בין שיטות לאבטחת מידע ולברר סוגיות כמו כבוד האזרח, חירותו והזכות שלו לפרטיות.

ב.

הדוח השנתי של האגודה לזכויות האזרח התפרסם בתחילת השבוע וצייר תמונה קודרת של מצב זכויות האדם בישראל. הוא לא עורר שום הד, בדיוק כמו הדוח של השנה שעברה, והדוח שלפניו, וסביר להניח שגורל הדוח הבא לא יהיה שונה בהרבה. אף שר ואף ח"כ לא מצאו לנכון להגיב, אבל מהם, או לפחות מרובם המוחלט, באמת כבר אי-אפשר לצפות לכלום. גם העיתונים לא טיפלו בדוח במיוחד.

הם פרסמו מילה במילה פחות או יותר את ההודעה לעיתונות של האגודה, אף אחד לא טרח לבקש תגובה מאף אחד. גם הפובליציסטים שתקו. כמו בשנה שעברה, גם השנה אהיה אולי היחיד שמזכיר את דבר קיומו של הדוח.

תמיד הרי יש דברים חשובים יותר. אפילו הטוקבקיסטים לא יצאו מגדרם, ובאופן אוטומטי קטלגו את הדוח כשמאלני ואת יוצריו כעוכרי ישראל. רבים מהם הצביעו על המודלים שלהם למדינות שנעים להיות בהן אזרח, ובמיוחד אזרחית: סעודיה, תימן, איראן, ירדן, סוריה. שם לפחות אין שמאלנים, כן?! ואם יש, שם יודעים איך לטפל בהם, ולא בכפפות של משי כמו פה.

אבל אם להיות הוגן, הרי שהדוח השנה (http://tinyurl.com/ygk3nmd) מדכא ומדכדך כמו זה של השנה שעברה, לא הרבה יותר. שבעים ומשהו עמודים של קריאה מבאסת עד מאוד, אבל לא מבאסת בהרבה מזו של השנה שעברה. החומרים הם אותם חומרים, פחות או יותר.

לא הייתה זו שנה של קפיצת מדרגה. אפשר לומר שאנחנו פוסעים באותו נתיב ידוע של הידרדרות זכויות האזרח בישראל ברגל בטוחה ושלווה ובקצב אחיד. המדינה ממשיכה לדפוק בנחת את כל מי שחלש, ומי שהכי חלש נדפק הכי הרבה. זקנים, נכים, נשים, פריפריה, בדואים, ערבים, הקולות שבשוליים. היא ממשיכה לפגוע, בלי למהר יותר מדי, בזכויות לחינוך, לפרנסה, לבריאות, לדיור, לדיבור. זו פחות או יותר אותה המדינה שהייתה לנו גם בשנה שעברה: גזענית, אטומה ואדישה.

הכול מידרדר, ומידרדר ברגוע ובכיף. כמעט אף אחד לא עושה דבר בשביל לעצור את ההידרדרות הזו או להאט אותה. אם כבר להפך - נדמה שרבים והולכים אלה הדוחפים מאחור.

ג.

את מה שאני אומר כל שנה אומר גם השנה: אתה אולי חושב שאם אתה לא ערבי, זקן, נכה, אנרכיסט, מתנחל קיצוני, חולה, בדואי, רוסי, אתיופי חרדי שגר בפריפריה אז הדוח לא נוגע אליך. אבל אתה טועה, בנאדם. הנה, החוק למאגר הביומטרי (שהספיק להיכנס רק בכמה פסקאות בדוח של השנה) הוא דוגמה מצוינת.

אני מהמר שבשנים הבאות הוא יופיע יותר ויותר בדוחות, ואז אולי גם אנשים כמוני וכמוכם - יפים, צעירים, בריאים, יהודים, ישראלים ותיקים, אשכנזים, לבנים שמרוויחים יפה וגרים במרכז ויודעים שכל זה יימשך לנצח - יתחילו למצוא את עצמם בדוחות של זכויות אדם. מעניין איך נרגיש אז כשאף פוליטיקאי לא ימצא לנכון להגיד מילה, והדוח ייקבר מתחת ערימת רפש דקה, אבל מסריחה, של טוקבקים.

מעניין איך תתמודד מדינת ההלכה של שר המשפטים יעקב נאמן, עם דוח כמו זה שפרסמה השבוע האגודה. הרי ידוע שאין כמו התורה הקדושה וההלכה הנצחית שלנו לשמור על זכויותיהם של מיעוטים ולקבל את השונה.

ד.אם יש דבר שבכל זאת בלט השנה בישראל, על-פי הדוח, ומה שמזכיר מאוד את הדרך שבה התקבל החוק הביומטרי, זאת העובדה שהכל על תנאי. בישראל של 2009 שום זכות - ובסיסית ככל שתהיה - אינה מובנת מאליה.

האתה רשאי לדבר, בתנאי שזה את הדברים הנכונים. אתה רשאי לבריאות, בתנאי שאתה בריא. אתה זכאי לתעסוקה, בתנאי שאתה צעיר, אתה רשאי לגור איפה שתרצה, בתנאי שאתה בדיוק כמו אלה שגרים שם עכשיו, וכך הלאה. אפילו עצם האזרחות שלנו במדינה הנפלאה הזו היא על תנאי, והיא יכולה להישלל. ואם לא כולה, הרי שחלקים נרחבים ממנה. שום דבר אינו מובן מאליו. סכנה של ממש.

יש יותר ויותר התניה של קבלת זכויות בקיום חובות. אני מודה שיש בזה סוג מסוים של היגיון צבאי, אבל אנחנו הרי לא חיילים, אף שיותר ויותר נבחרי ציבור חושבים עלינו ככאלה ועל ילדינו כלא יותר מחיילים לעתיד, ויש לנו זכויות שאינן מותנות בדבר. להציע שרמת החינוך - וממנה נגזרת הזכות לפרנסה, וממילא לשוויון - תהיה מותנית ברמת ההתגייסות לצבא, לדוגמה, זה מעוות מבחינה מוסרית ברמות בלתי נתפסות. אבל מה שלא נתפס, אצלנו הוא המציאות.

זכויות אדם אינן, ולא יכולות להיות, מותנות בדבר. זה בדיוק העניין. זכויות אדם הן החובה העיקרית של המדינה ליושביה, זו השורה הראשונה בחוזה.

השבוע, ב-10 בדצמבר, חל יום זכויות האדם הבינלאומי. אתמול צוין היום בצעדה המונית שתצא מכיכר רבין, שתמהיל הארגונים המשתתפים בה הוא די מרגש לטעמי. אני הייתי שם. אם הגעתם וראיתם אחד עם תאומים שמזכיר, גם אם בצורה רופפת משהו, את האיש המאויר בראש העמוד....

הרהור

אם רק אפשר לבקש שגם השר יעקב מרגי ישב בוועדה המיוחדת, אהיה מרוצה עד הגג. בכל זאת, ועדה מיוחדת