ניצן סנה: "מע' הבריאות בארה"ב תפשוט את הרגל תוך עשור"

הדברים נאמרו בפאנל Health-IT בועידת העסקים השנתית של "גלובס" ■ יצחק פטרבורג: "ישראל מוציאה 8% מהתל"ג על בריאות, ההוצאה בארה"ב- 17% מהתל"ג"

"ישראל מוציאה 8% מהתל"ג על הבריאות לעומת 17% מהתל"ג בארה"ב", כך אמר הבוקר פרופ' יצחק פטרבורג, מנכ"ל סלקום לשעבר ועמית אורח במכון מילקן, מנחה פאנל Health-IT שנערך בוועידת ישראל לעסקים 2009 של "גלובס", הנערכת במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

עוד משתתפים בפאנל: אהרון מנקובסקי, שותף מנהל בקרן פיטנגו, בועז הירש, ראש מנהל סחר חוץ במשרד התמ"מ, ד"ר גלעד פורטונה, חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן וניצן סנה, מנכ"ל ומייסד קליניוורקס.

פטרבורג תיאר כי במחקר שערך במכון מילקן, "עוד באמצע שנות ה-90' של המאה הקודמת, סומנה ישראל כמובילה בעולם בהטמעת מערכות IT ברפואה. החל מפברואר השנה העניין תופס תאוצה בארה"ב בחסות הנשיא אובמה והרפורמה של ממשלתו בענייני הבריאות. ההערכות מדברות על השקעות קרובות של בין 34 לבין 42 מיליארד דולר בהטמעת מערכות IT במערכות הבריאות".

"ישראל, שהחלה להטמיע את האפשרות ליצור מעין "דרכון" לכל חולה שהולך איתו בכל הליכיו הרפואיים, הייתה מהחלוצות בעניין. ישראל מוציאה 8% מהתל"ג על בריאות לעומת 17% בארה"ב, וזאת מבלי שתהיה השפעה על בריאות הציבור או תוחלת החיים. לדוגמה: תמומת התינוקות בישראל - 3.2%. בארה"ב - קרוב ל-6%", ציין פטרבורג.

פטרבורג הוסיף כי "המדינה המובילה בעולם ב-Health-IT היא דנמרק. בשום מערך השוואה לא תמצאו את ישראל".

"ההמלצות שלי היא שמדינת ישראל תגדיר את ה-Health-IT כמשאב לאומי כי יש לנו מה להציע לעולם. צריך ליצור מנהלת לאומית, להקים אתר אינטרנט מרכזי ולהופיע בכל הוועדות והכנסים המרכזיים. יש להשקיע כספים בתחום כי היום המדען הראשי בכלל לא עוסק ב-Health-IT", סיים פטרבורג.

סנה: "מערכת הבריאות הציבורית בארה"ב צפויה לפשוט את הרגל תוך עשור"

סנה ציין כי "הפוטנציאל בתחום ה-Health-IT הוא 10 מיליארד דולר בשנה עם גידול של 7-10% בשנה. יש בארה"ב התקדמות אדירה בתחומי האדמיניסטרציה הרפואית כמו בילינג וקביעת תורים. תוכנית התמריצים בארה"ב הבטיחה הרבה מאוד אך נתנה מעט מאוד לתחום. הסיבה - מערכת הבריאות הציבורית בארה"ב צפויה לפשוט את הרגל תוך עשור".

מנקובסקי נתן את דעתו ואמר כי יש בתחום "עסק" וגם בפיטנגו השקיעו בתחום לדוגמה ההשקעה בחברת מדקון. היתרון של ישראל הוא שהמערכות הן בין-מערכתיות וישראל היא הטובה בעניין הזה. "אין שום סיבה שישראל לא תוביל את תחום ה-Health-IT. זה בסך הכל עניין של מודעות. ב-7 שנות לימודי רפואה אין אפילו קורס אחד בביו-אינפורמטיקה", ציין מנקובסקי.

פטרבורג פנה להירש ושאל אותו מה עושה או תעשה המדינה בעניין תחום ה-Health-IT. לדעתו של הירש הדבר החשוב ביותר היא לאתר את הפוטנציאל. המדינה צריכה לשאול את עצמה אילו כלים אפשר להעמיד: החברות הישראליות בתחום אינן גדולות בלשון המעטה וכיצד עוזרת המדינה להחדיר את החברות הישראליות לשוק רווי בחוזים ארוכי טווח עם הרבה חברות אמריקניות.

פורטונה חיווה את דעתו ואמר כי החברות הישראליות חייבות לשתף פעולה עם החברות הזרות. בעולם הבריאות דורשים יציבות וגודל ולכן קשה מאוד לסטראט-אפים קטנים גם אם המוצר מצוין. פורטונה נתן את הדוגמה של טבע שהחלה להיכנס לתחום הגנריקה בארה"ב בתחילת שנות ה-80'. "השוק היה בחיתוליו באותם ימים וזה הרבה יותר קל ככה מאשר להיכנס לתחום קיים", ציין פורטונה. עוד הוסיף פורטונה כי לדעתו הדרך היא למכור שירות, כמו אמדוקס, ולא מוצר כי מוצר אפשר להעתיק.