קרן אינפיניטי: "המשבר הפיננסי דווקא עזר לנו לחדור לסין"

כך אמר אמיר גל-אור בראיון למרכז ישראל אסיה ■ "התחומים שאנו רואים כבעלי עדיפות ראשונה בסין הם שירותים רפואיים, מכשירים רפואיים, מספר אספקטים של טכנולוגיית מים, טכנולוגיה חקלאית, אנרגיה חדשה ו-IT"

"אינפיניטי קמה ב-1993 כחלק מתוכנית אמריקנית וישראלית אשר ביקשה לבסס תעשיית הון-סיכון. ממשלת ישראל סבסדה אנשי מקצוע וחברות אמריקנים עם ניסיון ועם נכונות להשקיע בישראל. אחד מהם הייתה אינפיניטי ובין השנים 1993 ו-2003 התמקדנו בישראל-ארה"ב, מבחינת השקעות של שלבים מוקדמים והתמקדות בשוק האמריקני", אמר אמיר גל-אור מקרן אינפיניטי בראיון למרכז ישראל-אסיה.

ב-2003 עברנו להתמקד בסין. מבחינה מסוימת, סין תפסה את תפקידה של ישראל מכיוון שסין ביקשה להקים כמה שיותר אינקובאטורים להון סיכון עם תמיכה של פעילות הון פרטית, כפי שממשלת ישראל עשתה בשנות ה-90. ומבחינה אחרת, אנו לקחנו את תפקידם של האמריקנים בניצול הניסיון שלנו ליצירת הון משותף בסין ויחד עם הממשלה הסינית. עשינו זאת בעזרת מספר רב של מערכות יחסים, החל מראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, דרך סגן ראש הממשלה הסיני וכלה בקשרים אישיים. בנוסף העובדה שאנו חלק מקבוצת אי.די.בי הקונגלומרט הגדול ביותר בישראל, עזרה. כל אלו תרמו לפעילות בשנים 2003-4 שבהם עשינו את המעבר הנ"ל.

אתר האינטרנט של אינפיניטי מזכיר את קיומם של סינרגיות בין ישראל וסין. האם הן מבטלות את הפערים ביניהן?

ובכן, ישנם הבדלים משמעותיים בין שתי המדינות. חלקם טכניים- שפות שונות, הפרש שעות, מנטאליות שונה. הסינים במידה רבה ממושמעים יותר, וישראלים נוטים להיות יותר גמישים אז יש דברים שקשה מאוד לגשר עליהם- תקשורת ומרחק...

הבדל נוסף נובע מכך שאין קהילה יהודית. כאשר אנו בבית בישראל, ובמקומות אחרים כמו ארה"ב, אירופה, רוסיה, אוסטרליה- כמעט בכל מקום יש קהילה יהודית, אך בסין אין. וזה מחסום כי אין לך עוגן על הקרקע. הצד השני של המטבע הוא כמובן בישראל, שאין בה קהילה של סינים. אין בישראל צ'אינאטאון. המחסום שנותר הוא שאין הרבה ישראלים שיודעים לדבר סינית. ייתכן והם מכירים את אתרי הבנייה שלהם אך לא את סין, ולכן מדובר במחסום אשר נוצר מחוסר היכרות.

הסינרגיות ידועות מאוד. ראשית כל, ישנם הערכים הבסיסיים. חינוך נמצא גבוה מאוד בסדר העדיפויות של כל ארגון ומשפחה. הנושא של ערכי משפחה דומה. בצד היהודי, ישנם אספקטים רבים. ככל שאתה יותר דתי מכבדים אותך יותר. בסין קיימים אלמנטים אשר מקרום לפני אלפי שנים וחלק מההרגלים וצורות החשיבה של העם היהודי והסינים דומים בגלל במורשת הזו. יש משהו במנטאליות אשר קשור לעובדה שבמשך השנים רדפו את שני העמים. בין ישראל וסין ישנה נקודה היסטורית משותפת של עזרה הדדית- בעיקר סיוע סיני ליהודים- בשאנגחאי במהלך מלחמת העולם השנייה ובחארבין במלחמת העולם הראשונה.

היהודים והסינים דומים מאוד בצורת הסתכלותם על כסף. הם רואים את הכסף כמקור לביטחון והם חושבים שעל האדם לחסוך לפני שהוא מבזבז, וזהו חלק מההישרדות שלו, ומהיכולת שלו להגן על עצמו.

אילו סוג של השקעות ישראל מושכת מסין?

רק טכנולוגיה. ישנו גם אלמנט של משאבים טבעיים אך לישראל אין הרבה מה להציע. כימיקלים ישראליים. פה ושם יש גם נדל"ן אך בעיקר מדובר בטכנולוגיה.

האם אתה יכול לפרט אודות הפרויקטים של אינפיניטי בסין ועל מרכזי העסקים שבניתם ברחבי סין?

מה ש אינפיניטי עושה זה להקים צוותים מקומיים בסין ומאמנים אותם לעבוד יחד בצורה של יוזמה משותפת או בבעלות מלאה. ובאמצעות מערכות יחסים אלה אנו מציגים בפני הסינים חברות ישראליות, מפגישים בין ישראלים לסינים, ומשקיעים יחד עם הצוות הסיני במקומות שבהם אנו סבורים שקיים ערך הדדי- ובמיוחד היכן שאנו יכולים להוסיף ערך מוסף לחברות הסיניות באמצעות טכנולוגיה ישראלית.

בראיון עם סוכנות הידיעות רויטרס ציין אבישי זילברשץ מאינפיניטי שהחברה נמצאת כל כך הרבה זמן בסין שהיא יכולה להיחשב כמקומית ולא זרה. מה נדרש מחברה זרה בסין בכדי להגיע לסטאטוס שכזה?

ובכן, להיות מקומי אומר כמה דברים. ראשית, אתה מרשה לצוות מקומי לקבל החלטות. זה אומר שאתה עובד עם המטבע המקומי יואן ושהישויות שלך רשומות בסין כישויות סיניות. אספקט נוסף הוא אימוץ של צורות חשיבה מקומיות בגלל ההתמקדות בשווקים המקומיים-הם לא מסתכלים לצאת החוצה מסין אלא לפעול בשוק עצמו.

האם גודלה הקטן של ישראל פועל לרעתה בעסקים מול סין?

הייתי אומר שלרוב הדבר פועל לטובתה של ישראל מכיוון שהיא כה קטנה שהיא לא מסכנת באופן ממשי אינטרסים סיניים ולכן היא לא מהווה מכשול מנקודת מבט פוליטית. יחד עם זאת, אנו קטנים במשאבים טבעיים וזה פוגם באינטרסים של ישראל וסין מפני שאין לנו משאבים טבעיים שלהם קיים כרגע ביקוש גבוה.

האם מערכת היחסים ניזוקה כתוצאה מהמשבר כלכלי העולמי?

למעשה, המשבר עזר לנו מכיוון שנשארנו מאוד פעילים בסין- כולל התפתחויות עסקיות-במשך המשבר הכלכלי. עובדה זו מבדילה אותנו מאחרים אשר ניסו להיכנס לשוק הסיני אך כאשר המשבר החל נסוגו הביתה או צמצמו פעילות. אנו עשינו בדיוק את ההפך. הגברנו פעילות. הסינים רואים , ובצדק, אסטרטגיה זו כארוכת טווח, נטועה חזק וממוקדת ב-100%, וזה מאוד מוערך בסין שכן אין זה אסטרטגיה משנית. זה מכלול. זה האסטרטגיה שלהם.

אילו מוצרים הם בעלי הסיכוי הסביר ביותר להצליח בסין בשנים הקרובות?

התחומים שאנו רואים כבעלי עדיפות ראשונה הם שירותים רפואיים, מכשירים רפואיים, מספר אספקטים של טכנולוגיית מים, טכנולוגיה חקלאית, אנרגיה חדשה ו-IT.

האם הסינים והישראלים מתעניינים בהשקעות משותפות במדינות אחרות?

הייתי אומר שמוקדם מידי. זהו קונספט טוב. אני חושב שזה יקרה. אנחנו רק צריכים להתפתח בכדי להגיע לשם.

האם יהיה זה באותם התחומים של היי-טק, אנרגיות נקיות וכו', או שייתכן ויהיה מדובר בתחומים שונים לחלוטין?

אני חושב שזה יכול להיות שונה לחלוטין. אני חושב שהרשת היהודית ברחבי העולם יכולה לתמוך בפעילות שכזו, והיא יכולה להיות בתחומים אחרים.

כיצד אתה רואה את מערכת היחסים העסקית בין ישראל וסין מתפתחת ב-10 שנים הקרובות?

כמשתפרת באופן משמעותי. האמת היא שזה תלוי הרבה יותר בישראל מאשר בסין. אני עודד את הממשלה הישראלית והמנהיגים לשנות את זווית הראייה שלהם ולהסתכל יותר על סין. הם קצת יותר מידי מתמקדים כרגע במערכת היחסים עם המערב,. אך אני נטה להאמין שישראלים הם נבונים והם ישקיעו יותר ויותר בסין ולכן אני מאוד אופטימי ביחס לעתיד של ישראל וסין.

הכתבה הוכנה על ידי מרכז ישראל אסיה.

צרו איתנו קשר *5988