מקורב למו"מ: "ההסדר באפריקה ישראל הוא הוגן"

מקורב למו"מ על ההסדר מגיב לביקורת החריפה של המומחה האמריקני להסדרי חוב, דניס סיימון ■ "יש דברים שנכונים לארה"ב, ולא לישראל בגלל מבנה החברות, במיוחד בהקשר של אפריקה" ■ סיימון טען בראיון כי הוא "היה בהלם" מכך שמחזיקי האג"ח הסכימו לקבל את ההסדר

"ההסדר באפריקה ישראל הוא הוגן, במיוחד בהתחשב במבנה של שוק ההון בישראל". כך אומר גורם המקורב למו"מ בתגובה לראיון שפורסם ב"גלובס" בשבוע שעבר, בו תקף בחריפות דניס סיימון, מייסד ומנהל קבוצת XRoads העוסקת בין היתר בהסדרי חוב בארה"ב, את הסדר החוב שגובש. סיימון טען בראיון כי הוא "היה בהלם" מכך שמחזיקי האג"ח הסכימו לקבל את ההסדר באפריקה ישראל, וכי הסדר כזה לא היה מתקבל בארה"ב.

"חלק מהביקורת שהשמיע סיימון נובע מאי הכרה של אפריקה ישראל ושוק ההון הישראלי", אומר בתגובה הגורם. "יש דברים שנכונים לארה"ב ולא לישראל בגלל מבנה החברות, במיוחד בהקשר של אפריקה שהיא חברת אחזקות".

ביקורתו המרכזית של סיימון על ההסדר נגעה לכך שהמוסדיים לא השתלטו על הנכסים של אפריקה בארה"ב, או לכל הפחות מעורבים במו"מ מול הבנקים האמריקניים על שיפור תנאי המימון. "בעלי האג"ח צריכים להיכנס לנעלי אפריקה ולהיות בעלי הנכסים מול ההלוואה. אם אי פעם רמות המחירים יחזרו לעצמם, הם צריכים להיות אלה שייהנו מהכסף, ולא לב לבייב", אמר סיימון.

"מסובך לתת נכסים לבעלי האג"ח"

"המציאות הישראלית שונה מהאמריקנית בעיקר בשל מבנה ההיררכיה", טוען המקורב למו"מ. "היכולת של אפריקה לפרוע חובות קשורה ביכולת שלה למשוך מזומנים מהחברות בנות. בתנאי הממשל התאגידי זה בכלל לא טריוויאלי להעביר נכסים מהחברות בנות לחברה למעלה. זה מאוד מסובך לתת את הנכסים בארה"ב לבעלי האג"ח. המוסדיים רצו ניירות סחירים, והנכסים בארה"ב לא ייתנו להם מניות סחירות".

בראיון טען סיימון עוד כי על אפריקה לוותר על חלק מהנכסים בארה"ב, כדי לחסוך בהוצאות מימון שוטפות, כמו בפרויקט בלאס וגאס. "למיטב ידיעתי, אפריקה כבר אינה משלמת הוצאות שוטפות עבור מימון הנכס בלאס וגאס. הייתה תקופה מסוימת ששילמו את ההוצאות, אך כרגע אין תשלום שוטף, והנכס אינו מעוקל מכיוון שהנושה אינו מעוניין בו", מגיב על כך הגורם.

הפירעון לא יתחיל עוד 16 שנה

סיימון מתח ביקורת גם על השווי שנקבע לאפריקה בהסדר, וציין כי הוא אינו מבין כיצד נקבע כי בעלי האג"ח יקבלו מניות באפריקה לפי שווי חברה של 2 מיליארד שקל, כשבארה"ב, כאשר חברה נכנסת לחדלות פרעון, השווי שלה אוטומטית נקבע על אפס. "השווי של אפריקה בהסדר מתבסס על שווי השוק של החברה. לא המצאנו את השווי הזה", אומר על כך בתגובה המקורב למו"מ.

ובאשר לטענה כי לא ייתכן שבעלי האג"ח יצטרכו להמתין 16 שנה עד לקבלת תשלום החוב, הוא אומר: "בעלי האג"ח יחלו לקבל את הכסף כבר בשנה השלישית. הפירעון יסתיים בעוד 16 שנה, אך יחל לפני כן".