הנקראות ביותר

שטייניץ: "מערכת המשפט בזבזנית; פסיקות העליון - הפקרות כלכלית"

גלובס tv שר האוצר במתקפה יוצאת דופן במושב הנעילה של ועידת ישראל לעסקים: "לשופטים אין ארנק והם לא מודאגים מהיכן יבוא התקציב. מה ההתעלמות הזו משיקולים כלכליים?"

שר האוצר, יובל שטייניץ, יצא הערב (ב') במתקפה קשה על מערכת המשפט בישראל. שטייניץ דיבר בנאום הנעילה של ועידת ישראל לעסקים 2009 של "גלובס".

שר האוצר הדגיש את חשיבות המשמעת בתכנון הכלכלי לצורך חיזוק החוסן הכלכלי של ישראל, וכינה את מערכת בתי המשפט ובית המשפט העליון "גורם בזבזני".

שטייניץ אמר: "בשנים האחרונות גוברת המגמה של פסקי דין שכורכים בחובם הוצאות כלכליות עצומות, בעלות השלכות כלכליות עצומות. בתי המשפט פוסקים פסיקות שגורמות להוצאות של מאות מיליוני שקלים ולעיתים מיליארדי שקלים לקופת המדינה".

שטייניץ המשיך במתקפה ואמר כי "בתי המשפט מתעלמים מגורמים של חוסן כלכלי", והאשים אותם ב"הפקרות". הוא הביא כדוגמה פסק דין בנושא היטל השבחה שמנע מהמדינה הכנסות של 2 מיליארד שקל בשנה. "אלה הכנסות שנגרעות מתקציב המדינה", אמר שטייניץ. "חישבו מה היה ניתן לעשות עם ההכנסות האלה".

הוא גם תקף את פסק הדין "השערורייתי", כדבריו, לגבי הכרה בהוצאות על מטפלת כהוצאת מס - ואמר כי פסיקה זו, אם היתה מאושרת, "היתה גורמת לנזק של 2 מיליארד שקל עד 6 מיליארד שקל בשנה, בכל שנה. מה זו ההתעלמות הזו משיקולים כלכליים?"

אך המתקפה על בית המשפט העליון לא נעצרה כאן. שטייניץ ציין כי "חלק מפסיקות העליון מבטאות חוסר אחריות שגובל בהפקרות כלכלית", ואמר כי "מי שמוסמך לקבוע בקביעות כלכליות זה הכנסת ולא מערכת בתי המשפט. אי-אפשר לנהל כך מדיניות כלכלית בכלל, ובפרט לא בתקופות משבר. לשופטים אין ארנק, והם לא צריכים לדאוג מהיכן יבוא התקציב".

יובל שטייניץ / צלם: תמר מצפי

"המשק עבר לפסי התאוששות"

בתחום המאקרו שטייניץ דווקא פיזר אופטימיות, כשציין כי המשק עבר לפסי התאוששות. הוא התייחס גם לדו"ח של קרן המטבע הבינלאומית על ישראל, שהוגש לו הבוקר, וציטט מהדו"ח כי "המייצבים האוטומטיים שבאו לידי ביטוי ב-2009, אימוץ התקציב הדו-שנתי, הצעדים שהיו ממוקדים לייצוב זרמי האשראי במשק - בוצעו כולם הן במועד הנכון והן בעוצמה המתבקשת".

שטייניץ ערך השוואה למצב לפני שנה ואמר כי ההבדל מהותי ומורגש. "בחנוכה אנו נוהגים לומר 'באנו חושך לגרש'", הוא אמר. "ואכן, לפני שנה שררה במשק הישראלי אווירה קודרת, אווירת נכאים אמיתית. בתחילת 2009 היצוא קרס ב-33%, האבטלה טיפסה, הגירעון התנפח למימדים מבהילים. היתה אווירה קודרת של חרדה לגבי גורלה של כלכלת ישראל. היום ניתן לומר כי את החושך אנו מגרשים. האפילה הכלכלית מתפוגגת, וכבר נראה האור בקצה המנהרה".

שטייניץ הדגיש כי כאשר משווים את ישראל למדינות אחרות, לא חשוב רק להתאושש מהמשבר הכי מהר - אלא גם לשלם פחות מחיר מאשר מדינות אחרות בדרך להתאוששות הזו.

שר האוצר שב על אזהרתו, לפיה "יהיו עוד זעזועי משנה לא קלים ב-2010", אך באותה נשימה עמד על הסוד להצלחה של כלכלת ישראל: "ממשלות בעולם שפכו סכומי-עתק למשקים הלאומיים. למה הדבר דומה? לטיפול באדם שאיבד את הכרתו. התגובה המיידית היא הזרמת חמצן".

"כך נהגו בכלכלות המערב נוכח התחושה שהכלכלה המערבית תמות. ומהי תוצאת התגובה המהירה הזו לטווח הארוך? גירעונות ענק, יחסי חוב-תוצר שיאמירו וימשיכו להאמיר והעלאות מסים דרמטיות שיצטרכו לכסות על הגירעונות", הוסיף שטייניץ. "בישראל נהגנו אחרת והעדפנו את התכנון ארוך-הטווח על פני 'עזרה ראשונה' ונקיטת צעדים מהירים לטווח הקצר. העלות שלנו היתה נמוכה יותר, והתועלת היתה גבוהה יותר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות