ללא אשראי נוסף: צבי מאיר מוכן לרכוש את מפעל מוליתן

על פניו, נראה כי ההתעקשות של דיסקונט שלא להעניק למפעל אשראי נוסף, בשל הטענה כי בעלי המפעל הציגו בפניו מצג שווא לכאורה באמצעות דוחות כספיים סותרים, הוכיחה כי הבנקים לא צריכים להיתפס תמיד כאחראים הבלעדיים להצלתם של מפעלים כושלים. מנגד, גורמים מצד העובדים סבורים כי דיסקונט והבנקים בכלל אינם תמימים בעצמם, וכי לעתים הם מעדיפים להכשיל ניסיונות החייאה של מפעלים מטעמים שונים.

מי שישקיע כנראה במוליתן הוא צבי מאיר, תעשיין ותיק בענף הטקסטיל שהגיע היום לדיון בעניין מוליתן, בבית המשפט המחוזי בחיפה. מאיר ציין כי הוא בעל מפעל למחזור טקסטיל באזור התעשייה ברקן, שם הוא מעסיק כ-150 עובדים ומייצא תוצרת לרחבי העולם. מאיר הסכים להפעיל את המפעל כ"עסק חי" ולהזרים לשם כך את הכסף הדרוש עד ה-8 בינואר 2010 המועד האחרון להגשת הצעות לרכישת המפעל. מאיר מוכן לעשות זאת גם מבלי שיובטח לו רשמית כי הוא זה שיזכה בסופו של דבר להפעיל את המפעל.

השופט, עדי זרנקין, ביקש מנציגי ההסתדרות, המפעל וכונסי הנכסים, לקיים מו"מ עם מאיר עד לדיון הבא שנקבע למחר. עו"ד גלילה הורנשטיין, המייצגת את העובדים מטעם ההסתדרות, ביקשה כי המו"מ יתנהל בין היתר על זכויות העובדים זאת כדי להבטיח את המשך העסקתם המלאה גם במסגרת בעלות חדשה.

כונסי הנכסים שמונו לבקשת בנק דיסקונט, ציינו כי הם סירבו להצעת הפשרה הקודמת של השופט, לפיה יזרים הבנק מיליון שקל תמורת הזרמה של חצי מיליון שקל מצד הבעלים, וזאת מפני שהנהלת המפעל הציגה בפניהם בעבר מצגי שווא בין היתר על ידי עריכת דוחות כספיים סותרים.

הטענה הזו לא מנעה מיו"ר ההסתדרות במרחב הגליל המערבי, אשר שמואלי, לתקוף את דיסקונט: "הבנק מתנהג בצורה כ"כ לא רוצה לומר חזירית, כל כך לא אנושית. אפשר לחשוב כמה זה מיליון שקל". לדבריו, אין לו אמון בבנק משום שהוא "גירש" לכאורה בעבר משקיע אחר, ומסיבה זו שמואלי ביקש מבית המשפט למנות כונס נכסים אחר משום שהכונס הנוכחי הומלץ על ידי הבנק. השופט, יצוין, דחה את הבקשה.