סקירה מאקרו-כלכלית מיוחדת לקראת עשור חדש: כיצד מבטיחים שההתאוששות תהפוך לצמיחה של ממש?

הצמיחה בעולם תעבור דרך איזון מחדש של הכלכלה; כל הפרטים בסקירה חדשה של גלובס מחקרים וקסלמן וקסלמן PwC ישראל

בימים אלה, הרחק מתשומת הלב הציבורית כאן בישראל, נידונה יוזמה להטיל מס על כל עסקה פיננסית, מה שפעם כונה "מס טובין" על שם הכלכלן ג'יימס טובין (Tobin) אשר הציע להטיל מס על עסקאות לטווח קצר בשוק המט"ח. על רשימת הגופים אשר בוחנים את המהלך נמנים; קרן המטבע הבינלאומית, האיחוד האירופי, משרד האוצר האמריקני, ממשלת בריטניה ושורה של ממשלות באירופה. בסופו של דבר, אם יוחלט על הטלת המס הרי שהוא יחול גם בישראל גם אם הדבר יפתיע את המעורבים בשווקים המקומיים.

המס המוצע הוא רק דוגמא לשלל יוזמות בתחום המדיניות הכלכלית, דרכם מנסות הממשלות של מדינות המפתח להתמודד עם המשבר וליצור צמיחה בת-קיימא. במרכז אותן יוזמות ניצבת הדרישה של ארה"ב, ויתר המדינות המתועשות, לתיסוף מסיבי של היואן הסיני במסגרת "איזון מחדש" של הכלכלה הגלובלית. תוואי מפורט של אותו איזון דרמטי מתפרסם בסקירה חדשה של גלובס מחקרים בשיתוף קסלמן וקסלמן, PwC ישראל - "העולם הבא" - שמטפלת בכל הסוגיות הכלכליות העולמיות "הבוערות".

בראש סדר היום הכלכלי הגלובלי מופיעה דרישה אמריקנית מ"מדינות העודף", אותן מדינות בעלות עודפים ניכרים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, לאפשר את תיסוף המטבעות. בנוסף, אותן ממשלות, ובמיוחד הממשלה הסינית, נדרשות לאפשר ירידה בשיעור החיסכון הפרטי תוך עלייה מקבילה בצריכה הפרטית כדי לייצר ביקושים שיקזזו את ההשפעה של הירידה בצריכה הפרטית בארה"ב. לפי שעה יש מספר סימנים להצלחה חלקית של יוזמת האיזון, כולל רמיזות של סין לגבי הגמשה של מדיניות שער החליפין.

אם "לצאת" אז יחד

למעשה, גם אם ה"איזון מחדש" ייצא לדרך, העולם עדיין יעמוד בפני תקופה של התאוששות שברירית. על-פי התחזיות המעודכנות, כלכלת העולם צפויה לצמוח ב-2010 בקצב גבוה במקצת מ-3%. אם תחזית זו תהפוך למציאות, יוכל גם המשק הישראלי לצמוח בקצב של כ-3% בדרך להתאוששות של ממש.

קיראו עוד ב"גלובס"


אבל מה הסיכוי לקצב צמיחה כזה בישראל? לדברי צור פניגשטיין, מנכ"ל משותף בקסלמן פיננסים PwC, ניתן להעריך שהדבר תלוי במידה רבה באופי ההתאוששות המקומית. "בעולם ישנה התאוששות, והיא חזקה יותר בישראל. אך הרבה ממה שעוד יקרה תלוי בשני גורמים: במה שיקרה לאחר שבנקים מרכזיים יתחילו לסגת מהמדיניות של הזרמת נזילות בהיקף חסר תקדים, ובמה שיקרה לאחר שהממשלות יתחילו לצמצם את ההוצאה הציבורית ויסיימו את תוכניות ההמרצה".

בתחום המוניטרי הבעיות והסכנות גדולות לא פחות. ראשית, קיימת בעיה לא קטנה בכל הקשור למימון המגזר העסקי במדינות רבות. נוכח ההפסדים העצומים של המערכת הבנקאית העולמית, והמחיקות המאסיביות, קיים חשש שהמערכת הפיננסית לא תוכל לספק את היקף האשראי הדרוש להניע תהליך של צמיחה. שנית, למערכות ההסדרה בעולם לא ברור עדיין כיצד צריכה להיראות דמות המערכת הפיננסית מה שמגביר עוד יותר את האי ודאות במשקים השונים.

בנקים גדולים זן נכחד?

זווית נוספת של המשבר קשורה לצורך לספק מענה לביקורת הציבורית הנוקבת בנוגע למחדלי המערכת הפיננסית, כולל הרגולציה. על-פי חישובים שנעשו על-ידי קרן המטבע, הממשלות בעולם נאלצו לקדם תוכניות חירום בהיקף של 4.5 טריליון דולר על מנת להציל את הבנקים ושאר המוסדות הפיננסיים. חלק גדול מחיצי הביקורת מכוונים כלפי בנקים ומוסדות פיננסיים שנחשבים "גדולים מדי מכדי לתת להם לפשוט רגל".

ולראיה, בחודשים האחרונים נידונה בארה"ב הצעה ליצור מנגנון משפטי-עסקי אשר יאפשר "חיסול" מהיר של מוסדות שיפשטו רגל, גם אם הם גדולים מאוד. לדברי שלום סופר, מנהל מגזר שירותים פיננסיים בקסלמן פיננסים PwC, לא ברור עד כמה מעשי הרעיון של מנגנון כזה נוכח מורכבות תהליכי פשיטת הרגל במוסדות פיננסיים, לא מעט בשל בעיות חוקיות ונוכח היקפי הנכסים העצומים בהם מדובר. סופר מבסס הערכה זו, בין היתר, על ניסיונו בעבודה בצוות המנהל המיוחד של ליהמן ברדרס בבריטניה. זו רשימה חלקית מאוד של הסוגיות עמן מתמודדות הממשלות ברחבי העולם, כאשר בחודשים הקרובים הן יעמדו בפני הכרעות גורליות במסגרת דיוני ה-20-G.

להורדת הסקירה המלאה חינם: www.globes.co.il/macro2010

לכתבה הקודמת"השקעה ישראלית": מי הוא המשקיע הפרטי בישראל?