תיירים לא צריכים יחסי ציבור

הסיבה למחסור בתיירים אינה רק תדמית ישראל - אלא המחירים היקרים בבתי-המלון

נשיא התאחדות בתי-המלון בישראל, אלי גונן, פסק לפני מספר ימים כי המספר המועט יחסית של תיירים המגיעים לכאן הוא בשל תדמיתה של ישראל. לפי גונן, אם יעמדו לרשותו 5 מיליון דולר ליחסי ציבור - הוא מבטיח כי בתוך 5 שנים יגיעו לכאן 5 מיליון תיירים.

הצהרות אלה, מטרתן העיקרית היא לייצר כותרות שגויות ומטעות. יחסי ציבור וחשיפה תקשורתית עשויים אמנם לסייע לגידול במספר התיירים, אך כפי שכולנו למדנו פעם - הבעיה היא במותג עצמו, שבמקרה זה הוא מדינת ישראל; ובחסמים שקיימים במערכת התיירות עצמה.

שני חסמים עיקריים גורמים למספר גדול של תיירים להדיר את רגליהם מישראל. האחד הוא תדמיתה של ישראל בעולם, על רקע הסכסוך עם הפלסטינים אשר תדמיתית גרם לנו נזק רב לא רק בתחום התיירות אלא גם בתחומים רבים אחרים.

ברור שגורמי תיירות אינם יכולים לטפל בחסם זה ועליהם להתייחס אליו כאל נתון קבוע. אך החסם השני, שהוא לא פחות מהותי, הוא תשתית התיירות בישראל והמחירים הגבוהים של בתי-המלון והצימרים המרתיעים את התייר מהמעמד הבינוני, שכל מטרתו היא ליהנות מטיול או נופש ולקבל תמורה מלאה לכספו.

הביטוי הקמעונאי Value For Money הוא שם המשחק בסצנה הקמעונאית, שהתיירות היא כמובן חלק ממנה. די להתבונן במה שקרה לצימרים בגליל, שבשנים האחרונות העלו את מחיריהם עד כדי כך שכמה מהם החלו להתחרות במחירים של בתי-מלון בפריז בזמן הסלון האווירי.

תחום זה של הצימרים - שמחיריהם אינם נמצאים בפיקוח כלשהו, ודרגת התיירות שלהם נקבעת על-פי דמיונם, אומץ-ליבם ואולי חוצפתם של בעליהם - הוא דוגמה לכאוס המחירים של ענף התיירות בישראל.

באחרונה נשמעו גם הערכות כי כ-10% מהצימרים נמצאים בסכנת סגירה, וכי הסיבה לכך היא שהצימר, שקיבל את המוניטין שלו בחו"ל כפיתרון זול משמעותית לעומת בתי-המלון, הפך בישראל לבועה.

המחירים בכמה מהצימרים ובשיא העונה מגיעים גם ל-400 ואף ל-500 דולר ללילה - מחיר שחלק מבתי-המלון של 5 כוכבים אינם מעזים לבקש מאורחיהם. כאן יש צורך בהתערבות קונסטרוקטיבית של משרד התיירות, אשר בעידוד ובסיוע לבעלי הצימרים להתאגד לרשתות או לאשכולות יוכל גם לקבוע דירוג תיירות מתאים לסוגי הצימרים, וכמובן גם לרמת מחירים שתתאים לסוג זה של פתרונות לינה.

נכסי תיירות

ככלל, מערך התיירות בישראל הוא יקר. בתקופה שבה בתי-אב בכל העולם, כולל ארצות-הברית ואירופה, משנים את ההתנהגות הצרכנית שלהם ומצמצמים את היקף הוצאותיהם לא רק בשל חיסרון כיס, אלא בשל מה שמתואר על-ידי מומחי שיווק כאידיאולוגיה צרכנית חדשה - מן הראוי כי גם בענף התיירות בישראל יבינו זאת.

לישראל יש נכסי תיירות שלא יסולאו בפז. מעבר לאתרים ההיסטוריים, הדתיים והארכיאולוגיים קיימת גם תל-אביב, שהיא אחת הערים המדהימות בעולם, וישראלים רבים שהתגוררו במנהטן הגיעו כבר מזמן למסקנה כי היא מצליחה ליישר קו עם התפוח הגדול בכל הקשור לחיי לילה, עם מאות אירועי תרבות ובידור הנערכים מדי ערב, וכמובן גם חוף ים מרהיב.

לפני מספר שנים נערך סקר בין צוותי אוויר של חברות תעופה אירופיות, שנשאלו באיזו עיר הם יעדיפו להישאר ללינת לילה, מכלל הערים באירופה ובמדינות הים-התיכון. התשובה היתה - תל-אביב. אך בעוד צוותי האוויר לנים בעיר על חשבון חברות התעופה, התייר המצוי צריך לפתוח את ארנקו, ולשלם סכומים ניכרים עבור הלינה.

לפני כשבועיים אמר מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות בראיון ל-YNET כי "מספר התיירים בשנת 2009 הוא בדיוק כמו לפני עשור", כשהוא מסכם זאת באמירה "בזמן שהעולם כולו מתעורר, אנחנו ממשיכים לישון".

הפתרונות השיווקיים היעילים ביותר למצב זה מצויים במוצר עצמו, קרי - בתשתית התיירותית: בעידוד וסיוע בהקמה של בתי-מלון בדרגות תיירות ובמחירי לינה זולים, תוך ראייה שיווקית לטווח ארוך של משרד התיירות.

רק אז ניתן יהיה, באמצעות 5 מיליון הדולר שמבקש גונן לפעילות יחסי ציבור, להשיג תוצאות של ממש.

* הכותב הוא יועץ לשיווק.

צרו איתנו קשר *5988