שטרום: "המשק הישראלי לא מחלק צל"שים למי שמכאיב לו"

"יש חבורה של אנשים שיודעת לגמול על מכות מתחת לחגורה" הוסיף דרור שטרום שהיה הממונה על ההגבלים העסקיים בכנס השנתי של רשות הגבלים עסקיים ■ "אם אתה מתחיל לחשוב למי לעשות טובות אתה לא יוצא מזה"

"המשק הישראלי לא מחלק צל"שים למי שמכאיב לו. יש חבורה של אנשים שיודעת לגמול על מכות מתחת לחגורה". כך אמר עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים, בפאנל בהנחיית עורך "גלובס", חגי גולן, בהשתתפות הממונים על הגבלים עסקיים לדורותיהם. הפאנל התקיים במסגרת הכנס השנתי של הרשות להגבלים עסקיים.

לדברי שטרום, "החלוקה בין מי שעשה את תפקידו טוב באמת מראה תוצאות של כמעט אחד לאחד. כממונה בעצם המצב היום שאין לך ברירה אלא לעשות את עבודתך ישר. אם אתה מתחיל לחשוב למי לעשות טובות אתה לא יוצא מזה."

שטרום אמר עוד, כי בישראל יש "תופעה מעניינת". שטרום: " אנשים שהיו בעלים של חברות מתחרות דיברו בגנות המונופולים הישנים וברגע שהם עולים במדרגות ומתחילים להיות חזקים במשק פתאום השיניים מתחילות להתקשות והתחושה שלהם היא שהכל שלי אף אחד לא יכול לעמוד מולי".

שטרום אמר עוד, כי "בישראל של היום אי אפשר להנחיל ערכים של תחרות חופשית מבלי להשתמש באכיפה פלילית". בהתיחסו לנושא ריכוזיות במשק הישראלי, אמר שטרום, כי הריכוזיות מבחינה מספרית היא עדיין גבוהה אך האיומים התחרותיים שסופגים ענפים גם הם מחריפים.

יורם טורבוביץ', הממונה לשעבר, סיפר כי "יש אנשים שעד היום לא לוחצים את ידי". עם זאת, אמר, כשעזב את התפקיד העריך כי בבנק הפועלים הוא יהיה "מחוק". להפתעתו, הטלפון הראשון שקיבל היה ממזכירתו של עמירם סיוון ז"ל, מנכ"ל הפועלים דאז.

בהתייחסו לנושא הריכוזיות, אמר טורבוביץ, כי החשיפה לייבוא עשתה שינוי גדול בארץ ובעולם לגבי התחרות וחשיבותה. יחד עם זאת, "המצב בבנקאות עדיין מאוד ריכוזי. הפיקוח על הבנקים הוא הכי מודאג מיציבות ולא מתחרות. בתקשורת יש הרבה יותר תחרות. רמת המחירים בתחום הסלולר בארץ לא יותר גבוהה מחו"ל. יש היצע הרבה יותר גדול בתחום הטלוויזיה".

לדברי הממונה לשעבר, עו"ד דוד תדמור, למשק הישראלי יש מאפיינים של ריכוזיות. תדמור: "יש תחומים שבהם יש תחרות הרבה יותר ממה שהיתה. תוכנית החשיפה היא הדבר החשוב ביותר שישראל נקטה בו. יש הרבה יותר תחרות והרבה יותר כסף. הקבוצות עצמן מאוד דינמיות. יש תחומים שבהם מוסדות נשארו לאורך שנים. יש רפורמות שנעשו אך יש מידה של סטטיות בתחום הזה.

"מה שהופך את העיסוק ההגבלי לייחודי פה הוא לא המאפיינים הייחודיים לישראל אלא המאפיינים של חוק ההגבלים העסקיים שמביא את הרשות והממונים לעיסוק מאוד נרחב לנושאים שמתאימים יותר לרגולציה ושממונים במדיניות אחרות לא מוצאים עצמם עוסקים בהם הרבה. כאן זו לא תופעת טבע אלא תופעת חקיקה - כל מיני דברים בחוק מכבידים על הרשות ועל המשק".

בהתייחסו לתפקיד העיתונות בהחלטות הממונה על הגבלים עסקיים, אמר תדמור כי יש לעיתונות תפקיד קטן, וזו מהסיבה, ש"העיתונות מאוהבת ברגולציה". תדמור: "לציבור העיתונאים יש אמונה כנה ברגולציה במדינה. היא אוהבת רגולטורים. הרגולטור נתפס כמישהו אובייקטיבי שאוהב את טובת הציבור אבל העיתונות מוחאת כפיים לרגולציה. לכן מנקודת מבטו של רגולטור לעיתונות אין תפקיד".

הממונה הנוכחית, רונית קן, אמרה בהתייחסה לנושא הריכוזיות במשק, כי "יש דינמיות". קן: "אנו רואים משהו שמשתנה ולא קבוצות שיושבות עשרות שנים באותם מקומות. חלק מהקבוצות הן קבוצות די צעירות. אפילו אי די בי היא קבוצה צעירה. רואים כמה קבוצות שיש להן אחזקות בפריסה של שווקים ובמגוון של שווקים שיכולים להעלות שאלות תחרותיות ,אך מוקד הבעיה לא באה מעולמות תוכן של הגבלים עסקיים, לא מתייחסת לנושאים אחרים ושאלות אחרות שהם לא הגבלים עסקיים פרופר".