רשות ני"ע מפרידה בין פעילות הקרנות לברוקראז'

עד כה, התבצעה ההתקשרות הזו בין מנהל הקרן לחברה הסוחרת בד"כ בתוך בית ההשקעות, או בחברה הקשורה לנאמן הקרן. כלומר, בית ההשקעות המנהל את הקרן הוא גם זה שביצע עבורה את פעולות הברוקראז', ונהנה מהעמלות' המגולגלות ללקוחות הקרן.

ברשות ני"ע, בראשות היו"ר זוהר גושן, מתריעים מפני שני ניגודי עניינים. הראשון הוא חשש לפעילות של חיבוץ בקרן, כלומר הגברת הפעילות בקרנות מצד המנהל, במטרה להגדיל את רווחיו של הברוקר הקשור אליו. ניגוד העניינים השני הוא כמובן פגיעה בתחרותיות, שמתבטאת בתעריפים שעשויים להיות גבוהים מאלו שייקבעו בתחרות חופשית.

במסגרת התיקון לחוק, יחוייבו מנהלי הקרנות לבצע מכרז לצורך ההתקשרות בהסכמים לקבלת שירותי הברוקראז'. ברשות ני"ע אף מרחיקים לכת ומציעים שלא לאפשר לחברות הקשורות למנהל הקרן או לנאמן להשתתף במכרזים אלו.

בנוסף, מציעה הרשות להגביל את היקף עסקאות הברוקראז' דרך חברות קשורות לעד 20%, כך שמנהל הקרן יחויב להוציא את מרבית פעילות הברוקראז' מהבית. כמו כן, היא מציעה לקבוע שיוויון בתנאי ההתקשרות עם ברוקר קשור לבין אלו של הזוכה במכרז.

חשוב להדגיש, כי הבשורה עבור הלקוחות בענף הקרנות באה דווקא בעלויות הסמויות מן העין. עמלות הברוקראז' אינן נכללות בדמי הניהול, אך הן מגולגלות אל הלקוחות בקרנות דרך קיזוז התשואה שהן מניבות. עם השינוי בחוק, עלויות אלו צפויות לקטון משמעותית. בצד השני שלו, השינוי המוצע עשוי לפגוע בחלק מבתי ההשקעות בשוק, להם מחלקות ברוקראז' שמנהלות בעיקר כספים "מהבית".

מקור רווח לגופים נוספים

עבור בתי השקעות אחרים, מדובר בהזדמנות לפתח מקור רווח חדש, ובהתאם חלקם נערכו לאחרונה לשינוי. כך למשל, הקימה דש מחלקת ברוקראז' חדשה, ועל פי הערכות בשוק גם במיטב נערכים להגביר את הפעילות בתחום.

ועדיין, מי שעשויים להיות המרוויחים הגדולים מהרפורמה הם דווקא הבנקים המקומיים, שעשויים להשתלט על השוק על חשבונן של מחלקות הברוקראז' בבתי ההשקעות. לבנקים יש יתרון בשוק בזכות המחירים הנמוכים שיציעו, כתוצאה מהיתרון לגודל ממנו הם נהנים, וכן מתוך הרצון של בתי ההשקעות שלא לחשוף את פעולות ההשקעה שהם מבצעים בקרנות, בפני בתי השקעות מתחרים.