למנכ"ל החדש של מכתשים אגן מחכה הרבה עבודה

החברה מסיימת בימים אלה שנה חלשה למדי עם ירידה חדה ברווחים. התחרות בענף רק הולכת וגוברת, והקונסולידציה מעלה הילוך. רק אתמול התבשרנו שיצרנית הגנריקה השלישית בגודלה בעולם, סומיטומו היפנית, צפויה לרכוש 20% ממניות היצרנית השנייה בגודלה, נופארם האוסטרלית, תמורת יותר מחצי מיליארד דולר. העסקה תביא לכך שמכתשים, שנחשבת ליצרנית הגנריקה הגדולה בעולם, תאבד את הבכורה לטובת סומיטומו.

רמת התחרות ההולכת וגוברת בענף מחד, והעלייה בשיעור חדירת ההנדסה הגנטית מאידך, מציבות את מכתשים אגן בצומת בה היא תצטרך להחליט איזה שינוי לעשות במודל העסקי שלה. נראה כי בעלת השליטה במכתשים אגן, אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, קרובה למיצוי יכולות ההשבחה של החברה, והיא לא תוכל לעמוד בצד לנגד תהליך הקונסולידציה העולמי בענף.

אחת הסיבות, אם לא המרכזית שבהן, לכך שדנקנר החליט למנות את ויגודמן לתפקיד מנכ"ל החברה, הייתה ניסיונו המוצלח של המנכ"ל הנכנס במיזוגים ורכישות שהנהיג בשטראוס.

אז מה הדברים המרכזיים שעשה אברהם ביגר שכיהן כיו"ר ומנכ"ל החברה בשלוש השנים האחרונות, ומהם האתגרים שמחכים לויגודמן. התשובות והמספרים לפניכם.

ביגר עושה סדר

אברהם ביגר מונה ליו"ר מכתשים אגן באוקטובר 2006, לאחר שאי.די.בי השלימה את רכישת כור, בעלת השליטה בחברה. ביגר, שכיהן עד אז כיו"ר שופרסל, החליף את דני בירן בתפקיד. חודש בלבד לאחר מינויו, ביגר קיבל לידיו גם את תפקיד המנכ"ל, וזאת לאחר שהמנכ"ל הקודם, שלמה ינאי, עזב לטובת ניהול טבע.

מינויו של ביגר לתפקיד מנכ"ל מכתשים אגן אמור היה להיות זמני, הפך לקבוע בשלוש השנים הבאות. הדבר המרכזי שראה ביגר לנגד עיניו היה ביצוע התייעלות ורה-ארגון בקבוצה ואיחוד בין שתי החברות, מכתשים ואגן.

מכתשים אגן הייתה בנויה כחברת אחזקות במבנה מורכב ולא יעיל. ביגר יצר חברה בינלאומית אחת. הוא ביצע איחוד של פונקציות שונות במטרה ליצור חברה תפעולית אחת. לפני כניסתו של ביגר, סניפי החברה בחו"ל נוהלו למעשה מישראל. ביגר נתן למנהלים בחו"ל יותר סמכויות, ואפשר להם לנהל את המכירות ולקבוע את המחירים, וצירף את המנהלים הבכירים מחו"ל לפורום הניהול של החברה.

נזכיר כי תהליך ההתייעלות שעברה מכתשים אגן כלל גם חלקים פחות נעימים של פיטורים, ועזיבה של חלק לא מבוטל מבכירי ו-ותיקי החברה.

לצורך ביצוע תכנית ההתייעלות גויסה גם חברת הייעוץ מקינזי, שבנתה תכנית אסטרטגית שאמורה הייתה להסתיים בשנת 2009. לפי הערכות, התכנית בוצעה בשלמותה. מכתשים אגן הציגה שיפור ברווחיות. בעוד שיעור הרווח התפעולי עמד על כ-11% בשנת 2006, בשנת 2008 הוא הגיע ליותר מ-16%.

השיפור ברווחיות הושג גם בזכות ההתייעלות שהנהיג ביגר, אך אין ספק כי תרומה משמעותית נתנה הרוח הגבית מצד ענף הסחורות הגואה. זו הביאה לעלייה בביקושים למוצרי החברה, ולעליות מחירים ששיפרו את הרווחיות. שנת 2008 הייתה שנת שיא בהכנסות וברווחי החברה, שעמדו על 2.5 מיליארד דולר ו-221 מיליון דולר, בהתאמה. השנה האחרונה הייתה כאמור חלשה, ונראה כי מכתשים אגן נמצאת עכשיו בצומת ותצטרך לעשות מספר החלטות אסטרטגיות כדי להתאים עצמה לעולם המשתנה של ענף האגרוכימיה.

המשימות של ויגודמן

1. הגיע הזמן לרכוש

אמור, רק אתמול התבשרנו על רכישה גדולה בתחום האגרו כימיה. ענף חומרי ההדברה נמצא בשנים האחרונות במגמה של קונסולידציה, והיתרון לגודל הופך לקריטי יותר ויותר, במיוחד לאור התחרות בייצור מהמזרח.

מכתשים אגן הסתפקה במספר רכישות בהיקף מצומצם יחסית, שעמד בשנים האחרונות על כמה עשרות מיליוני דולרים בלבד. בחברה בחנו לא אחת רכישות ענק, אך בסופו של דבר החליטו כי רמות המחירים אינן משתלמות וגבוהות מדי.

בסופו של דבר, העדיפו בחברה להיכנס בצורה עצמאית למדינות במקום לבצע רכישות. כך, למשל, הוקם מרכז פיתוח בהודו, ובוצעה כניסה לפעילות בקנדה, תאילנד ו-וייטנאם.

בעבר דובר לא אחת על האפשרות כי מכתשים אגן תהיה דווקא בצד הנמכר. חברת הכימיה הסינית סינוכום, שניהלה מו"מ לרכישת נופארם והפסידה אותה לסומיטומו, הודיעה כי בכוונתה להמשיך ולחפש רכישות בתחום האגרו כימיה. אחת המועמדות לרכישה עשויה להיות מכתשים אגן.

אך ברמה הנוכחית של מחיר המניה, ספק אם דנקנר יסכים למכור גם תמורת פרמיה נאה על מחיר השוק. מה שבטוח הוא שאם דנקנר מחליט שמכתשים אגן אינה למכירה, על החברה לרכז מאמצים כדי לבצע רכישות גדולות - ואין יותר מדי אפשרויות כיום בשוק. לכך יש להוסיף את התחרות ברכישות מול סינוכום, שכאמור כבר הודיעה שהיא מתכוונת לבצע עסקאות שכאלה.

2. להקטין את משקל הגלייפוסט

כתשים אגן מוכרת מאות מוצרים, אך מוצר אחד בולט ומשפיע על תוצאותיה במיוחד בשנתיים האחרונות: הגלייפוסט, קוטל עשבים לא סלקטיבי, אותו משווקת מכתשים אגן קרוב ל-12 שנה. הוא מהווה בממוצע כ-10% מסך מכירותיה, כאשר בשנה שעברה עמד משקלו על 13.5%, קרי מעל ל-300 מיליון דולר.

מכתשים אגן איננה מייצרת את הגלייפוסט אלא משווקת אותו במדינות שונות בעולם, ובראשן ברזיל. לאורך השנים סבלה מכתשים אגן משחיקה ברווחיות ממכירת הגלייפוסט, בעיקר בשל תחרות מצד יצרנים בסין. בשנה שעברה נרשמה עלייה חדה בביקוש הגלייפוסט ובמחירו, בעקבות הגאות שוק הסחורות.

אולם לקראת סוף שנת 2008 התהפכה המגמה, והמחירים נחתכו בכ-80% לעומת רמות השיא. כעת אמנם המחירים כבר התייצבו, אבל בשורה התחתונה התנודות החדות במחירי הגלייפוסט השפיעו באופן ניכר על תוצאות החברה בשנתיים האחרונות, ויש להם משקל משמעותי בתנודות המאפיינות אותן.

ויגודמן צריך לבחון האם נכון למכתשים אגן להיות חשופה בשיעור ניכר כל כך למוצר כמו הגלייפוסט, שבטווח הארוך נראה כי לא תהיה מניעה מהמשך תהליך שחיקת המחירים שלו, לאור התחרות מצד היצרניות במזרח, ובראשן סין.

3. פעילות נון-אגרו ליום סגריר

ין זה סוד כי שנת 2009 היא שנה חלשה למכתשים אגן, ולא ממש בשל גורמים התלויים בה: שער המטבע לא שיחק לטובתה, מחירי קוטל העשבים גלייפסוט התרסקו, ומזג האוויר בחלק מהאזורים בעולם היה קשה.

מכתשים אגן פעילה בתחום מאוד תנודתי, שכן ענף החקלאות בנוי מסייקלים, והתנודות החדות במחירי הסחורות רק מחריפות את המצב ואת קיצוניות השינוי במחירים.

למכתשים אגן יש פעילות קטנה שלא בתחום מוצרי ההדברה - כמו תוספי תזונה וכימיקלים תעשייתיים, אך בשנת 2008 מוצרים אלה היוו פחות מ-8% ממכירותיה. אחד האתגרים העומדים בפני ויגודמן הוא לפתח פעילות בתחום הנון-אגרו, שנהנית מביקושים יציבים יותר, ויכולה להיות רגל שתאזן את תנודתיות פעילות האגרו כימיה, במיוחד בתקופות החלשות.

עקיבא מוזס מנכ"ל כי"ל, השכיל לעשות זאת בחברה שבניהולו. לכי"ל, שעיקר פעילותה בתחום הדשנים, יש גם חטיבה הנקראת מוצרי תכלית, אשר כוללת בין היתר ייצור תוספי מזון, חומרים לכיבוי שריפות, חומרי ניקוי ומוצרים לתעשיית המים.

פעילות זו, שנותרה יציבה בשנה החולפת, איזנה את הקיפאון בתחום הדשנים. התוצאה הייתה שברבעון השלישי השיגה כי"ל את הרווח הגבוה ביותר מבין כל יצרניות הדשנים, וזאת, בין היתר, בזכות הרווחים היציבים שהניבו מוצרי התכלית.

פיתוח פעילות בתחום הנון-אגרו יכולה גם לחזק את הפעילות המסורתית של מכתשים אגן, שכן החברה תוכל כך להציע ללקוחותיה חבילה של מוצרים משלימים לענף החקלאות, במקום רק את חומרי ההדברה. בכך היא יכולה להשיג לעצמה יתרון שיווקי בהשוואה למצב הנוכחי, בו הלקוח קונה ממנה רק את החומרים, ונאלץ לפנות ליצרנים אחרים לרכישת מוצרים אחרים.

4. להנדס את הזרעים

עילות הזרעים מהונדסים גנטית נחשבת לעתיד של ענף האגרו כימיה. הכוונה היא לעולם הזרעים שמהונדסים מראש עם תכונות מסוימות, כגון עמידות למזיקים. תחום זה הפך למשיק לענף חומרי ההדברה. למכתשים אגן יש אמנם מוצרים משיקים ומשלימים לזרעים המהונדסים גנטית, אבל היא לא פיתחה פעילות בהיקף משמעותי בתחום הזרעים.

גורמים במכתשים אגן ציינו בעבר כי כניסה לתחום הזרעים מהונדסים גנטית אינה טריביאלית, שכן צריך לבצע השקעה משמעותית כדי להיכנס לפעילות בתחום, וזו שאלה של הקצאת מקורות.

בחצר האחורית של ענף האגרו כימיה הישראלי שכנה לה חברת אבוג'ן, העוסקת בתחום הזרעים המהונדסים, ורכישה שלה יכלה להיות פיתרון טוב לכניסה לפעילות בתחום. מכתשים אגן קיימה בעבר שיחות עם הנהלת החברה, אך חילוקי דעות בין הצדדים הביאו לכך שלא יצאה מכך עסקה. ואז, באוגוסט אשתקד, רכשה ענקית הזרעים מונסנטו כ-13% ממניות אבוג'ן תמורת 18 מיליון דולר, והפכה לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה.

לפני מספר חודשים עשתה סוף סוף מכתשים אגן צעד כדי להיכנס לתחום. היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח תכונות זרעים משופרות להגנה על גידולים עם חברת סיבוס גלובל. היקף ההשקעה הצפוי של מכתשים אגן בפיתוח הפרויקט יעמוד על 37 מיליון דולר.

אולם לדברי אנליסטים, למרות הפוטנציאל הגדול הגלום בכך, מדובר בטיפה בים שייקח עוד כמה שנים טובות עד שניתן יהיה לראות את תוצאותיה.