אוהבים אותך שלומי

הוא הפך את בת-ים לפנינה, חינוך, מחירי דירות זינקו. מה אכפת לנו איך עשה את זה?

שלומי לחיאני הדיח מהכותרות את הצמד המתיש ציפי-אנד-ביבי. הוא השתלט על החדשות, כמו שהשתלט על בת-ים. חיוך גדול, סוודר כתום צמוד לכרס, צ'פחות, שליטה עצמית מופגנת, אסרטיביות, תעוזה, פופולריות עירונית עממית והאדרת האותנטיות. אמא'שלו, אבא'שלו, אח'שלו, אשה'שלו וחברים. ריאליטי במיטבו.

הפעם התלוותה לזה סדרה ארוכה של חשדות, תנועות כספים ולהטוטים מפוקפקים לכאורה, ראיונות בלי סוף ומעצר סופר-מתוקשר, מתוזמן, מצולם און-ליין ומביך.

לחיאני הולך להיות סמל במאבק, האמיתי והמפוקפק, הנכון והראוי מול המניפולטיבי היחצ"ני והכושל, בשחיתות הציבורית.

1. סליחה, כתב השבוע מפכ"ל המשטרה, לא אנחנו הזמנו את התקשורת למקום. אז איך הגיעו גדודי צלמים וכתבים לבית המשפחה, ב-6 בבוקר, אפילו לפני שהחוקרים הלמו בדלת ושיחקו אותה פרק בסדרת "חוק וסדר"?

"משטרת ישראל לא זימנה את התקשורת לפעילות המשטרה", אמר לפני כן דובר המשטרה הרהוט, "זה נוגד באופן מוחלט את מדיניות והנחיות היועץ המשפטי לממשלה שיש לשמור בקפדנות על כבוד האדם ועל טובת החקירה". מצחיק.

יום קודם נזף יצחק אהרונוביץ', השר לביטחון פנים, במפכ"ל דודי כהן: "המעצר המתוקשר היה מיותר, מביך ולא אנושי".

חוקרים, גם ביחידה הארצית למניעת פשיעה כלכלית, עם חומר טוב ביד, הבטוחים ביכולת החקירה שלהם, לא זקוקים לסצנות משטרה ולהשפלה פומבית של נחקר, מול העדשות ולנגד עיני ילדים מבוהלים. לא מבססים מקצועיות והצלחה על כותרות.

2. "זה ייקח עוד לא מעט זמן", הודיעה המשטרה. מעניין שהיא אומרת את זה בדיוק ביום בו נגזר הדין על שלמה וחניש ועודד גולד (חשבוניות כוזבות, דו"חות מנופחים, נתוני השקעה שקריים. מי בכלל זוכר?). זה קורה 13 שנים אחרי פתיחת החקירה, לא כולל הערעור שבדרך. כמה שנים כבר חוקרים את אהוד אולמרט, אביגדור ליברמן, דן כהן?

בהזדמנות חגיגית זו, זימנה יאח"ה אתמול את דני עטר, ראש המועצה האזורית גלבוע ו-4 בכירים במועצה. חשד לעבירות מירמה והפרת אמונים. דו"ח מבקר המדינה על עטר פורסם לפני שנתיים. לא היו צלמים. גלבוע זה פריפריה, לא כל-כך מעניין.

3. "אוהבים אותך שלומי". מה שהתחיל עם אריק שרון בגדול, קורה עם לחיאני בקטן. ברגע ששרון הכריז על תוכנית ההתנתקות הוא הפך, כזכור, ל"אתרוג" שמור ומוגן מפני חקירות ועיתונות מבקרת וחוקרת.

עכשיו אומרים ראשי ערים כי "לחיאני הוא מודל לחיקוי", והבתיימים מכריזים: "אז נכון, הוא אולי גנב, אבל כולם גונבים. לחיאני לפחות דואג לכולם. הוא הפך את בת-ים לפנינה, חינוך, מחירי דירות זינקו, אז מה אכפת לנו איך הוא עושה את זה, ואתם אל תעזו לעצור אותו".

4. ראשי רשויות הם היחידים הנבחרים באמת בבחירה ישירה, אישית. מכאן תחושת הכוח העצומה. הם מתחילים ליפול בהסכמי קואליציה נסתרים, מפוקפקים, הקרויים שוחד, ומהר מאוד עוברים לחגיגות נדל"ן.

מיד עם בחירתו מתמנה ראש רשות ליו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הוא הופך לבעל הכוח בהיתרי בנייה, הקלות, מכרזים ושימושים חורגים, לצד שליטה יומיומית ברישיונות עסק, ארנונה, קנסות דו"חות ותקציבים. זה עולה להם לראש. הם מתחילים ליפול. עשרות נחקרו, חלק נשפטו. בודדים, אם בכלל, הוכנסו למאסר.

מאסר על-תנאי, עבודות שירות וקנסות, הם העונשים המועדפים על בתי המשפט. מני מזוז הוא לא היועץ המשפטי לממשלה הראשון שסימן את השחיתות המוניציפלית כמטרה. הוא גם לא הראשון שמסיים את התפקיד מבלי שמערכת האכיפה מצליחה להרתיע.

stella-k@globes.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988