האם באפט מאבד את מגע הקסם?

מניית ברקשייר התאוויי עלתה בשנה שחלפה ב-2.7% בלבד בבורסת ניו יורק, מול עלייה של 23% שרשם מדד S&P. זה היה הביצוע היחסי הגרוע ביותר של המניה מאז צניחתה ב-20% ב-1999, שנה שבה עלה S&P ב-20%. מניית ברקשייר הכתה את המדד ב-15 מתוך 22 השנים האחרונות.

באפט, שהרכישות שלו, יחד עם בחירת מניות אמנותית להשקעה, הקפיצו את שווייה של ברקשייר פי 30 ב-20 השנים האחרונות, מתקשה לחזור אל התשואות הללו בעיקר בגלל גודלה הנוכחי של החברה. העסקה לרכישת חברת הרכבות ברלינגטון נורתרן סנטה פה, BNSF, שהוכרזה בנובמבר, אינה זולה, אמר באפט. והחברה הזו היא עוד עסק מחזורי, שסובל כאשר הכלכלה עדיין מקרטעת, כמו עסקי הבתים הטרומיים והחכרת המטוסים של ברקשייר.

"זו כבר אינה ברקשייר המשפחתית. זו חברה ששומרת על ערך ואולי גם רושמת צמיחה קבועה, אך היא תלויה מאוד בכלכלה, באופן שלא היה עד כה", אמר ג'ף מתיוס, מחבר הספר "עלייה לרגל לאומהה של וורן באפט" ומייסד קרן הגידור ראם פרטנרס.

באפט, 79, זכה למוניטין בינלאומיים כ"אוראקל מאומהה" על בחירת מניות שהניבו רווחים של מיליארדי דולרים. ברקשייר אינה מחלקת דיבידנדים ואינה קונה מהמשקיעים מניות בחזרה.

בראיון שהעניק בנובמבר לערוץ הטלוויזיה הציבורי PBS אמר באפט: "תשואה סבירה מספיק טובה לי. לפני 50 שנה רציתי תשואות פנטסטיות. כעת אני לא יכול להשיג אותן".

הביצועים של ברקשייר ירדו גם בקנה המידה המועדף על-ידי באפט, הון עצמי למניה. הנכסים מינוס ההתחייבויות, נתון שלדעת באפט משקף מצב חברה בצורה הטובה ביותר, פיגרו אחרי העליות במדד S&P שלוש פעמים בעשור שהסתיים ב-2008. ב-34 השנים הקודמות נרשמו רק 3 שנים שבהן ההון העצמי למניה צמח בשיעור נמוך יותר מעליית מדד S&P. בינואר-ספטמבר 2009 עלה ההון העצמי למניה ב-15% מול עלייה של 17% במדד S&P.