ייקור המים מרתיח את שטייניץ: "לשים גוף שיבקר את המבקר"

לאחר המתקפה על ביהמ"ש העליון, היחסים הבעייתים עם נגיד בנק ישראל, פורץ היום עימות ישיר בין שר האוצר למבקר המדינה ■ הנושא: תעריפי המים ■ הבמה: הוועדה לביקורת המדינה ■שטייניץ: "אם לא יתייקרו תעריפי המים, יידרש קיצוץ רוחבי של מיליארד שקל, או הקפאה של ההתפלה" ■ לינדנשטראוס: "לא כך צריך להתנהל במישור החוקתי ובמינהל תקין"

שר האוצר, יובל שטייניץ, הזהיר היום כי אם לא תחול עליה בתעריפי המים, יידרש קיצוץ רוחבי של מיליארד שקל מתקציב המדינה.

בדיון שקיימה הוועדה לביקורת המדינה בנושא, אמר שר האוצר כי אם יוחלט שלא להעלות את מחירי המים, הוא ייאלץ לבחור בין שתי אלטרנטיבות:

1. קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה.

2. עיכוב של פרויקטים הקשורים למשק המים, ובהם התפלה. האפשרות השניה, לפי שטייניץ, עלולה לדרדר את ישראל למצב דומה לזה הקיים בקפריסין.

"אסור שנגיע למצב של קפריסין, בלי מים בברזים"

שטייניץ אמר בהקשר זה: "ייקור המים הוא אכן לא קל, הוא נדרש כדי לטפל במשק המים, כדי שלא נגיע למצב שאין מים בברז כמו בקפריסין. אם ייגרעו מיליארד שקל ממשק המים, המשמעות היא שיהיה קיצוץ רוחבי בממשלה או שיהיו פחות מיליארד שקל למשק המים והפרויקטים של התפלה וחיבור צנרת יתעכבו. השאלה היא האם אנחנו מוכנים שוב לדחות או להאט את הטיפול הכולל במשק המים, כי כסף לא צומח על העצים. צריך להיות ברור שמי שמציע לקצץ מיליארד שקל - זה מה שהוא מציע. ישראל נמצאת כיום בגירעון הגדול ביותר בתולדותיה, במונחים מוחלטים".

בדיון פרץ ויכוח בין שטייניץ למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שתקף את הממשלה על התעלמותה מהמלצתו להקפיא את העלאת תעריפי המים. "לא כך צריכים להתנהל העניינים במישור החוקתי ובמינהל תקין, כשבטרם יבשה הדיו על דוח המבקר, בהחלטת הוועדה לביקורת לאמץ אותה, נאמר בפה מלא שהממשלה תתעלם מהחלטות אלה", אמר לינדנשטראוס.

שטייניץ לא נשאר חייב: "מאוד חשוב לשמור על תיחום ברור בין ביקורת לקביעת המדיניות. המדיניות תמיד נקבעת מתוך ראייה של מכלול צעדים ושיקולים ואילו הביקורת השיפוטית והמנהלתית צריכה להיות מסוגלת לטיפל בדברים נקודתיים באופן ספציפי ולכן קביעת מדיניות היא אחריות הממשלה".

שטייניץ הוסיף כי "אם הביקורת תגיד לנו מהם מחירי המים, הרי שהגופים המבקרים יצטרכו גוף מבקר בעצמם. חשוב לשמור על הביקורת כביקורת".

שטייניץ ציין כי ואמר כי החלטת הממשלה להעביר את סמכויות התעריפים לרשות המים התקבלה ועוגנה בהחלטת הכנסת ב-2006, והיא הסמיכה את הרשות להיות הגוף המחליט הבלעדי.

יש להשעות את התוכנית לייקר את תעריפי המים

הוויכוח על ייקור תעריפי המים נמשך, למרות שהפעימה הראשונה, והחדה ביותר, בשיעור של 25%, כבר נכנסה לתוקף ביום שישי האחרון, ה-1 בינואר.

בשבוע שעבר טען מבקר המדינה, פרופ' מיכה לינדנשטראוס, בפני הוועדה לביקורת המדינה, כי יש להשעות את התוכנית לייקר את תעריפי המים עד שתוכן תוכנית אב מקיפה לטיפול במשק המים. המלצתו לא התקבלה, הפעימה הראשונה של ייקור התעריפים כבר מאחורינו, והיום התכנסה שוב הוועדה לביקורת המדינה, והפעם נכחו בה, מלבד לינדנשטראוס, גם שרי האוצר והתשתיות.

שר התשתיות, עוזי לנדאו, אמר בימים האחרונים כי די בהעלאת מחירי המים בשיעור של 25%, וכי את יתרת הייקור (בשיעור מצטבר של 18% במשך שנה) יש להטיל על המדינה. לנדאו הציע כי היתרה תקוזז מהפחתת חצי נקודת האחוז מהמע"מ שקבע שר האוצר, יובל שטייניץ.

פרופ' אורי שני, ראש רשות המים, סבור שייקור התעריפים. הבוקר (ג') הוא אמר ל"גלובס": "אנחנו צריכים את כל 2 מיליארד השקלים הנדרשים למימון מערך המים החדש, הכולל את מערך ההולכה ומתקני ההתפלה. הייקור של התעריפים נדרש גם כדי להתמודד עם עצם ההתפלה שמספקת מים יקרים יותר ממה שהורגלנו עד היום. אם ניתן את החלק הנותר של ייקור התעריפים לעשות באמצעות תקציב המדינה - אנחנו לא מתנגדים".

לדברי שני, חשוב להבחין כי נושא התעריפים מהותי בשתי רמות - טווח קצר וטווח ארוך. "לטווח הארוך, אנחנו חושבים שייקור המים צריך להיות מגולם בתעריף אחרת ייווצר בזבוז מים ולא תמומן עלותם. בטווח הקצר מאוד, היות שהעלייה במחירי המים היא חריפה (43% בשנה - מ.א.), יהיה נכון למתן אותה דרך המדינה".

- האוצר באמת יספק את התקציב הנדרש כדי להשלים את ייקור התעריפים הנדרש, בשיעור של 18% בשנה הקרובה?

"בשלב ראשון נדרשים לנו 16% מתוך אותם 2 מיליארד שקל, כלומר 320 מיליון שקל, בחודש יולי הקרוב. קשה לי לראות שהמדינה תעשה את זה, אבל יכולה להיות החלטת ראש הממשלה על כך".

על-פי הערכות, צפוי שני להתפטר אם המדינה תחליט לא להמשיך בייקור המים שנקבע ובמקביל גם לא להקצות תקציב חלופי שיספק את אותם 320 מיליון שקל ביולי השנה.

לשכת שר האוצר פרסמה הבהרה, לפיה "הפרסומים בדבר 'מינוי מבקר למבקר' מוציאה את הדברים מהקשרם. האמירה בעניין נאמרה לצורך המחשת הטיעון ולא כהצעה למהלך קונקרטי כלשהו. שר האוצר מוקיר את המבקר ואת מוסד הביקורת, והוויכוח הלגיטימי בדבר קו ההפרדה שבין ביקורת לבין קביעת מדיניות התנהל מתוך כבוד הדדי".