דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

הניחו כבר לעשירים

העשירים בישראל ובמדינות רבות בעולם נתונים כיום למתקפה חסרת תקדים של הרשויות המבקשות להכביד עליהם את נטל המס.

האפליה לרעה של העשירים והשכבות היצרניות ביותר במשק אינה ראויה כלל, והיא נעשית ממניעים פופוליסטיים.

בישראל הועלה באחרונה שיעור המס השולי כמעט ל-60%, ליחידים המשתכרים יותר מ-38 אלף שקל בחודש, זאת באמצעות הכפלת התקרה לביטוח לאומי. אלא, שהממשלה לא הביאה בחשבון את תוצאות המדיניות לפיה בעלי המשכורות הגבוהות יספקו את שירותיהם באמצעות חברות שבבעלותם, וכך יקטינו את המס האפקטיבי ל-45%, ואף לשיעור נמוך יותר בתנאים מסוימים.

מצב דומה קיים גם במדינות אחרות. בבריטניה, למשל, מתכוונים להעלות את שיעור המס לבעלי השכר הגבוה מ-40% ל-50%. מנגד, מומחים מעריכים כי בעלי ההכנסות הגבוהות ימצאו דרכים להימנע מתשלום המס, ויש אף הצופים כי עשרות אלפים יהגרו למדינות אחרות.

נראה, כי המשבר הכלכלי והרצון להגדיל את הכנסות הממשלה בלי לפגוע בשכבות החלשות והביניים, גרמו לקובעי המדיניות להעלות מסים דווקא לעשירים.

הפוליטיקאים מנפנפים בעשיית צדק חברתי, אך הם נוטים להתעלם מהשפעות המדיניות שלהם ובכך גורמים לתוצאות מזיקות ואי צדק.

הפוליטיקאים מסבירים, כי העשירים לא יסבלו כל-כך מהעלאת מסים, לעומת ההקרבה שתידרש מן המעמד הנמוך והבינוני. כך, שר האוצר של בריטניה אליסטר דרלינג הסביר, כי יהיה זה צודק שאלה שמרוויחים הכי הרבה הם שיישאו בנטל הכבד ביותר.

דרלינג התכוון לעיקרון התיאורטי של מיסוי "לפי היכולת לשלם" שהוא נשמע צודק, אך למעשה מדובר ברעיון מעוות שאין לו כל בסיס כלכלי.

לגופו של עניין, הכבדת נטל המס על העשירים לא תעשיר את קופת האוצר מהטעם הפשוט שבעידן של גלובליזציה - אנשים, הון ועסקים הם ניידים. העשירים הרי לא יישארו אדישים למדיניות הבעייתית של הממשלה ובצדק רב הם ימצאו דרכים להימנע מהמס, כולל שימוש בתכנוני מס, ניוד ההון ואפילו הגירה למדינות אחרות.

הכבדת נטל המס על העשירים מדגימה שלא רק דיקטטורה, אלא גם שלטון המבוסס על דמוקרטיה, יכול להוביל לתוצאות הרסניות מבחינה כלכלית וחברתית.

הפילוסוף ליאו שטראוס הגדיר דמוקרטיה כמשרתת של מגזרים. רוב הציבור הרי תומך, במודע ושלא במודע, במיסוי גבוה ופרוגרסיבי. הממשלה הכפופה לעיקרון הדמוקרטי נענית לדרישת הרוב ובכך היא פוגעת במיעוט אנשים (העשירים) המייצר את מירב העושר, והתוצאה היא פגיעה בצמיחת המשק.

כדי לקדם את צמיחת המשק ולהשיג צדק חברתי אמיתי, חייבים להפחית את נטל המס, לבטל את השיטה הפרוגרסיבית ובמקביל את ההוצאה הציבורית.

מחקרים מראים כי שיעורי מס שוליים גבוהים פוגעים בצמיחה, ואילו הפחתת שיעורי המס מגדילה את ההכנסה הפנויה ואיתה את הגברת הביקושים והצמיחה הכלכלית ובכלל זה את צמצום האבטלה והעלייה ברמת החיים של כלל התושבים.

הכותב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד למיסוי ישראלי ובינלאומי ומרצה בבתי-הספר למשפטים ולמנהל עסקים במסלול האקדמי, המכללה למינהל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות