הנקראות ביותר

זו ארץ זו: מאחורי הקלעים של צילומי "ארץ נהדרת"

אייל קיציס במופע סטנד-אפ מאולתר לחימום הקהל, מריאנו אידלמן על הסט בבי"ס במרכז הארץ מפגין חיבור אישי עם ה"מעתוקיות", מנהלת ביה"ס חרדה לחשיפתו של המקום, ועידו רוזנבלום מתפקד כמבוגר האחראי על הסט ■ ואף מילה על אורנה בנאי

יום שישי האחרון, הרצליה. שיירה ארוכה של צעירים משתרכת לאיטה במעבה רחוב הקסם, בואכה אולפני הרצליה. זוהי שעת בין ערביים, וההמולה של העומדים בשיירה מתחלפת בשקט מתוח, עם הכניסה לאולפן. עשרות אנשי צוות עמלים על ההכנות לתוכנית פתיחת העונה השביעית של "ארץ נהדרת". אמנם סיסמת הפרומו של העונה החדשה היא "הצבעים חוזרים לשישי", אך הצבע על פניהם של אנשי הפקת התוכנית טרם חזר. לפחות לא ב-17:00 בערב.

בתוך דקות, בימאית הקהל שעל הסט מפעילה ומתדרכת את הקהל הממושמע - מתי למחוא כפיים, מתי לשאוג, באיזה תזמון לשאוג חזק יותר. בזמן שהשחקנים מסתודדים בחדר ההלבשה, הקהל מרוויח מופע סטנד-אפ קצרצר אך משובח של אייל קיציס. יכולת האלתור שלו עודה במיטבה, והקהל מתמוגג.

כ-14 שנה לערך חלפו מאז פקד את בימת ה"קאמל קומדי קלאב" במופעי סטנד-אפ מבריקים, אינטליגנטיים, מבוססים על כישרון אימפרוביזציה נדיר. "יש למישהו איזה סיפור, משהו לשבור את הקרח בינינו", הוא פולט, ואז ממטיר שאלות אישיות לאחדים בקהל שסומנו על-ידו באקראי. היה זה יממה לאחר הסילבסטר, וקיציס שומר על ניחוח אקטואלי: "מכירים את האנשים שאומרים דקה לפני הסילבסטר - נתראה בשנה הבאה? קורעים מצחוק, אלה".

השעון רץ לאחור בעמדת הקונטרול, והמתח נותן אותותיו גם שם. מולי שגב, יוצר ועורך התוכנית, מתזז הלוך ושוב בין חדר הקונטרול שבקומה השלישית לבין הסט שבקומת הקרקע, שם נמשך המופע של קיציס: "אני רוצה להציג חבר שלי, אסף כהן. אני בטוח שאף אחת מכן לא הייתה רוצה להיפגש איתו. הוא לא אטרקטיבי".

ערב מול הגלעד

אסי כהן, יובל סמו, ארץ נהדרת / צלם תמר מצפי
לא ידידותי לביקורת. אסי כהן בתפקיד אברי גלעד עם יובל סמו

אסי כהן נכנס אל הסט, כשעל ראשו פאת שיער אפרפר, ובימאית הקהל לא צריכה לעשות דבר. הקהל הופך בן רגע לקהל ביתי משולהב. קולות העידוד בקהל הופכים לשאגות צחוק כשכהן פוצה פה ומחקה באופן מושלם את אברי גלעד, הקולגה מהזכיינית המתחרה "רשת". עבור מי מכם שהחמיץ, גלעד מוצג כאיש טלוויזיה המחצין את האמביוולנטיות שלו כלפי המדיום שבו הוא עובד, מה שעשוי ליצור את הרושם שגלעד הוא בעל אישיות דו פרצופית, בעל עקרונות מזויפים.

מצד אחד הוא נגד השחתת המסך בתכנים מסחריים, בפרסומות, כאשר מצד שני, הוא מתגלה כחסר עקרונות, כשהוא מככב בפרסומות (לרשת "מגה בול") ומנחה תוכניות שחלקים נכבדים מהן עוסקות בקידום עסקים מסחריים, ומכילות פרסום סמוי (בתוכנית "העולם הבוקר" בהגשתו קיימת פינה שבה רוקח של רשת "סופרפארם" ממליץ על תרופות), ומדי שבוע נערך פרומו לתוכנית "רוקדים עם כוכבים", כאשר גלעד מארח את נציגי התוכנית ולמעשה, משחק את המשחק שממנו הוא מתנער בקולי קולות.

רק שלשום אמר גלעד בתוכנית האירוח שלו בתגובה על החיקוי המושלם של כהן כי מדובר בחיקוי "מגעיל" ושהתוכנית היא "בית קברות לבדיחות".

נו, שיהיה. ב"קשת" בחרו שלא להגיב.

שני כהן, הרכש החדש והמוצלח של התוכנית ויובל סמו, צופים במקלט הניצב מאחורי הקלעים. ניכר כי הם משוחררים, נהנים מהמתרחש.

אקורד הפתיחה המוצלח שיחרר לא מעט מן המתח, והצבעים מתחילים לחזור לפניהם החיוורים של אנשי הצוות, ששב לפעול כמכונה משומנת.

בין המערכונים מתארחות באולפן דמויות נוספות: ראש הממשלה בנימין נתניהו, בגילומו של מריאנו אידלמן, העוזרת הפיליפינית של שר הביטחון אהוד ברק (יובל סמו), נציגי תוכניות הריאלטי "רוקדים עם כוכבים" ו"האח הגדול", וחיקוי מעורר התפעלות של עלמה זק למרינה מקסימיליאן בלומין.

מעט לפני כן, משודר מערכון של חייל חטוף על-ידי שני מתנחלים חרדים, אחד מהם חייל בעצמו. קישור ישיר לגלעד שליט, ובהתאמה, מציג החטוף גיליון עדכני של "מקור ראשון". מערכון נוקב, סאטירי, שהקהל באולפן לא הצליח לעכל.

ייתכן שחלק מהצופים בבית זעו בחוסר נוחות, ואף יאמרו כי המערכון שמאלני מובהק - וכי המעבר לשידור חי ביום שישי מאפשר זאת, וייתכן שיש שאף סוברים כי אין להשתמש בחייל החטוף גלעד שליט כאל נושא לטוויית מערכונים. מן העבר השני, אפשר בהחלט לטעון כי זו תכליתה של סאטירה במיטבה, מה עוד שהנבואה הגלומה בו מצמררת - אם חושבים מעט קדימה, על הדמוגרפיה בישראל בעוד שני עשורים לערך.

מערכון אחר - שכפי הנראה יהפוך קבוע, הוא על "מומי", שדרן רדיו חובב מוזיקה מזרחית, הוא סאטירה על קובעי הטעם המוזיקלי ברדיו ועל עלייתו של הזמר המזרחי על חשבון יתר צורות המוזיקה, אך הכוונה היא גם לערוץ 24, מבית "קשת" שמקדם מוזיקה מזרחית באופן מובהק.

הטקסט רומז על הדרך שבה קובעים שדרנים בתחנות רדיו מסוימות איזה שיר ישודר ובאיזו תדירות יושמע: על ידי מתן שוחד לשדרן. זוהי איננה העקיצה היחידה בתוכנית על חשבון הזכיינית הבית: במערכון אחר, מובאת סאטירה על השימוש הציני שעושות זכייניות מסחריות בבעלי מוגבלויות בתוכניות ריאלטי, בראשם "האח הגדול" של קשת.

מריאנו אידלמן, המעתוקיות, ארץ נהדרת / צלם רונן אקרמן
אידלמן והמעתוקיות

יש משהו מסריח לאכול?

אמש, יום שלישי, בוקר. "איש. איש", קוראת לח"מ מנהלת בית הספר הקשוחה, שבשטחו התקיימו צילומי מערכון לתוכנית הקרובה - מערכון חדש וקבוע, תחת השם הכולל "המעתוקיות". "אני מבקשת שלא תכתוב בעיתון את שם בית הספר ואת שם העיר. קיבלתי הוראה ממנהל המחוז במשרד החינוך".

הסיבה לכך ברורה. חשיפת העיר תפגע בתדמיתה, השלילית גם כך, של אותה עיר בשפלה, ולא בכדי: "הלו, שים עליך את התיק, אל תשאיר אותו זרוק על הספסל", אומר לי שוטר שנכח בלוקיישן, ומוסיף: "פה, תוך שנייה זה נעלם".

יש סיבה נוספת, שאותה נימקו אנשי "ארץ נהדרת": המערכון מתייחס למצב החינוך בישראל. ציון שם העיר עלול להסיט את האפיון הכלל-ארצי אל מעוז הפריפריה. יהיה בכך עיוות של המסר.

על הסט, שהוקם אור לאתמול (ג') בשעת בוקר מוקדמת - יום שהסתיים אחרי 20:00 בערב, עומדים מריאנו אידלמן, בתפקיד תלמידה פרחה בת עשירים, אסי כהן בתפקיד מנהל בית הספר, שני כהן בתפקיד מורה קשת יום ומאור כהן כשוטר תנועה. אידלמן מפתח חיבור חם ואמיץ לקולגות החדשות שלו במערכון - ארבע בנות שנבחרו מתוך פרויקט חברתי שמפעילה קשת ("יוצרים עם קשת") בפריפריה המגלמות את חברותיה של ליטל מעתוק.

מאוחר יותר יגיע בסערה אל הסט טל פרידמן, שיגלם מורה לספורט תפרן.

"יש משהו מסריח לאכול?" צועק פרידמן מיד עם כניסתו לכיתה שהפכה לחדר אוכל. כשהוא נשאל על-ידי תלמידה על הביקורת שנמתחה בכנסת על הפרומו של ארץ נהדרת, פרידמן מטיח: "זה השר כצל'ה האידיוט, זה האיש שדואג לעתיד שלך".

עידו רוזנבלום הוא במאי המערכון. "מעולה" הוא צועק אחרי כמעט כל טייק, ומצולמים עשרות טייקים. כך שהמילה "מעולה", מעבר להקניית תחושת העידוד, היא: מצלמים עוד פעם. רוזנבלום מתגלה כפרפקציוניסט כשם שהוא חברותי. הוא פעיל מאוד על הסט: מבקש מהשחקנים "אנרגיה", מזיז, מכווין, מסדר, עד אחרון הפרטים. מצלמים את אותה סצנה שוב ושוב.

זו העונה השלישית של רוזנבלום כבמאי ב"ארץ נהדרת", הנמנה גם עם צוות הכותבים. עבודה שהחלה, לדבריו, במקרה. רוזנבלום: "התפלחתי לארץ נהדרת. התחלתי במחלקת הפרומו של קשת, כתבתי וביימתי פרומואים ל'ארץ נהדרת', הייתי אחראי על הלקט של 'הפילוסים', על המייקינג-אוף של הטלנובלה המצרית. היה פרק אחד של הפילוסים בבית החולים, עם הפלאש-בקים לפרקים קודמים. נתנו לי לעשות את זה, וחיכיתי לבמאי. עד יום הצילומים חיכיתי לבמאי. מאז זה התחיל".

*באיזה שלב אתה יודע מתי החומר של הצילום מוצלח, מתי זה סגור?

"אני אף פעם לא יודע. כשאני על הסט, אני מנסה לעשות רושם שאני יודע. כל פעם אתה משתפר. וטועה. ומשתפר. אין פה סמכותיות שלי, מה פתאום, זה אושר גדול. אני עובד עם הכי טובים. אני חלק מצוות פה. זה לא מערכון שלי, זה לא עובד ככה. מולי ואסף (מולי שגב ואסף שלמון - התסריטאי הראשי של התוכנית מ.ש) קובעים, הם יודעים מה הם רוצים. אנחנו בעיקר באים ליהנות, זה חייב להיות מצחיק. עם זווית מקורית. אחר כך מחפשים משימות".

*הסאטירה כאן היא על נושא די קריטי.

"המצב עם בתי הספר באמת בעייתי. אנחנו חושבים בישיבות מערכת איך לפצח את זה. יש הרבה בעיות במערכת החינוך. האלימות, המצוקה של המורים. זה שאי אפשר לסלק תלמיד משיעור. קראתי באחד הטוקבקים באתר, על המערכון משבוע שעבר, מאחד שהזדהה כמורה, שכתב: 'לא ידעתי ש'ארץ נהדרת' עושה דוקומנטרי'". *

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות