המועצה לשימור מבנים ואתרים מציינת 25 שנה להקמתה. ביום ו' החלה המועצה באירוע ראשון בסדרת אירועים לציון מחצית יובל לפעילותה. במסגרת השקת הספר "100 מקומות שמורים" נערך סיור באחד ממקומות אלו - מכון איילון ברחובות, אשר לו חלק חשוב בתקומת המדינה. אירוע ההשקה נערך לזכרו של יהודה דקל ז"ל, לשעבר יו"ר המועצה לשמור אתרים, במעמד שרת התרבות, ח"כ לימור לבנת.
סיפורו של מכון איילון הוא פרשה עלומה שהתרחשה בשנים 1945-1948, בין תום מלחמת העולם השנייה ועד להקמת מדינת ישראל. תחת עינם הפקוחה של הבריטים, הקים ארגון ה"הגנה" מפעל תת-קרקעי לייצור כדורים לתת-מקלע "סטן", בגבעת הקיבוצים בצפונה של העיר רחובות, בסוף שנה 1945.
כינוי הסתר של המפעל בפי אנשי "ההגנה" היה "מכון איילון". בבניית המכון והפעלתו השתתפו אנשי קבוצת הצופים א' שעברו לגבעת הקיבוצים, ואנשי התעשייה הצבאית במחתרת. במהלך שנת 1947 הצטרפו אליהם הכשרת הפלמ"ח מחפצי-בה וחברים מקבוצת "הבונים".
המכון התת-קרקעי, ששטחו 250 מ"ר, כוסה בשכבת אדמה בעובי של 4 מטרים. שני פתחיו הוסוו במבני המכבסה והמאפיה. מעל המכון וסביבו הוקמו מבני מגורים, חדר אוכל, לול, רפת, מסגריה וגן ירק - קיבוץ תמים למראה.
מכונות לייצור הכדורים נרכשו בפולין על-ידי ה"הגנה" והוברחו בדרכי סתר לביירות ומשם לארץ ישראל, סיפור בלשי בפני עצמו.
מכון איילון היה המפעל הגדול של תעש במחתרת, בו יצרו יותר משני מיליון כדורי 9 מ"מ. לאחר קום המדינה הועברו המכונות למפעל תעש באזור תל אביב. אנשי קבוצת הצופים א' עלו על הקרקע והקימו את קיבוץ מעגן מיכאל, ליד קיסריה.
גבעת הקיבוצים שננטשה שימשה אכסניה לגורמים שונים של התעשייה הביטחונית של מדינת ישראל. מ-1975 החלה פעילות של גופים שהייתה להם זיקה למקום, למען שיקום ושימור האתר. ב-1986 הוקם ועד ציבורי ביוזמת חבר הצופים א' לשעבר, יו"ר הכנסת שלמה הילל. לוועד נשלחו נציגים מן התעשייה הצבאית, ארגון חברי ה'הגנה', קיבוץ מעגן מיכאל, עיריית רחובות, מכון ויצמן למדע, הקק"ל, החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר קיבלה על עצמה את משימת השיקום. המוזיאון נחנך ב-1987.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
