הטעויות של משרד החוץ

קריקטורות אנטי ישראליות מתפרסמות בעיתונות הערבית חדשות לבקרים, מוחים על כך ב"צינורות השקטים"

משרד החוץ בחסות ליברמן-איילון סידרו לנו שלשום הצגה תקשורתית מביכה שהחמיצה את מטרתה. הטעות שביצעו היא כפולה: אחת, המשרד כיוון את המחאה לנושא הלא נכון. השנייה, הדרך: שימוש ציני במצלמות. במקום להעביר מסר של מחאה מדינית תקיפה, כפי שהיה צריך להיעשות נוכח הצהרתו האחרונה של ארדואן, קיבלנו בשידור חי התנהלות שהציגה את ישראל כמדינה אימפולסיבית וחובבנית שמבקשת מטורקיה להתערב בתכנים של כלי התקשורת בארצה.

עם מינויו לשר החוץ, אביגדור ליברמן הכניס למשרד מדיניות חדשה ותקיפה: ישראל לא תגיש יותר את הלחי השנייה אלא תלחם על כבודה הלאומי נוכח המתקפות ההולכות וגוברות כלפיה. שר החוץ מאמין כי במזרח התיכון צריך לא רק להיות חזק אלא גם להיראות חזק. על כן הצהרתו נגד התיווך הטורקי במשא ומתן עם סוריה לגיטימית.

אולם, במקום שמשרד החוץ ימשיך בקו המדיני וימחה נגד מדיניות הממשל בטורקיה כלפי ישראל בעקבות שורת התקריות המדיניות שהחלה עם הביקור באיראן והסתיימה בהצהרה כי ישראל גונבת מים מלבנון, בחרו במשרד החוץ להביע את מחאתם על סדרת הטלוויזיה התורנית שמשמיצה את ישראל.

זה ההבדל בינינו לבין הטורקים: כשהם משפילים את ישראל הם עושים זאת באמירות ומעשים מדיניים בעוד שישראל בתגובה מביימת הצגה למצלמות במקום לנקוט בצעדים ממשיים (כמו, למשל, החזרת השגריר). בחירה זו, לתקוף את טורקיה על סדרת הטלוויזיה, נועדה לכישלון מראש. מנהיגי ערב, כמו גם מנהיגי ישראל, לא יצאו נגד התקשורת בארצם, ולא יתערבו בתכנים עבור מדינה אחרת.

קריקטורות אנטי ישראליות מתפרסמות בעיתונות הערבית חדשות לבקרים, בעיקר במצרים ואף בירדן. הממשל הישראלי מוחה כנגד זה ב"צינורות השקטים" ולא בריש גלי מתוך ההבנה כי אלה כללי המשחק. גם כאשר נשיא מצרים מחה כנגד החיקוי שביצע בזמנו אלי יצפאן, ישראל הרשמית נמנעה מלהגיב. על כן, ברגע שבחרו במשרד החוץ לנהל את הקרב על סדרת הטלוויזיה הם נועדו לכישלון מראש.

כמה מילים על הדרך שבה בחרו ליברמן-איילון להביע את מחאת ישראל: סגן שר החוץ טען שמה שנעשה היה במסגרת סל הכלים הדיפלומטיים שעומדים לרשות המשרד. טיעון זה היה נכון באם ההצגה שביים איילון הייתה נעשית לא לעיניי המצלמות. אולם ברגע שקריין איילון לערוצי הטלוויזיה את המערכה המתקיימת בלשכתו, הוא חצה את גבול המחאה והפך אותה לפארסה. משרד החוץ היה צריך לנקוט באסטרטגיה של בידול כלפי הטורקים - למחות בקול רם נוכח המדיניות של ראשי הממשל, ולמחות בשקט (כפי שיודעים במשרד החוץ לעשות) נוכח הסדרה המדוברת. *

הכותב הוא בעלים של משרד יחסי ציבור והאסטרטגיה דבי תקשורת, וכיהן כיועץ תקשורת לשלמה בן עמי וסילבן שלום בתקופות שכיהנו כשרי החוץ