הליכי אישור תקני הקבע הייחודיים בצה"ל וההתחשבנות בגינם נעשים "בניגוד לכללי המינהל התקין, ללא מסגרת ברורה של אמות מידה וללא שיתוף משרד האוצר בתחומים הנוגעים לו", קובע דו"ח מבקר המדינה.
עד סוף 2007, כותב המבקר, שולמו הגמלאות לפורשי צה"ל ברובן המוחלט על ידי משרד האוצר, ולמרות זאת, אגף תקני קבע בצה"ל לא דיווח לו על הסכומים שגבה מהגופים החיצוניים בגין מרכיב הגמלה, וממילא לא העביר הכנסות אלה לרשותו. בכך הגדיל באופן לא תקין את תקציב הביטחון בעשרות מיליוני שקל בשנים האחרונות, על חשבון תקציב המדינה.
עוד מצא המבקר כי בסוף 2008 הוקצו לצה"ל כ-1,400 תקני קבע ייחודיים, המיועדים לחיילים בשירות קבע הממלאים תפקידים ביטחוניים-לאומיים וממומנים על ידי גופים חיצוניים. משרד הביטחון חייב את הגופים המממנים בגין כלל התקנים הייחודיים בכ-295 מיליון שקל.
לפי דו"ח המבקר, צה"ל לא קבע נהלים המפרטים את הכללים לאישור הצורך בתקנים ייחודיים, ומצב זה מאפשר לאשר תקנים שלא לצורך, ובכך לדלדל את מאגר כוח האדם העומד לרשות צה"ל, מה גם שלחלק מהתקנים מאפיינים אזרחיים מובהקים, למשל תפקידים במערך הכספי בתחום המנהלי ובתפקידי מטה. עוד קובע המבקר כי התעריף לחיוב הגופים המממנים אינו מגלם את כלל העלויות החלות על צה"ל. כך התברר, למשל, כי לאורך שנים גבה משרד הביטחון מהגופים החיצוניים סכומים הנמוכים משמעותית מאלו המתחייבים. החיוב החסר מסתכם במיליוני שקלים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
