טורפי המשקיעים מקיפים אותנו

מעלינו לוחש נחש האג"ח, מתחתינו אורב אריה המניות ובנהר ממול שורץ תנין המזומן

פעם כשהיינו צעירים טיילנו במלאווי שבדרום מרכז אפריקה. בכל מקום מכרו שם את אותו ציור ובו נראה אדם יושב על ענף עץ על גדות נהר. על הענף שמעל האיש צויר נחש, בנהר שחה תנין ולמרגלות העץ יושב אריה.

חבל שלא קנינו את הציור, כי הוא מבטא בדיוק את מצב המשקיע הממוצע בימים אלו. קשה להשלים את האנלוגיה ולהגדיר מי זה מי, אבל איום הנחש, האריה והתנין דומה לסיכון המקיף כיום את המשקיע באג"ח, במניות ואפילו במזומן. מישהו אצלנו אמר לאחרונה שצריך לקנות מניות על מנת לאזן את הסיכון הגלום באג"ח ולי לפחות אין ספק שהוא צודק.

מאמר המערכת באקונומיסט השבוע שכותרתו "התראת בועה" מצייר את תמונת המשקיע על העץ באומרו שאת השילוב הנוכחי של ריביות נמוכות, גרעון ממשלתי גבוה ומחירי נכסים לא נמוכים לא ניתן יהיה לאזן לאורך זמן ושמתישהו, הענף ישבר.

יש גיל או מצבים בחיים שבהם אפשר לטייל בעולם ולא לראות את האנשים שעומדים בצדי הדרך ומוכרים ציורים פטליסטים. במקום זה אפשר להתמקד בקסם של לשחות באגם שנראה כמו אקווריום מופלא עם מים צלולים ודגים צבעוניים כשמידי פעם התראה שההיפופתמיים יצאו לסיור מפרה את השלווה. לפעמים כדאי להתעלם מאזהרות פטליסטיות על החיות הטורפות בג'ונגל ולחיות את הרגע ונראה שזה מה שהעולם הפיננסי עושה כרגע.

כותרת השבוע הייתה שבמצטבר הרווחיות בחברות אמריקאיות צפויה לגדול בכ-150% ברבעון הרביעי של 2009 לעומת הרבעון המקביל ב 2008. זה לא מפתיע על רקע העובדה שהרבעון הרביעי של 2008 היה שיא המשבר.

מתבוננים בדגים דרך משקפיים ורודים

לא רק שהצפייה בחודשים הקרובים היא שתימשך מגמת השיפור בביצועי החברות והמשק אלא שהשווקים הפיננסים ללא ספק מתמקדים בדגים היפים באגם ולא באנשים שחיים מסביבו. כרגע נראה שהמשקיעים ממשיכים לחובש את המשקפיים הורודים. התוצאות שפרסמה שלשום ענקית האלומיניום אלקואה ותגובת השוק לתוצאות ממחישה לדעתי נקודה זו.

החברה החטיאה את תחזית השוק והשיגה רווח בגובה סנט אלד למניה (בניכוי הוצאות חד פעמיות) בעוד שהשוק ציפה לרווח של 6 סנט ברבעון. החברה ספגה 4.5% ירידה במכירות מ-5.69 מיליארד דולר ל-5.43 מיליארד דולר ברבעון הרביעי ובכל זאת המיקוד של הכותרות שליוו את הפרסום היה בצמצום ההפסדים והמעבר לרווח ולא בהחטאת תחזיות וירידה בהכנסות.

יום שלם נדרש עד שהמשקיעים התפקחו מאפקט המשקפיים הורודים והגיבו לתוצאות העגומות בירידה בשיעור 11%. וגם זה על רקע העובדה שבחודש החולף השיגה מניה זו תשואה של כ 20% ושל כ 80% בחצי שנה האחרונה סביב התחזקות צפיות הצמיחה בתעשייה הגלובלית.

בסקר שנערך בימים אלו באתר גלובס ושעד לכתיבת שורות אלו כתוב שהשתתפו בו 6,800 גולשים 49% מהמשתתפים סבורים שתהיה עליה דו ספרתית במדד מניות המעוף ב-2010.

אם לשפוט על פי גל הגיוסים בקרנות הנאמנות המניתיות והמעורבות הרי שהציבור בארץ לא רק אומר שהוא אופטימי אלא גם פועל אופטימי והאמת היא שקשה להתווכח איתו בייחוד על רקע הגידול בסיכון בהשקעה באגרות חוב קונצרניות וממשלתיות.

המסר של הצייר המלאווי (הוא גם היה כתוב על הציורים בכדי שתיירים בורים כמונו לא יחמיצו אותו) היה שלא ניתן לברוח מהמוות. די מתאים לנו להגיד באנלוגיה שלא ניתן לברוח מהשוק. אז מה עושים עכשיו? בהינתן המגוון הרב של הסיכונים וההזדמנויות כנראה שכרגיל התשובה הטובה ביותר היא פיזור תיק ההשקעות והבשורה הטובה היא שנראה שכך אכן הציבור כיום פועל.