עתירה: לבטל את מכרז משרד המשפטים להספקת מערכת להשמת מתמחים

בתחקיר מגזין G של "גלובס" עלתה התהייה אם המכרז נתפר למידותיה של קודקס, המספקת את שירותי השמת המתמחים למשרד המשפטים מ-2006 - זמן קצר לאחר שאלדד קנטי, עד אז עוזר בכיר למנכ"ל משרד המשפטים, מונה למנכ"לה החברה - בפטור ממכרז. בין היתר, נמצא כי רק שתי חברות ניגשו למכרז: סמארט אי.קיו וקודקס, כאשר חברות בולטות אחרות כלל לא ידעו על המכרז. בדיעבד התברר שמשרד המשפטים הודיע על המכרז רק באתר האינטרנט שלו, בעיתון "פנורמה" המופץ במגזר הערבי, וב"מעריב", כאשר בתקנות מצוין מפורשות כי חובה לבשר על מכרז פומבי "בשני עיתונים יומיים בשפה העברית". סימני שאלה נוספים עלו נוכח תוכן המכרז, המפרט את הדרישות מהמערכת, באופן שהולם במידה רבה את המערכת של קודקס.

סמארט טוענת כי קודקס מבצעת עבירות חמורות כשהיא מקנה העדפה מובנית למועמדים המנויים על שירותיה באופן פרטי ואף גובה מהם כסף שלא כדין כתוצאה מאספקת המערכת למשרד המשפטים. "בעשותה כן, היא מבצעת עבירת זיוף, מרמה והפרת אמונים ... ואף חמור מכך - גורמת למשרד המשפטים ויחידות הסמך להפר את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה", נכתב בעתירה.

סמארט הגישה, באמצעות עו"ד שחר ביאליק, מבעליה, בקשה לצו ארעי, לעצירת קליטת המועמדים באמצעות קודקס.

תגובת קודקס

"הטענות השונות שנטענות כלפי קודקס במסגרת העתירה חסרות כל שחר. טענות אלה מועלות על ידי גורמים מתחרים שיש להם אינטרס מסחרי ברור לפגוע בקודקס ובתדמיתה ואין לקודקס אלא להצטער על כך שלאחר שמתברר לגורמים אלה כי הפסידו במכרז, הם מחליטים לפתע "לשבור את הכלים" ולתקוף את תנאי המכרז שזה עתה השתתפו בו".

"בתנאי המכרז, בעיתויו, באופן פרסומו ובזכייתה של קודקס בו - לא נפל כל דופי. קודקס זכתה במכרז כדין והמניע היחיד שעמד ביסוד החלטותיהם של ועדת המכרזים והגופים המקצועיים להכריז על זכייתה של קודקס, היה הרצון לוודא שהציבור יזכה לקבל את השירות והמוצר הטובים ביותר. קודקס, בכל מקרה, אינה נוהגת לנהל הליכים משפטיים מעל דפי העיתונים. תגובתה המלאה והמפורטת לעתירה, תוגש לבית המשפט".