תפירה עילית: איך זכתה קודקס במכרז של משרד המשפטים?

נתחיל בתזכורת: לפני כשנתיים חשף משה ליכטמן במוסף זה מכרז בעייתי שפרסם משרד המשפטים לאיוש משרות בפרקליטות. מתמודד שהפסיד טען ל"מכרז תפור", ובהמשך הדרך ביקר גם בית המשפט את ההליכים, שגרמו ל"סטייה מעיקרי הצדק" ו"לפגיעה בשוויון של המועמדים במכרז". עוד קודם לכן, גם מבקר המדינה תקף את מכרזי כוח-האדם במשרד, ותיאר את השיטה הנהוגה בו כך: ממנים עובדים באופן "זמני", ואחר-כך מפרסמים מכרזים - שבהם זוכים, לרוב, אותם "זמניים".

אם מישהו ציפה שבמשרד המשפטים, האמון על שלטון החוק והמינהל התקין במדינת ישראל, יפיקו לקחים, הרי שהוא התבדה. במקרה הנוכחי לא מדובר במכרז לתפקיד אלא במכרז להספקת מערכת להשמת מתמחים ולהפעלתה שבו זכתה חברת קודקס.

4 שנים בלי מכרז

משרד המשפטים קולט לא מעט מתמחים. במקום לטפל באופן מפרך באלפי קורות-חיים שנשלחים אליו, הוא מעדיף - כחברות רבות במשק - להסתייע בחברה חיצונית. בשנים האחרונות עבד המשרד עם קודקס, חברת השמה שכבשה בעשור האחרון את השוק המשפטי ומשרתת רבות מפירמות עריכת הדין הבולטות בישראל.

קודקס פיתחה מערכת בה המועמדים פותחים תיק אישי הכולל את נתוניהם והעדפותיהם, המעסיקים מפרטים את דרישותיהם, והמערכת מחברת ביניהם. מדובר במערכת יעילה שכיום משמשת את רובו המכריע של השוק המשפטי - לפי קודקס עצמה, כ-90% ממנו.

משרד המשפטים החל לשכור את שירותי החברה במתכונתם הנוכחית ב-2006, זמן קצר לאחר שאלדד קנטי, עד אז עוזר בכיר למנכ"ל המשרד, מונה למנכ"לה. ההתקשרות בוצעה בפטור ממכרז, לטענת המשרד "כיוון שמדובר היה בספק יחיד בתחום זה". חברות מתחרות טוענות כי הטענה הזאת אינה נכונה וכבר אז פעלו בשוק כמה וכמה חברות שסיפקו תוכנות לניהול גיוס עובדים.

בסוף 2008 גונבה כנראה השמועה לאוזניהם של אנשי המשרד, ולראשונה פורסמה על-ידו בקשה לקבלת הצעות לאספקת השירות. אלא שלמרבה הפלא, התקבלה רק הצעה אחת מתאימה - זו של קודקס. מנהלים בחברות מתחרות לקודקס אמרו ל-G שמעולם לא שמעו על העניין. אפשר לנחש שהם לא שמעו כי הבקשה פורסמה אך ורק באתר האינטרנט של המשרד - לא בדיוק המקום שבו נוהגים בכירי חברות התוכנה לגלוש להנאתם.

ב-21 באוקטובר 2009, לאחר למעלה מ-4 שנים של עבודה פטורה ממכרז עם קודקס, פרסם המשרד מכרז פומבי "להספקת והפעלת מערכת להשמת מתמחים". שוב, ההיענות היתה קלושה, ורק שתי חברות ניגשו למכרז: סמארט אי.קיו וקודקס. שוב, חברות בולטות אחרות כלל לא ידעו על המכרז. מדוע? מתברר שבמשרד בחרו להודיע על המכרז רק באתר האינטרנט שלו, בעיתון "פנורמה" המופץ במגזר הערבי, וב"מעריב". מדוע דווקא במקומות אלה? במשרד המשפטים טוענים שבכך מילאו את דרישות תקנות חובת המכרזים, מה שמעלה תהיות בנוגע למידת היכרותם עם החוק: בדיקה פשוטה מעלה שבתקנות מצוין מפורשות כי חובה לבשר על מכרז פומבי "בשני עיתונים יומיים בשפה העברית".

אחת החברות שיכלה להציע למשרד מוצר לפחות ראוי לבחינה היא רדמץ', המספקת שירותי תוכנה דומים לגורמים כמו חברת התרופות טבע, חברת הטלקומוניקציה ECI ומחלקת הפרישה של צה"ל. מנכ"ל החברה, דני אבידור, דווקא שמע על המכרז - אך לא בדרך המקובלת. "לפני כמה שבועות", הוא מספר, "פנה אליי גורם שסירב להזדהות - מישהו ממשרד המשפטים שהוא כנראה אופוזיציונר למה שקורה שם. הוא שאל אם אני מודע למכרז, וטען שהשם שלנו עלה במשרד ושלא רצו שם שנהיה מיודעים על המכרז. שאלתי, 'ומה האינטרס שלך?', והוא אמר, 'אני חושב שלא פועלים פה בצורה מסודרת'".

בעקבות הפנייה התכנסה ברדמץ' ישיבת הנהלה, שבה הוחלט שלא להילחם. "לא שווה לנו להתעסק בזה, אין לנו את הזמן הנדרש", אומר אבידור. "אז הם ייתנו לנו להיכנס למכרז, אבל יהיה ברור שלא נזכה בו. אנחנו חיים בארץ הזאת, ומבינים שכדי לעבור מכרז ממשלתי אתה צריך להיות מאוד מקושר למישהו בפנים, ולרוב הנושא המקצועי פחות רלוונטי. את המקצועיות שלנו אנחנו מוכיחים ברחבי העולם, אנחנו עכשיו במשא-ומתן עם 6 ממשלות. אתה יכול לשמוע בקולי נימת אכזבה מסוימת מכך שדווקא מדינת ישראל לא מנצלת את המוצר שלנו".

"טכנולוגיה של העשור הקודם"

סימני השאלה סביב הדרך שבה פרסם משרד המשפטים את המכרז רק מתחדדים לנוכח תוכנו, המפרט בפרטי פרטים את תיאור דרישות משרד המשפטים מהמערכת, באופן שהולם במידה רבה את המערכת של קודקס. גם אם לחברות אחרות יש מערכות אחרות הן פחות מתאימות לדרישות הספציפיות ביותר שהעלה המשרד.

"מוזר בעיניי", אומר נמרוד רונן, מנכ"ל נילוסופט, מהחברות הבולטות בתחום, "שמכרז כזה מתפרסם ללא שבוצע איסוף נתונים מהחברות המובילות בתחום, וללא ידיעתן. זה הפסד למדינה ולמשרד המשפטים, שימצא את עצמו תקוע עם טכנולוגיה של העשור הקודם, רק כי מישהו לא רצה לבדוק מה קורה בשוק התוכנות לגיוס כוח-אדם".

רונן שמע על המכרז לראשונה מ-G, ולאחר שעיין בו הוא אומר ש"ניתן לומר בבירור שהמכרז נכתב עבור תוכנה קיימת, שאותה בחנו ללא בדיקה של תוכנות נוספות". התוכנה שלו, למשל, אמנם טובה מספיק ללקוחות כמו מוטורולה ומנפאואר, אולם הוא מודה שהיא אינה עומדת כרגע בדרישות משרד המשפטים. לדבריו, "כדי להכין תוכנה שעונה על הדרישות במכרז יש צורך להשקיע בין חודשיים ל-4 חודשים של אפיון ופיתוח, תלוי בתוכנה". בעיה: המכרז פורסם בסוף אוקטובר 2009, כשהדרישה היא לתחילת עבודה ב-1 בינואר 2010. במילים אחרות: רק מי שכבר היתה לה מראש תוכנה כמעט לחלוטין זהה לזו שנדרשה במכרז - כמו קודקס - יכלה לזכות בו.

מנגד, רונן מצביע על יתרונות במערכת שלו שלא הופיעו כדרישה במכרז: היא מסוגלת, למשל, לתייק 7,000 קורות-חיים באופן אוטומטי בתוך 3 שעות, ואז לבצע סריקה וחיפוש נתונים בהתאם לדרישת המעסיק. גם אבידור מרדמץ' מציג שדרוג מעניין: המערכת שלו יודעת לתת ציון התאמה לכל מועמד באמצעות "מצ'ינג" בין פרופיל המועמד והעדפותיו לבין דרישת המעסיק - כמו באתרי היכרויות. גם "סמארט אי.קיו מסרה למשרד כי ברשותה האפיונים הנ"ל. הטכנולוגיות הללו ואחרות לא היוו יתרון במכרז של משרד המשפטים, מאחר שהן לא הופיעו כדרישה. במשרד אומרים שהאפיונים הללו פשוט "אינם נדרשים" לצרכיו.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "המכרז נכתב רק על-פי דרישות המשרד. כל האפיונים שנדרשו חיוניים למשתמשי המשרד. הטענה כי המשרד לא פרסם סקר שוק אינה נכונה. בשנה שקדמה לפרסום המכרז ערך המשרד בקשה לקבלת הצעות על מנת לבחון את השוק הקיים בנוגע לשירות המבוקש. תוצאות סקר השוק שהתקבלו הביאו להצעה אחת שתאמה את צורכי המשרד. השנה בחר המשרד, לפנים משורת הדין, לצאת למכרז פומבי על מנת לבחון את השוק".

קודקס בתגובה: "קודקס מודה באשמה - בהיותה החברה הטובה ביותר בשוק ההשמה המשפטית, וביכולתה לספק את השירות האיכותי והאמין ביותר. לכן רוב השוק המשפטי בוחר לעבוד איתנו. במכרז הוצבו דרישות רבות, שנועדו לשפר את המוצר ולא לחסום תחרות. מתחרינו לא הצליחו לספק את הניסיון וההמלצות הנדרשים ולכן נכשלו בניסיונם לזכות בו". כן נמסר כי מערכת קודקס משודרגת בקביעות, וכי "המכרז מציין כי על הזוכה לפתח את ההתאמות הנדרשות מעת לעת, וקודקס עמדה בתנאי זה. לרשות מתחרינו עומדת האפשרות לבצע את אותן התאמות".