הסכם אסטרטגי לקיאזמה עם ענקית התרופות נוברטיס

המוצר של כיאזמה, עליו נוברטיס שמה את העין, משלב בין תרופה קיימת שלה לטכנולוגיה של החברה הישראלית, באופן שמשפר את הספיגה של התרופה הקיימת, ובאותו הזמן גם מאריך את הפטנט של נוברטיס על המוצר.

במסגרת העסקה, בתחילה נוברטיס תשקיע בקיאזמה סכום מסוים, כנראה מיליוני דולרים בודדים עבור אחזקת מיעוט, דרך קרן ההון סיכון המשותפת לה ולחברת MPM . האחרונה, יש לציין, כבר השקיעה בעבר בקיאזמה דרך קרן עצמאית בבעלותה, שאינה קשורה לנוברטיס. כמו-כן נוברטיס תממן ניסוי הוכחת היתכנות במוצר של קיאזמה, שנמצא כיום בשלב הניסויים הפרה-קליניים.

אם יסתיים הניסוי בהצלחה, לנוברטיס תינתן אופציה להמשך פיתוח המוצר, עבורה היא תשלם. בנוסף, החברה השוויצרית תממן את כל המשך תהליך הפיתוח, כאשר היא תיתן לקיאזמה תשלומי אבני דרך בהתאם להתקדמות.

אם המוצר יגיע לשוק, נוברטיס תשלם גם תמלוגים ממכירותיו. כלומר, קיאזמה אינה צריכה להשקיע עוד הון כלשהו במימון הפרויקט, ויש לה רק מה להרוויח ממנו.

"נוברטיס היא שפנתה אלינו כדי שנפתח את המוצר עבורה", אומר פרדריק פרייס, מנכ"ל החברה. "בניגוד לפרויקטים אחרים שלנו, במקרה הזה לא התחלנו בעצמנו ניסוי במוצר, אלא כל היוזמה הגיעה מנוברטיס". פרייס מספר כי תוך חמישה חודשים מרגע הפניה, נחתמה העסקה.

לעבור את המעי

זהות התרופה שתשופר במסגרת ההסכם לא נמסרה, אבל פרייס אומר כי זו תרופה משמעותית לחברה הרב-לאומית. לנוברטיס אפשרות לפתח תחת ההסכם עוד מספר מוצרים שמשלבים בין תרופות שלה לטכנולוגיה של קיאזמה. אולם הטכנולוגיה עצמה תיוותר בבעלות קיאזמה, כך שהיא תישאר עם הזכות לשלבה במגוון מוצרים נוספים.

הטכנולוגיה של קיאזמה מאפשרת פתיחה של המרווחים בין התאים במעי כדי לאפשר ספיגה טוב יותר של תרופות, אשר כיום אינן מצליחות לעבור את המעי, אלא מתפרקות בו.

במקור נועדה הטכנולוגיה של קיאזמה בעיקר לתמיכה במתן תרופות ביולוגיות (חלבונים ופפטידים) בבליעה, כשהיום ניתן ליטול אותן רק בהזרקה.

הטכנולוגיה הזו היא חומר המתווסף לתרופה וגורם, על-ידי השפעתו הכימית, לפתיחת מרווחים בין תאי דופן המעי באופן ממוקד ולזמן קצר, כך שהתרופה יכולה לעבוד דרך הדופן. את הטכנולוגיה המקורית פיתח פרופ' שמואל (מולי) בן-ששון מהאוניברסיטה העברית, ומסחרה יישום. ד"ר רוני ממלוק היא מנהלת התפעול של החברה ( COO ) .

התרופה שמבקשת נוברטיס לשפר באמצעות הטכנולוגיה של קיאזמה דווקא אינה תרופה ביולוגית, אלא מולקולה קטנה, כימית. עם הזמן התברר כי הטכנולוגיה הישראלית הזו יכולה לשפר את הספיגה גם של מוצרים כדוגמתה.

ההסכם הוא חלק ממגמת כניסתן של חברות התרופות הגדולות לעסקאות בשלבים מוקדמים יותר מבעבר, בשל מחסור במוצרים בשלבים מאוחרים ותחרות רבה יותר עליהם.

כשהחברות הללו מתעניינות במוצרים בשלבים ראשוניים, לרוב ההתעניינות הזו מתורגמת לעסקאות רישוי רב-שלביות, ולא לרכישת המוצר או החברה כולה בשלב זה של הפעילות.

החברה שהתכווצה והתרחבה

בעבר קיאזמה ידעה שיאים לצד ימים קשים. היא הוקמה ב-2001 בהשקעה ראשונית מקרן Innomed של דליה מגידו (שהמשיכה להשקיע בחברה דרך קרן 7Health) ונחשבה לחברה מבטיחה מאוד. בסוף 2006 החברה רשמה, לכאורה, את אחד הגיוסים הגדולים ביותר של השנה - של 44 מיליון דולר.

בהמשך הדרך, כאשר הגיע שלב המעבר של המוצר מהמעבדה לייצור המוני, התברר שהוא אינו עובד כצפוי. בהתאם הניסוי הופסק, רוב הכסף של הגיוס לא הוזרם והחברה נכנסה למצב בעייתי.

משקיעיה החליטו בכל-זאת לתת לה צ'אנס נוסף. "הם החליטו להמר על רוני ועל הטכנולוגיה שלה", אומר פרייס. "ברמה התפעולית סגרו את החברה והקימו אותה מחדש תחת הנהלה חדשה".

קיאזמה החלה לפעול מחדש במתכונת רזה יותר עם ממלוק כמנכ"ל. תהליך ה- Scale-Up , הפיכת המוצר לבר-ייצור בכמויות גדולות, החל מחדש והפעם הסתיים בהצלחה. המשקיעים השלימו את הגיוס הקודם, אם כי הקטינו את הסכום הכולל ל-18 מיליון דולר, והביאו את פרייס לתפקיד המנכ"ל.

פרייס היה מנכ"ל חברת הביוטק האמריקנית BioMarin , אשר נסחרת היום בנאסד"ק לפי שווי של 2 מיליארד דולר. "לאחר שעזבתי את החברה, חשבתי שאני יוצא לפנסיה", הוא אומר, "אבל אותה קבוצת משקיעים ביקשה ממני שאשמש כיו"ר של חברה מעניינת מאוד - אומריקס". פרייס שימש כיו"ר החברה בישראל כשעוד הייתה פרטית, עד מעט לפני ההנפקה, ולאחר-מכן גייסה אותו חברת MPM להוביל את קיאזמה המתחדשת.

כחלק מהתהליך ועם כניסתו של פרייס, החברה שינתה מעט גם את הגישה האסטרטגית. כיום היא עוסקת לא רק בהוספת הטכנולוגיה שלה למוצרים קיימים כדי לשפר את פעילותם, או להפכם ממוצר בהזרקה למוצר הניתן בבליעה, אלא גם משנה לחלוטין את ההתוויות של המוצר.

"מצאנו כמה וכמה מקרים בהם בשילוב הטכנולוגיה שלנו, מוצר ששימש לאינדיקציה אחת, יכול להפוך למוצר מתאים לשימוש באינדיקציה אחרת לגמרי", אומר פרייס. בחברה מסרבים לספק דוגמאות ספציפיות, אבל טוענים כי מספר מוצרים כאלה נמצאים כבר בפיתוח.

המוצר העצמאי הראשון שהיא מפתחת, עומד להיכנס בקרוב לניסויים קליניים. מכיוון שמדובר במוצר שכבר קיים בשוק ורק עבר הסבה מהזרקה לבליעה ולאינדיקציה חדשה, פרייס מאמין כי התהליך הרגולטורי יהיה פשוט יחסית וכי ניתן יהיה להתחיל כבר לקראת סוף השנה הנוכחית ניסוי רב מרכזי במוצר - שלב שני מתקדם, או אפילו השלב השלישי והאחרון.