"אף אחד לא בא לעבוד בישראל בגלל הכסף"

פטרנוסטרו (52), שאת שם משפחתו ניתן לתרגם ל"אבינו שבשמיים", נולד וגדל בווינה וחי בה עד היום. הקשר שלו לישראל ארוך ומשמעותי: הוא בן לאם יהודייה, שדרכה יש לו משפחה ענפה בארץ. הענף המוכר של המשפחה בישראל כולל את דוברת הפילהרמונית דליה מרוז ואת בנה, העיתונאי ואיש הטלוויזיה גיא מרוז. אביו, לעומת זאת, הוא נוצרי ממוצא סיציליאני (ומכאן גם שמו האיטלקי).

"באתי לישראל הרבה כבר כילד", אמר פטרנוסטרו השבוע בראיון בלעדי ל"גלובס". "יש לי משפחה גדולה בארץ, והייתי מגיע לבקר כאן הרבה. את גיא מרוז אני מכיר מאז שהיה ילד".

פטרנוסטרו למד בווינה אצל הנס סברובסקי האגדי, שהיה גם מורו של זובין מהטה. מאוחר יותר למד עם המלחין גיורגי ליגטי (Ligeti) והמנצח כריסטוף פון דוחנני. הוא שימש במשך שש שנים כעוזר המנצח של הרברט פון קראיאן, מי שהיה מנצחה המיתולוגי של הפילהרמונית של ברלין. לאחר מכן כיהן כמנהל מוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של וירטמברג ושל בית האופרה של קאסל. כמנצח אורח הופיע בכל רחבי העולם עם מגוון תזמורות ובתי אופרה.

בשנים האחרונות הגיע פטרנוסטרו לארץ כארבע פעמים בשנה, וניצח על מרבית התזמורות המקומיות החשובות (למעט הפילהרמונית). את הקשר עם הקאמרית הישראלית התחיל בזכות פרויקט משותף לפני מספר שנים, ולאחר שראו הצדדים שהקשר עלה יפה החליטו למסד אותו.

זה משתלם כלכלית לנהל תזמורת כמו הקאמרית הישראלית?

"ממש לא, אבל זה נכון גם לכל יתר התזמורות בארץ. אף אחד לא בא לעבוד בישראל בגלל הכסף. לישראל באים בגלל הארץ והתרבות. את הכסף עושים במקומות אחרים".

מה דעתך על מצבה הנוכחי של התזמורת?

"התזמורת עברה תקופה קשה, גם מבחינה אמנותית וגם מבחינה כספית. המטרה שלי כעת היא לקדם אותה לרמה מצוינת, ואני מאמין שיש לזה סיכוי. באתי לכאן כדי לעבוד קשה ולהחזיר את התזמורת למעמד הבינלאומי שהיה לה. מבחינה היסטורית, הקאמרית הישראלית היא התזמורת הקאמרית הידועה והותיקה בישראל, ובעבר הופיעו איתה הסולנים הגדולים ביותר. עד היום יש לה שם טוב בחו"ל. כשאני מציע לבוא איתה לסיורים באירופה אנחנו מתקבלים בזרועות פתוחות".

איך עושים את השיפור שאתה מזכיר?

"ראשית, סיורים לחו"ל. חתמנו השנה על חוזים חשובים לסיורים באירופה, במזרח הרחוק ובארה"ב. שנית, אני מתכוון לנצל קשרים שיש לי בעולם כדי להביא לכאן מוזיקאים גדולים שאני עובד איתם. בכל עונה אשתדל להביא שניים או שלושה כאלו. שלישית, אני מתכוון לעבוד קשה עם הנגנים. מבחינה טכנית אין להם בעיה, אבל צריך לעבוד על סגנון וסאונד. אני מתכוון לעבוד בעיקר על העניין הסגנוני".

המשבר דופק בדלת

לדברי פטרנוסטרו, עולם המוזיקה הקלאסית נמצא כיום בפני מצב כלכלי גרוע מאד. "זה נכון לא רק לקאמרית הישראלית, אלא לרוב התזמורות בעולם", הוא אומר. "המשבר הכלכלי גרם לקיצוץ משמעותי בכספים המופנים לגופי התרבות, כמו תיאטרון, אופרה ומוזיקה. באירופה וארה"ב יש תופעה של קיצוץ במשכורות לנגנים ומנצחים. מעבר לכך, עולם ההקלטות כמעט מת לגמרי. חברות ההקלטה הגדולות כמעט ולא מקליטות יותר מיוזמתן, וזה נכון גם לתזמורות החשובות ביותר. בנוסף, עקב תופעת שיתוף הקבצים המבצעים כבר כמעט לא מקבלים תמלוגים על ההקלטות".

יש גם ירידה בתרומות?

"בהחלט. התורמים הגדולים נפגעו בצורה משמעותית, ולכן גם תקציבי התרומות יורדים. אתה רואה היום שבתי אופרה ותזמורות משתדלים להוציא פחות כסף, ובין היתר גם מבטלים הופעות ופרמיירות".

להתמודד עם העבר

הקשר היהודי של פטרנוסטרו מהווה חלק חשוב מחייו עד היום. "גדלתי בווינה על ברכי המסורת היהודית", הוא מספר. "הסבים שלי היו יהודים אדוקים. הם שמרו כשרות, והקפידו שתהיה בביתם מזוזה למרות שזה לא היה קל בווינה של אותם ימים. כילד גם חגגתי את החגים היהודיים. עד היום יש לי בבית מזוזה על הדלת, ובהמשך תלוי דגל ישראל".

פטרנוסטרו מספר כי בתקופת המלחמה נשלחו סבו וסבתו, שהיו כבר נשואים, לטרזינשטט. אמו נולדה ב-1937, וכילדה יהודייה לא יכלה ללכת ללמוד. סבו וסבתו שרדו, אך הרבה מהמשפחות היהודיות שהכירו הלכו ללא שוב. הוא עצמו אמנם נולד שנים אחרי המלחמה, אבל ההתמודדות עם הזיכרונות הייתה עבורו מוחשית מאד. "אני זוכר שישבתי עם סבא שלי במטבח ושאלתי אותו על התקופה ההיא, והוא פשוט לא יכול היה לדבר על זה. מאז נכנסתי לעניין בשיטתיות וקראתי כל דבר שאפשר על התקופה. כתוצאה, כיום אני שונא כל סוג של לאומיות או גזענות".

ההיסטוריה האישית הזו השפיעה גם על ההתייחסות שלך לישראל?

"בוודאי. אני מרגיש שאני צריך להגן על ישראל בכל פעם שקורה משהו באזור. עבור אנשים רבים, מה שפעם היה אנטישמיות הפך פשוט לשנאת ישראל. כבר אי אפשר להגיד 'היהודים הם ככה וככה', אז אומרים 'הישראלים הם ככה וככה'. החדשות מהמזה"ת משמשות כצידוק לבקר את ישראל, וקשה לי לקבל את זה".

התזמורת הקאמרית הישראלית, בניצוחו של רוברטו פטרנוסטרו ומנצחים אחרים, תופיע בפסטיבל "קלאסיקאמרי" באילת בין התאריכים 28 ל-30 בינואר