VBL משנה מיקוד: נכנסת לניסוי יעילות גדול בפסוריאזיס

החברה המבטיחה של "גלובס" משנת 2008 ביצעה לפני שנה וחצי גיוס ענק של 40 מיליון דולר ■ מייסד ומנכ"ל החברה, דרור חרץ: "אם היינו רוצים לעשות ניסוי גדול בטרשת עורקים, זה היה עולה לנו מעל מיליארד דולר"

חברת פיתוח התרופות VBL נכנסה השבוע לניסוי ראשון במוצר שלה לטיפול בפסוריאזיס. זו התוויה חדשה למוצר שלה, שנמצא בניסויים קטנים יותר כמתאים למגוון מחלות אנטי-דלקתיות.

עד עתה מיקדה VBL את המוצר בתחום הטיפול בדלקות העורקים שגורמות לטרשת עורקים, אולם מספר גורמים הביאו אותה לשינוי. ראשית היו אלו תוצאות ראשוניות טובות בפסוריאזיס והוכחת היתכנות בשוק הפסוריאזיס לתרופה אחרת, שפועלת במנגנון דומה.

במקביל, החברות הגדולות החלו לנטוש את המוצרים לטרשת עורקים, בגלל עלויות הניסוי הכבדות, וכך VBL החליטה לשנות את מסלולה, כך שלתחום הטרשת היא תגיע רק מאוחר יותר.

בעקבות ג'ונסון

VBL, שנחשבת לחברת תרופות מובילה בישראל, נבחרה ב-2008 למקום השלישי ברשימת חברות הסטארט-אפ המבטיחות של "גלובס". בשנת 2000 הקים אותה ד"ר דרור חרץ מבית החולים תל השומר, והוא גם מנהל אותה עד היום.

החברה גייסה מאז כ-76 מיליון דולר, 40 מיליון דולר מתוכם בגיוס גדול ב-2008. בין משקיעיה ניתן למנות את טבע, Merck האמריקנית, מקס הרצברג, ג'ידה צייטלין, קדימה היי-טק, פיטנגו, גלנרוק, מורי ארקין דרך קרן Aurum ודליה פרשקר.

חרץ מנמק בפני "גלובס" את המהלך: "לאחרונה אושרה לשימוש בחולי פסוריאזיס התרופה Stelara של ג'ונסון אנד ג'ונסון, והיא זוכה להצלחה רבה, אף שהיא נוגדן, על כל המשתמע מכך".

חרץ מסביר שנוגדן הוא תרופה ביולוגית, שחייבת להינתן בהזרקה וזמן החיים שלו בגוף ארוך. אם יש צורך בהפחתת מינון, או הוחלט שמשהו לא בסדר בתרופה או בשימוש שלה בחולה, קשה לנטרל את פעולתו. המוצר של VBL הוא תרופה כימית, כלומר מולקולה קטנה הניתנת בבליעה ומסתלקת מהר יחסית.

לא חסרת לב

ואולם, VBL לא ויתרה על הפעילות בתחום הלב. בתוך קבוצת הניסוי, שתכלול מאות חולים, תוגדר תת-קבוצה, שבה תיבחן רמת הדלקת בעורקים - דלקת שגורמת לנזקים לעורק שמתחילים את תהליך היווצרות טרשת העורקים.

"דלקות אלה מאפיינות את כל האוכלוסייה, אבל נפוצות במיוחד בחולים במחלות אוטואימוניות (חיסוניות-עצמוניות)", אומר חרץ. "החולים במחלות הללו סובלים כל החיים מהמחלה, אבל בסוף מתים לא מהפסוריאזיס או מדלקת המפרקים, אלא ממחלות לב".

ואולם, הרשות האמריקנית למזון ותרופות, ה-FDA, אינה מכירה במניעת דלקת בעורקים כיעד של ניסוי יעילות לתרופה חדשה, והיא רוצה לראות את השפעת התרופה על טרשת העורקים.

"זה ניסוי שייקח 3 שנים ומיליארדי דולרים. לכן כל החברות הגדולות נטשו את ההתוויה הזו וכך גם אנחנו", אומר חרץ. "פייזר נכשלה לאחרונה בניסוי כזה, אחרי ששפכה עליו הון. החברות לא רוצות להתקרב להתוויה הזו".

האסטרטגיה כעת היא לשווק את המוצר לתחום הפסוריאזיס ומחלות דלקתיות אחרות - שווקים גדולים ודלי פתרונות גם הם, שהדרך אליהם קצרה יותר - ואגב כך לאסוף מידע שיום אחד ישכנע חברה גדולה לקחת את הסיכון ולבצע את הניסוי בטרשת העורקים.

בהמשך השנה מתכננת VBL לבחון את המוצר בניסויי יעילות, בין היתר גם לדלקת מפרקים שגרונית, ניסוי שצפוי להתחיל עוד השנה ב-200 חולים; דלקת כרונית של המעי (IBS) וטרשת נפוצה.

חרץ טוען כי החברה ממומנת היטב ואינה מתכננת גיוס נוסף בקרוב. כמו-כן, לדבריו ישנה התעניינות מצד חברות רב-לאומיות, אבל הוא אינו מוכן להגיב לגבי דיונים קונקרטיים.