לפני כ-10 ימים פורסם דו"ח ה-
oecd, ארגון המדינות המפותחות, בנושא תעסוקה ומדיניות חברתית בישראל. בדו"ח אין נתונים חדשים או מפתיעים, אך התמונה החברתית שעולה ממנו עגומה: עוני של ערבים וחרדים, אפליה וניצול של
עובדים זרים. חוסר השוויון הזה נמצא גם ב
שוק ההון, בבורסה. חמישית מאוכלוסיית ישראל ערבית - אך אין לה שיקוף בשוק ההון.
מבדיקת "גלובס" עולה כי למרות שבבורסה בתל-אביב נסחרות 622 חברות שהנפיקו מניות ועוד 149 חברות שהנפיקו אג"ח בלבד - אך אף אחת מהן איננה בבעלות ערבית. בעבר היו שתי נציגות בולטות למגזר, בולוס וקדמני, אך מעורבותן בשוק ההון הסתיימה בקול ענות חלושה. ייתכן שמדובר בהפסד של כולנו, כי לפי מחקר של ד"ר יעקב שיינין, התוצר בישראל יכול לגדול ב-26 מיליארד שקל, עם ערביי ישראל ישולבו בכלכלה באופן מלא.
למה זה קורה? אבישי ברוורמן, השר הממונה על ענייני המיעוטים, סבור כי "במדינת ישראל אין אותם תנאים ליהודים וערבים. יש חסמים בתעסוקה ובהתפתחות, וחברות שמגיעות לגודל מסוים אינן יכולות לצמוח יותר. בנוסף, לחברות משפחתיות קשה להפוך לחברות גדולות ציבוריות. המעבר מחברה משפחתית לחברה ציבורית מחייב כללי התנהלות שונים".
* יש משמעות לזה שחברות בבעלות ערבית לא מגיעות לבורסה?
"אנשי עסקים במגזר הערבי לא יכולים לקחת סיכונים גדולים מדי, כמו שטייקונים יהודים עושים, עם מינוף. למגזר יש גם קושי לקבל גיבוי ממשלתי וגיבוי של הבנקים. חלק מהצמיחה של כלכלת ישראל יגיע מהציבור הערבי והחרדי, ואין שום סיבה שחברות מהמגזר הערבי לא ייסחרו בישראל ובנאסד"ק. זה יקרה כשכל החסמים יוסרו".
"מי יסתכל עליך מול דנקנר?"
עו"ד ורו"ח טארק בשיר ממשרד הרצוג פוקס נאמן, פעיל גם במסגרת המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי, והוא לא מפנה אצבע מאשימה רק לצד היהודי. "יש חסמים פסיכולוגיים, כלכליים ותרבותיים. זה לא פשוט להגיע לבורסה מבחינת המנטאליות של איש עסקים ערבי, להיות שותף עם הציבור ושותף עם רשות ני"ע, שתפקח על הפעולות שלו".
* זה מרתיע?
"אצלנו העסקים בעיקר משפחתיים: בדור הראשון זה איש אחד, אבל אחר כך זה שניים ויותר, האחים, ואז כבר מתחילים להרגיש שיש מתח ביניהם. בדור שלישי זה עוד יותר חמור, ומתחילים להרגיש מה המשמעות של שותף שמתערב לך בחיי היום יום בחברה. מכאן הם משליכים שהימצאותו של שותף פחות רצויה".
* ומי שבכל זאת מוכן להנפיק נתקל בקשיים?
"כדי להרוויח מהבורסה אתה צריך לקבל מחיר הוגן, אחרת לא כדאי לך להנפיק. מי שמכריע אם המחיר הוגן זה המשקיעים, החתמים וגופי ההשקעה. מאחר והם מהציבור היהודי, שלא מכיר את המגזר הערבי ואפילו קצת חושש ממנו, אז מייחסים לו רמת סיכון יותר גבוהה ודורשים פרמיית סיכון".
* גם צעירים נרתעים?
"ככל שאנשי העסקים צעירים יותר או נחשפים יותר לכלכלה הישראלית הכללית ולכלכלה המערבית, הם לאט מתחילים להתרגל למושג, אך עדיין יש חששות. נוצר מצב שהבורסה כמעט לא קיימת מבחינת המגזר הערבי, כל המימון החוץ בנקאי כמעט לא קיים, וקשה לפתח את המגזר".
* אז איך מרימים פרויקטים חדשים?
"איש עסקים ערבי לא יכול להרים את זה לבד - מבחינת גופי השקעה זרים אנחנו לא על המפה, והדרך היחידה היא הון עצמי של אדם אחד, משפחה אחת או בנק. אם זה הון עצמי משפחתי אז הפרויקט יהיה קטן, ואם פונים למימון בנקאי, אז הם שונאי סיכון ולא נותנים הלוואות בהיקף שנותנים במגזר הכללי, ואם נותנים - אז בריבית יותר גבוהה. בשורה התחתונה, אפיקי המימון שעומדים בפני יזם או איש עסקים ערבי די מצומצמים. למעשה, כמעט ולא קיימים".
* אז מה הפיתרון?
"לפני שנה הוכרז על הקמת קרן פרייבט אקוויטי למגזר הערבי, שתשקיע בעסקים במגזר. לפי המכרז, שתוצאותיו יפורסמו בקרוב, הממשלה תשקיע 80 מיליון שקל והגוף הפרטי שיזכה ישים עוד לפחות 80 מיליון שקל, כך שהיקף הקרן יהיה לפחות 160 מיליון שקל".
"בשכם החברות הערביות גדולות"
פיתרון אפשרי נוסף הוא בתחרות של תל-אביב, מהבורסה הפלסטינית בשכם. "לאחרונה שונה תקנון הבורסה הפלסטינית בשכם, שם נסחרות כ-35 חברות, וחברות ערביות מישראל יוכלו לגייס שם הון", אומר בשיר. "יש אפילו יתרון מסוים מבחינת הגודל, כי חברות ערביות הן קטנות יחסית לישראל. בהשוואה לנוחי דנקנר, למשל, מי יסתכל עליך? יסתכלו אבל פחות, ורמת הסחירות תהיה יותר נמוכה. ברשות זה קצת הפוך, כי אנשי העסקים הערבים מוכרים בגדה".
* מה סדר הגודל של החברות עם פוטנציאל ההנפקה?
"יש חברות במגזר הערבי שמגלגלות 400-600 מיליון שקל בשנה. נכון שיחסית לכור או לאי.די.בי זה קטן, אבל יחסית לבנק הגדול ברשות הפלסטינית זו כבר חברה לא קטנה, שלא תהיה האנדרדוג שאף אחד לא מסתכל עליו, אלא חברה בינונית ומעלה. מסחר וייצור המזון הם תחומים די מפותחים, גם התיירות ולאחרונה גם תחום הטכנולוגיה".
בסאם ג'אבר, הבעלים של העיתון פנוראמה ואתר האינטרנט פאנט, סבור שהבעיה היא בהיקף העסקים שבבעלות ערבית. "במגזר הערבי אין אנשים שמייצרים כלכלה, אין כמעט שום דבר רציני בעל משמעות שנותנת לו כוח להיסחר בבורסה. בעיה נוספת היא שמרבית המגזר נמצא פיסית מחוץ למרכזים הכלכליים, כמו תל-אביב, וזו מכשלה גיאוגרפית".
אנשים מודעים לאופציה של גיוס הון בבורסה?
"אין להם את המודעות הכלכלית שקיימת במגזר היהודי. האמת היא שחסרים לנו דברים הרבה יותר בסיסיים: ביוב עדיין זורם בטייבה, בחלק מהישובים בקושי יש כבישים סלולים, בתי ספר, מוסדות ציבור, מועדונים. אין הרבה דברים בסיסיים בחיי היום. אז להגיד לך שהמגזר הערבי חושב על להיסחר בבורסה?".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
