"עובד גאון הוא סרטן לארגון, לפחות 10 עובדים טובים עוזבים בגללו"

(עדכון) - יותר ויותר מנהלי חברות כוח-אדם מודים: עובדים חכמים יכולים להזיק לארגון יותר מאשר להועיל לו ■ "הגאונים האלה מגיעים מלאים ובטוחים בעצמם, אבל אנשים לא רוצים לעבוד עם הגאון החדש"

האם מוח חריף הוא ערובה לקריירה מוצלחת? והאם אנשים חכמים בהכרח יועילו יותר לארגון? אם בעבר התשובה הייתה ברורה, בשנים האחרונות ניתן לדבר על שינוי מגמה. "כשמגדירים היום פרופיל למשרת ניהול - המילה 'חוכמה' לא מופיעה בו", אומרת אורנה סגל, מנכ"לית קבוצת מנפאואר ישראל בכתבה למגזין "ליידי גלובס".

"אומרים דברים אחרים: עצמאי, בקיא בעולמות מגוונים, ניחן בראייה רחבה, בעל יכולת רתימה. בשוק התעסוקה, לחוכמה כחוכמה אין ערך גבוה יותר מאשר לכל כישור אחר. יש אפילו תפקידים שבהם לחוכמה יש תרומה וחשיבות נמוכה".

"ארגונים בדרך כלל מקיאים החוצה אנשים חכמים", מוסיף אייל סולומון, מנכ"ל חברת אטוסיה, הפועלת בתחום משאבי האנוש בתעשיות ההייטק ובשוק ההון. "יש משפט ששמעתי כל כך הרבה פעמים שהוא כמעט קלישאה: 'הוא מבריק, הוא גאון, אבל לא הייתי שם אותו בשום תפקיד'.

"יכול להיות שבתחילת הדרך אפשר לסבול כאלה, אבל ככל שהארגון גדל ומתבגר, זה מפסיק להתאים. חוכמה וציונים ותארים, זו אריזה מרשרשת - אבל בין זה לבין לעשות את התפקיד, המרחק עצום. הגאונים האלה הם כמו סרטן. הם מגיעים מלאים ובטוחים בעצמם, אבל אנשים לא רוצים לעבוד עם הגאון החדש, כי הוא מאיים, כי הוא לא נחמד - ועשרה עובדים טובים עוזבים בגללו. איפה בדיוק הרווח של החברה מהגאון המהולל?".

יש תארים, אין ניסיון

- מה לגבי הגאון עצמו, עד כמה הוא מרוויח מהגאונות שלו?

סולומון: "נתקלתי בגאונים רבים שחוכמתם הייתה להם לרועץ, ופגמה בהצלחותיהם המקצועיות. גאונות מגיעה במקרים רבים גם עם מודעות עצמית נמוכה, אלה אנשים חלשים מבחינה סוציאלית. חוכמה אנליטית אינה מנוף לקריירה".

- איך חוכמה יכולה לפגום בקריירה?

"בדרכים רבות: גאונים נוטים שלא להבחין בין חיבה לתחום ידע, לבין היישום שלו בעולם העסקי. הם ילמדו המון, ישקיעו בתארים וציונים עד דוקטורט באוניברסיטה מליגת הקיסוס, אבל יגיעו לשוק התעסוקה בגיל מבוגר יחסית, עם תארים מפוצצים וציונים גורדי שחקים, ובלי שמץ ניסיון מקצועי. הם השכילו, אך לא פיתחו קריירה, והם יהיו בבעיית תעסוקה.

"דרך אחרת שבה חוכמת החכמים פוגעת בקריירה היא טבעם לשאוף למימוש ולמיצוי עצמי. זו שאיפה שמדרבנת אותם לקפוץ על כל הצעה שנראית להם יותר טובה, בלי לחשוב פעמיים. נתקלתי באנשים מוכשרים ביותר, עם התארים הנכונים והציונים הגבוהים הצפויים, שהחוכמה הזו הרסה אותם.

"ההיסטוריה האישית שלהם והחיזוקים שקיבלו מהחברה על 'חוכמתם' מילאו אותם בביטחון עצמי, ובפועל - פגעו בהם. הם אנשים שסומכים על עצמם, כי השכל נתן להם התחלה חזקה בכל מקום, והם סבורים שזה יימשך לנצח: שתמיד יוכלו לבחור מחדש תחום, מקצוע, תפקיד. כך הם מזגזגים להם בין מקומות עבודה ותפקידים ובגיל 30 ו-40 פלוס מוצאים את עצמם נטולי עבר תעסוקתי מסודר והם בבעיה קשה, עם כל הסמי-הצלחות שצברו בתחילת דרכם".

- אז מה, עדיף להיות טמבל?

"בתחושה שלי, כן. לאנשים שהיכולות שלהם נמוכות יותר, יש יותר מה להפסיד. הם חושבים פעמיים לפני שהם עוזבים מקום עבודה. הם מעריכים יותר תפקידים שקיבלו, ושומרים מכל משמר על ההישגים של עצמם. הם משקיעים יותר כדי 'לנצח את הגאונים' שסביב, ולכן, באופן אירוני לגמרי, דווקא אותם מוצאים בתפקידי מפתח".

"בתפקידי ניהול בכירים נמצאים לא פעם אנשים שאינם חכמים במיוחד, ושתחתיהם עובדים אנשים חכמים מהם", מסכימה אורנה סגל.

- שכל או פוליטיקה - מה חשוב יותר לקריירה?

סגל: "בנוסף לידע המקצועי, צריך לסלול את מסלול הקידום: לדאוג שמישהו מהדרגים הגבוהים יפרוש עליך את חסותו, להשיג הישגים ולפרסם אותם, להתנהל נכון בתוך הרשת החברתית של הארגון. בכל המארג הזה, לחוכמה אין תפקיד מרכזי, היא כישור, אחד מרבים. היא לא במקום הראשון, לא במקום השני ולא הכרחית. מה שצריך כדי להתקדם זה אינטליגנציה תעסוקתית".

מי שהחוכמה היא התכונה הבולטת היחידה שלו, "לא מעניין", אומרת סגל. "היום מה שמעניין ארגונים, הרבה יותר מאשר ציונים, זה עברו של המועמד לתפקיד. הסביבה המקצועית משתנה בקצב כל כך מהיר בימינו, שהיא מחייבת קליטה מהירה, גמישות, הפנמה זריזה של מושגים וכלים חדשים".

אילנה אחימאיר, מנכ"לית ג'וב אינפו, המשימה עובדים בכל הדרגות, סבורה שחוכמה היא רק דרישת סף: "בתחילת הדרך, הסינון הוא ציונים וטיב המוסד האקדמי. זה גם מה שמעסיקים מבקשים מאיתנו: כוכבים, טאלנטים מצטיינים, טכניונצ'יקים מבריקים. אם עוברים את המסננת הזו, הדרך פתוחה לטיפוס במעלה הארגון".

- ואת מאמינה שהטכניוניצ'יקים החכמים הם שינהלו את אמדוקס הבאה?

"ברור לי שחלק מהחכמים האלה יהיו אנשי פיתוח שימשיכו לשבת מול המחשב לבדם ולעבוד, ולא יתקדמו לניהול. אני בהחלט מכירה בכך שיש אפשרות שהתלמיד החכם, אותו אחד שהציונים שלו לא יורדים מ-95, יתברר כמי שלא יכול להתמודד עם התנאים המשתנים בעבודה ולא יטפס למעלה".

- אז מי מטפס למעלה?

"אנשים עם אינטואיציה. אבל אני סבורה שגם היא מסוגי החוכמה".