הטעות האסטרטגית של אפל

מה שמסתמן כוויתור על הכנסת iPad לשוק העסקי והארגוני עשוי להתברר כשגוי

בתערוכת קומדקס ב-2001 עלה מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, לבמה, כדי לחשוף חידוש "שעתיד לשנות את העולם", כדבריו. היה זה אב טיפוס של מחשב-מגע קומפקטי ללא מקלדת, שפעל עם גרסה מיוחדת של חלונות XP.

מאז, כמעט מדי שנה, הקפידו גייטס ומנכ"ל ענקית התוכנה, סטיב באלמר, להציג מחשבים כאלה בכל פרזנטציה בינלאומית חשובה. ב-2006 כבר תמכו מחשבים אלה במערכת ההפעלה ויסטה, ושלוש שנים מאוחר יותר הושקו מגוון של מחשבי לוח - טאבלטים - עם מערכת ההפעלה חלונות 7, שכוללת תמיכה מובנית בקלט-אצבע מורכב ובזיהוי מחוות.

למרות שמיקרוסופט וצבא יצרני החומרה שסרים למרותה הפעילו ארטילריה שיווקית עזה, מחשבי לוח נשארו בטריטוריית הנישה. בשנה שעברה, למשל, נמכרו בעולם כ-120 אלף מחשבים מסוג זה, כמעט כולם בשוק העסקי והארגוני.

שוק לא סלחני

על רקע זה, אפשר להבין מדוע תעשיית המחשבים מתייחסת למחשב הלוח החדש של אפל, iPad, בזהירות. לאפל יש קרדיט שיווקי רב, והיא רותמת לטובת המוצר החדש שלה את התוכנה היצירתית ואת חנויות האפליקציות שלה. המוצר נהנה גם מהשינויים המואצים שהתרחשו בשוק החומרה מאז מסכי המגע הראשונים, בהם ירידת מחירי מסכי ה-LCD, השיפור בממשק והתפשטות הרשתות האלחוטיות.

אך, המוצר החדש של אפל מאמץ קונספט חדש, ומכוון לזירת משחק חדשה, ולא סלחנית, שגודלה הפוטנציאלי קטן משמעותית מזה של שוק הסלולר העולמי.

אחד המעצבים התעשייתיים הגדולים בתעשיית מוצרי הצריכה האלקטרוניים ביפן טבע את הפתגם "מה שלא נכנס לכיס, לא יוצא מהארנק". במילים אחרות, מוצר צריכה אלקטרוני שממדיו אינם מתאימים לכיס הסטנדרטי יתקשה לחדור לשוק.

דוגמה לכך ניתן לראות בשוק מצלמות הווידיאו. כל זמן שהמצלמות האלה היו כבדות ומגושמות, השוק שלהן היה מוגבל ביותר. כשהחלה התעשייה לאמץ את זכרונות הפלאש לפני כשנתיים, והממדים הפיזיים של המצלמות הצטמקו לגודל כיס, נרשם זינוק אדיר במכירות. במקרה של ה-iPad, לא נופתע אם חנויות אפל יתחילו בעתיד לשווק מכנסיים וחליפות עם כיסים גדולים במיוחד.

המגבלות של המוצר החדש של אפל אינן מתמצות בממדיו הפיזיים, או במסך החשוף למפגעים חיצוניים כמו אבק ורטיבות, שמחייב נשיאה בתיק נפרד ומוגן. הבעיה המרכזית שלו היא היותו מכשיר בידורי מעיקרו, שלפחות בשלב הראשון, הפוטנציאל שלו בשוק הארגוני והעסקי - השוק הגדול ביותר כיום של מחשבי הלוח - הוא מצומצם.

כל מחשב נטבוק שעולה כ-300 דולר מסוגל כיום לתמוך בתוכניות עסקיות, לכל הפחות במעבד תמלילים מקצועי ובגיליון נתונים. כל מעבד אטום בנטבוק מדור ראשון, ובוודאי שמדור שני, מסוגל לתמוך בריבוי משימות (הרצת יישומים רבים במקביל).

מעבדים טלפוניים ייעודיים, כמו זה שנמצא ב-iPad, מתקשים לעמוד בכך, ואם מוסיפים לכך היעדר של מצלמת אינטרנט מובנית לשיחות וידיאו, והיעדר תמיכה בשיחות קוליות, מקבלים מכשיר שיאלץ לא מעט מהמעריצים המושבעים של אפל בקהילה העסקית - ויש רבים כאלה - לצרף גם מחשב נייד מסורתי לתיק שלהם בנסיעות עסקיות.

הגבלת פוטנציאל בכוונה תחילה?

גם מפרטי החומרה הראשוניים של ה-iPad עלולים לרמוז על הגבלת פוטנציאל מכוונת. אפל, למשל, החליטה ככל הנראה לא להצטרף למהפכת התכנים באיכות HD מלא, שצפויה לשנות את עולם הנטבוקים בשנתיים הקרובות. זיכרון פלאש מובנה בנפח של 16 ג'יגה, כמו זה שמוצע בדגם הבסיסי של ה-iPad, יתקשה לתמוך באחסון קבצים באיכות HD מלא, אלא אם אפל מסתירה פורמט דחיסה מהפכני כלשהו בשרוול. אפילו נפח של 64 ג'יגה, כמו זה שניתן למצוא בגרסאות היקרות של ה-iPad, נמצא על גבול השימושיות בכל הנוגע לאחסון סרטים באיכות HD מלא.

אפל בונה כנראה על הרחבה עתידית של הזיכרון באמצעות כרטיסי זיכרון נשלפים, ואין ספק שלוויתור על דיסק קשיח יש יתרונות בכל הנוגע לחיסכון במשקל, פיזור חום והארכת משך חיי הסוללה הקבועה. אבל כל נטבוק מגיע היום עם דיסק קשיח בנפח של 160-250 ג'יגה, והמתחרים לא מתכוונים לפרוש שטיח אדום בפני ה-iPad ולהיעלם מהבמה.

אסוס, למשל, שחתומה על מהפכת הנטבוק, השיקה בינואר את מחשב המגע הנייד T91 (בתמונה למטה), שכולל מקלדת ומסך מגע מסתובב בגודל 9 אינץ', תמיכה במחוות ובפקודות מגע מורכבות, ואפשרות להשתמש בו כמחשב לוח. המחשב מגיע עם מעבד אטום, מערכת הפעלה חלונות 7, זיכרון פלאש בנפח מכובד עם אופציה לדיסק קשיח סטנדרטי, כרטיס גרפי איכותי, בלוטות', WiFi ועוד, וכל זה בפחות מ-600 דולר. וזוהי רק הסנונית הראשונה. כשהסינים ייכנסו לתמונה, תתחיל בפלח זה מלחמת המחירים המוכרת.

סביר להניח שלאפל היו סיבות שיווקיות טובות לבחור בחומרה השמרנית שבה בחרה עבור ה-iPad. מצד אחד, אפל מצליחה בתחום הטלפונים החכמים ומכשירי המולטימדיה לכיס. מצד שני, היא שחקנית רצינית בפלח המחשבים הניידים היוקרתיים. החברה לא מעוניינת לפגוע בעסקיה המצליחים משני כיוונים אלה באמצעות מתחרה מבית. אך האם הוויתור על פלח השוק העסקי והארגוני יתגלה כטעות אסטרטגית? זה יתברר, קרוב לוודאי, בחודשים הבאים.