ברכבת של יום ראשון

רכבת ישראל מנסה להקל עם חיילים, וצבא הגנה לישראל מבקש שתשלם פיצויים

כל מי שנאלץ לנסוע פעם לדרום ברכבת של יום ראשון בבוקר מכיר את החוויה: אלפי חיילים, על תיקיהם הגדולים והכבדים, עומדים ברציף, וכשמגיעה הרכבת מתחילה מלחמת הישרדות מרה. את הנסיעה עצמה אפשר לדמות לדחיסה של קופסת סרדינים.

לפני כשנה החליט מנכ"ל הרכבת יצחק (חקי) הראל שהגיעו מים עד נפש, והציע לצה"ל הסדר שלפיו יעלו החיילים לרכבת לאחר שעות השיא, כלומר אחרי השעה תשע בבוקר. "יום ראשון הוא ממילא יום חצי אבוד", הסביר האלוף במיל' הראל. "חשבתי שבמקום להגיע בצהריים לבסיס, החיילים יגיעו בין שתיים לארבע, שזה לא הבדל כזה גדול. להפך, הצבא יוכל לחסוך את ארוחות הצהריים שלהם".

אבל בצה"ל, מתברר, אין ארוחות חינם. לטענת הרכבת דורש צה"ל פיצוי בגובה 30 מיליון שקלים עבור "אובדן שעות עבודה". הצבא מציע, כך אומרים ברכבת ובאוצר, להפחית את התשלום הקבוע שהוא מעביר עבור החיילים בגובה הסכום האמור.

במילים אחרות: על השעתיים השבועיות שהצבא מפסיד על כל אחד מכעשרת אלפים החיילים שנוסעים ברכבת הוא תובע פיצוי בסך כ-3,000 שקלים לשנה, סכום המתקרב לשכר השנתי שהוא משלם לאותם חיילים. ומה שעוד יותר מוזר הוא שהדרישה הזו אינה מופיעה בשום מסמך. באוצר הסבירו שכל המגעים בנושא התנהלו בעל פה, בטלפון.

מה אומרים בצבא? שם מפנים אותנו לדובר משרד הביטחון, שלמה דרור, שמסר בתגובה לטענות הרכבת: "אנחנו מוכנים לסייע בהפחתת לחצי התחבורה, אך מדובר במהלך שכרוך בעלויות כבדות למערכת הביטחון. זה כולל שינוי לוחות הזמנים של החיילים בהגעה לבסיסים וביציאה מהם, והיערכות לוגיסטית מורכבת". לעניין הסכומים דרור אינו יכול להתייחס, "אנחנו רק בתחילת המשא ומתן". מעניין אם גם אותו הם מנהלים בטלפון.