השקרים של גולדסטון

נעים מאוד להמשיך בחיינו כרגיל, כאילו דו"ח גולדסטון לא קיים. אמנם בירושלים לא לגמרי שוקטים על השמרים, אבל נדמה שיש שם מדיניות העברת זמן, המבוססת על התקווה הידועה שהדו"ח ימות או שהוא פשוט יתאייד. אלא שקשה לראות את זה קורה.

בכל זאת, מבחינת הערבים, הם קיבלו נכס תעמולתי ומדיני שלא מוותרים על שכמותו. מיטב המוחות הפוליטיים, המדיניים והמשפטיים בממשל שלנו עוסקים בסוגיה כיצד להגיב על גולדסטון, והדעות שונות: הקמת ועדת חקירה כפי שנדרש בגולדסטון; ועדות בדיקה לא משפטיות; או פשוט להניח לזה, לא לעשות כלום.

אבל בחודשים שחלפו מאז הונפק מסמך גולדסטון, היו התרחשויות שהעלו אפשרות אחרת. כל הזמן ידענו, בעצם ידעו כולם, כי הדו"ח הוא פרי רוחם ודעותיהם של אנשים שברובם מוטים נגד ישראל. את הדברים האלה אמרנו, וחזרנו ואמרנו, אבל זה לא כל כך עוזר, כי האוזניים שעליהן נופלות טענות אלה שייכות גם הן לבעלי דעות קדומות נגד ישראל, והן הרוב מוחץ באו"ם.

איך הפכו 32 טילים ל-12?

אבל בינתיים הצטברו עוד עדויות לחוסר האיזון של חברי הוועדה. בדו"ח של המרכז הירושלמי לענייני ציבור, שהתפרסם אתמול (ד'), מופיעות ראיות לדעותיו ולעמדותיו של איש הצבא היחיד שהיה בוועדת גולדסטון, קולונל טראוורס.

לא מדובר בסתם קצין, אלא במי ששירת בצבא אירלנד. אנחנו יודעים שוועדות בינלאומיות אינן מורכבות מאנשים האמורים לייצג בהן את דעותיהם העצמאיות. מדובר בשליחים של מדינות, וברור שגם טראוורס הוא שליח כזה. כלומר, האיש הזה הגיע לוועדה עם מטען כפול של דעות קדומות. הדעות שלו, ואלה של הממשלה והציבור בארצו, שהפלסטינים הפכו לגיבוריו.

בדו"ח של המרכז, שבראשו עומד ד"ר דורי גולד, מסופר על ראיון שנתן הקצין האירי לכתב העת הצבאי הנחשב "מידל איסט מוניטור". בין השאר מספר שם הקצין שבחודש מסוים שוגרו 12 טילים לכיוון ישראל, בעוד שרק בשלושה ימים באותו החודש נפלו בשטחנו 32 טילים; הוא מאשים את ישראל בכך שרצחה בדם קר חיילים אירים ששירתו בכוח האו"ם בלבנון; הוא טוען שהחמאס החליט לסיים את התהדייה בניגוד לדעתו של מנהיגו, חאלד משעל.

אין טעם לפרט הכל. הבדותות של הקצין האירי הן רבות וגדולות. בנימת הדברים יש השילוב שאנחנו כבר מכירים היטב בין אנטי-ישראליות לאנטישמיות. מה שחשוב הוא שאת כל ה"עובדות" שהקצין מסתמך עליהן ניתן להפריך בקלות רבה באמצעות עובדות מוצקות שאינן ניתנות לערעור.

ועדת מושבעים

למה הדבר משול? למצב שבו לאחר סיום משפט פלילי, למשל, אומר השופט דברים שמהם עולה שמלכתחילה הוא היה נגד הנאשם. במקרה כזה, יש שתי אפשרויות: ביטול המשפט או עריכת משפט חדש בפני הרכב אחר. וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו.

קודם כל, להפסיק להתגונן ולהתווכח בינינו על כן או לא ועדה פנימית. יש לנו מספיק תחמושת משובחת בעלת אופי התקפי שאפשר לצאת איתה למאבק נגד ועדת גולדסטון והדו"ח שלה. העמדה והמטרה שלנו צריכה להיות ברורה ואחידה: ביטול דו"ח גולדסטון.

לחלופין, אנחנו יכולים להביע נכונות להקמתה של ועדה חדשה, אבל בתנאי שחבריה ייבחרו כמו שבוחרים חבר מושבעים, כלומר בהסכמת שני הצדדים. אחרי הפיאסקו של ועדת גולדסטון, יש הצדקה להצעה כזאת.

אין דרך אחרת להבטיח הקמת ועדה מקצועית ועניינית ללא דעות קדומות. זו צריכה להיות העמדה של ירושלים, ועל הממשלה לוודא שלא יישמעו קולות נוספים של רודפי כותרות שיקלקלו את הדרישה הצודקת.

matigolan@globes.co.il