"אף פעם לא הייתי זמר של להיטים"

"הרגשתי צורך לשבור את המעגל החוזר על עצמו של כתיבת שירים, הקלטת דיסק, שיווק, הופעות וחוזר חלילה, אבל ברור שלא ניבאתי מראש שיעברו 12 שנים עד שאוציא משהו חדש", מסביר הזמר-יוצר-גיטריסט שלמה יידוב את פסק הזמן הארוך שקדם לצאת אלבומו החדש "מתוך השקט".

האלבום החדש כולל 12 כלים, כולם אינסטרומנטליים, שבהם הוא מפליא בנגינת הגיטרה במגוון סגנונות מאתני-לטיני, דרך ג'ז ועד מוזיקה קלאסית. יידוב, בן 59 כיום, נשמע מפוכח מתמיד בבואו לנתח את המהלך המספק מוזיקלית אך מהמר כלכלית.

"אני מתפרנס יפה מהופעות ומהלחנה להצגות ולסרטים", הוא מסביר, "אף פעם לא הייתי זמר של להיטים ורבי-מכר, חוץ מהאלבום 'חולם בספרדית', שיצא בשנת 88' וזכה להצלחה מסחרית גדולה. תמיד הייתי מוערך כיוצר, אבל גם פעלתי לא פעם מחוץ לתלם. הרדיו, הכלי המחבר ביני ובין הקהל, זה משהו שלא הצלחתי לפצח בכל השנים שבהן אני עוסק במוזיקה. עד היום אין לי מושג איך שירים כמו 'ילדי הירח', 'ימים לבנים' או 'ערב כחול עמוק' הפכו להיטים, בעוד עשרות שירים שאהבתי לא פחות זכו להתעלמות.

"אחרי 'חולם בספרדית' הוצאתי שני אלבומים נוספים שלא הצליחו. כאשר אתה משקיע כל-כך הרבה אנרגיות יצירה, וזה נגמר בקול ענות חלושה, יש בזה משהו פוגע. הרגשתי שהפעילות שלי כזמר במגמת דעיכה, והתחלתי לחשוב מה יהיה הצעד הבא. הבנתי שיש לי יכולות כנגן שאינן נופלות מהיכולות שלי כיוצר וכמבצע. התחלתי להלחין קטעים כליים באולפן הביתי שלי, ואפשר לומר שנבלעתי בתהליך לתקופה ממושכת. לא היה עלי שום לחץ. מצד אחד, זה הפך אותי מרוכז מאי פעם ביצירה נטו אבל מצד שני יכולתי להמשיך ולהמשיך שנים בלי לעצור. ההחלטה להפסיק, ולהחליט מה עושים בכמות החומרים שהצטברה ויכלה על פניו להספיק למארז מחומש, הייתה החלק הקשה ביותר בעבודה על 'מתוך השקט'".

יידוב, שעלה לארץ מארגנטינה בגיל 13, עדיין אוחז במבטא הדרום-אמריקני ובדיבור האיטי מהמולדת הישנה. הקריירה שלו, כך לפחות נראה במבט מהצד, מתנהלת באותה איטיות נינוחה המנוגדת כל-כך לתזזיתיות המכורה לגימיקים של שוק המוזיקה העכשווי. מצד שני, אין עוררין על העובדה שיידוב הלחין כמה מנכסי צאן הברזל של המוזיקה הישראלית והטביע חותמו הן כסולן, הן כשותף בהרכבים מיתולוגיים כמו "קצת אחרת" (עם שלמה גרוניך ושם טוב לוי) ו"צליל מכוון" (עם יצחק קלפטר ושם טוב לוי), והן כנגן בהקלטות והופעות של אסתר עופרים, אריק איינשטיין, יוני רכטר, יהודית רביץ, מתי כספי, חווה אלברשטיין ועוד.

לא שומע מוזיקה ממקום של נוסטלגיה

במהלך העבודה על "מתוך השקט" חברו אליו נגני סוגה עילית בהם אלי מגן בקונטרה באס, רוני עברי בכלי הקשה, עמיחי שלו בבנדוניאון וחברו הוותיק שם טוב לוי בחליל.

"אין קשר בין החלטתי להתרכז ביצירה כלית, והעובדה ששם טוב עשה בחירה דומה בקריירה האישית שלו ממבצע של פזמונים למלחין של יצירות", מבהיר יידוב, "אם כבר נראה לי שאני עשיתי את המהלך שלי לפני שהוא הקים את אנסמבל הנגנים שלו, אבל חשוב לי להדגיש שאני לא פורש מיצירה חדשה כמבצע. עכשיו, שהאלבום הכלי מוכן, מן הסתם יתחיל לדגדג לי לכתוב שוב פזמונים. אני עדיין אוהב לשיר, ולמרות שאני לא יכול להתחייב על תאריך, יהיה אלבום שירים נוסף בעתיד".

אתה מעודכן במוזיקה העכשווית?

"אני יודע מה קורה. אין בי צורך כפייתי להתרשם מיידית מכל שיר חדש, אבל בגדול אני מודע לשמות הבולטים ולשירים המצליחים".

ואתה אוהב מה שאתה שומע?

"יש דברים יפים מאד, ויש דברים שאני לא מתחבר אליהם. זה לא שונה כיום ממה שהרגשתי לפני 30 או 40 שנה. גם בשנות ה-70' לא אהבתי כל מה שניגנו ברדיו. אני לא שומע מוזיקה ממקום של נוסטלגיה ולא מאמין שכל מה שעשו פעם היה בהכרח טוב יותר".

מה השלב הבא? מופע בעקבות האלבום הכלי?

"כן. זה יהיה קצת מסובך מבחינת תיאומים, כי הנגנים שעבדו איתי באולפן עסוקים מאד וקשה למצוא תאריכים שבהם כולם פנויים, אבל אני בהחלט מעוניין להביא את החומרים האלה לבמה בקרוב".