"עידן עופר מרגיש שמי שעובד אצלו שייך לו; ההתערבות שלו בניהול היא הסיבה למשבר בצים"

במסגרת תפקידו כנשיא צים באזור אסיה, נהג קפטן יגאל דפני לבקר במדינות מוסלמיות שונות - גם כאלה שאינן נוהגות לנפנף בקשרי הספנות שלהן עם החברה הישראלית, או בכלל להתיר כניסת ישראלים לתחומן. באחד הביקורים הללו השתכן במלון יוקרתי, שבו התקיימה באותה עת אסיפה מיוחדת: שרי החוץ של מדינות ערב הגיעו כולם להתכנסות חגיגית ולדיון בשורת סוגיות שעל הפרק. "היו שם הרבה מאוד שוטרים", משחזר דפני. "מזל שלא ביקשו ממני להזדהות, אבל אתה יודע - יש הבדל קטן מאוד בין להיתפס לבין לא להיתפס".

בטח דפק לך הלב די חזק.

"נכון. תאר לך שתופסים אותך שם ומתברר שאתה בכלל ישראלי, ושאתה מתאכסן דווקא במלון של כל שרי החוץ הערביים. שמע, אתה לא מתאר לעצמך לאיזה דברים זה יכול להגיע. ככה היה לכל אורך הדרך בעבודה שלי בצים. נכנסתי למדינות האלה, חלקן מוסלמיות קיצוניות, תוך סיכון אישי, סיכון עצמי. תחת זהות שאולה. אף פעם לא הודיתי שאני ישראלי. אם שאלו אמרתי שאני צרפתי, או משהו אחר. לחלק מהמדינות נכנסתי בלי פספורט, בלי כלום: היו מחכים לי במעבר הגבול, מוציאים אותי דרך איזה שער. בכלל לא הייתי עובר דרך האימיגריישן, כאילו מעולם לא הגעתי לשם. אם חס וחלילה היה קורה לי משהו, מובן שהשאלות הראשונות שהיו שואלים אותי זה 'איך נכנסת לכאן' ו'מאיפה אתה'. ואז, כשהיה מתברר שאני ישראלי, זו הייתה בעיה רצינית".

למה בעצם עשית את זה?

"לקחתי על עצמי את הסיכון הזה, כי רציתי לפתח את הסחר של צים במדינות האלה".

ארבעים שנה עבד דפני בחברת הספנות הלאומית לשעבר, שמצויה היום בשליטת סמי עופר ובנו עידן. הסיפורים הללו יכלו להצטייר כצ'יזבטים נוסטלגיים של ימאי ותיק המביט אחורה בחיוך, אולם במקרה של דפני הם ממחישים בחדות את הפער בין העבר להווה - בין הימים שבהם ההזדהות עם החברה גרמה לו לסכן את חייו, לבין הקרב המכוער שפרץ בינו לבין צים בשנים האחרונות.

בדצמבר 2007, כשנה וחצי לאחר התפטרותו מצים, וכשהוא כבר משמש כמנכ"ל חברה מתחרה, CNC הצרפתית, תבעה אותו צים בסינגפור, בטענה שקיבל טובות הנאה ותשלומים סודיים מאנשי עסקים שביקשו להתחרות בצים, הפר אמונים ומעל בהתחייבויותיו כלפיה. דפני, לטענת צים, נדרש להשיב לה משכורות ובונוסים בהיקף של קרוב ל-2 מיליון דולרים.

התביעה הסנסציונית זכתה לכותרות בעיתונות הספנות העולמית, ודבר הגשתה פורסם גם בארץ. דפני מצדו הקפיד לשמור על שתיקה, עד שלפני כחודש מסר בית המשפט הסינגפורי את פסק דינו, שלא הותיר אבן על אבן מטענותיה של צים. אלה, קבעה השופטת, פשוט לא לוו בראיות, ובמקרים מסוימים אף היו נטולות היגיון ונסתרו על-ידי בכירי צים עצמם. צים בתגובה טוענת כי התביעה נדחתה מנימוקים טכניים וכי הנושא "נמצא עדיין בבירור משפטי עקב ערעור שהגישה החברה".

כעת, כשהפסיקה האוהדת מעניקה לו רוח גבית, מסכים דפני לפרוס לראשונה את גרסתו לפרשה, לספק הצצה בלעדית על הנעשה בצים בחדרי-חדרים, ולחוות דעתו על התנהלותו של בעל השליטה עידן עופר. הוא משוכנע שעופר אחראי למשבר החמור שאליו נקלעה החברה לא פחות ממשבר הספנות העולמי. טובות הנאה? תשלומים סמויים מן העין? דפני כמובן מכחיש שקיבל כאלה כדי לפגוע באינטרסים של צים - אבל הוא מספר על כאלה שהועברו לאחרים כדי לקדם את האינטרסים שלה. "בחלק מהמדינות באסיה הדברים יחסית מסודרים, ואין תשלומים מתחת לשולחן", הוא מספר, "אבל במדינות אחרות, עדיין אתה יכול לסגור הרבה מאוד דברים מתחת לשולחן".

- מה הייתה המדיניות של צים במדינות האלה - "ברומא תתנהג כרומאי"?

"כן, כן. תשמע, היו לנו הרבה סיפורים. לפני כמה שנים, למשל, הממשלה באחת המדינות שעבדנו בהן התעוררה פתאום וטענה שלא שילמנו להם כמה שנים מסים מסוימים. הם טענו שאנחנו חייבים להם מיליוני דולרים. עם ריבית והצמדה זה הגיע לסכומים אסטרונומיים. מובן שבסופו של עניין לא שילמנו את כל הסכום לאחר שאחד הפקידים שם סילק את כל הניירות".

"הרמתי את החברה מכלום"

דפני, 63, החל את דרכו בצים כימאי מן השורה ב-1966, כשהיה בן 20. "קיבלתי את החברה עם ארבע אוניות, שלושים אלף מכולות והפסדים של חצי מיליון דולר", אומר דפני. "כשעזבתי היו לחברה 28 אוניות, היקף מכולות שנתי של קרוב למיליון, מחזור שנתי של קרוב ל-350 מיליון ורווח של קרוב ל-27-25 מיליון מכמעט כלום, הקמתי את כל המערך שלה. היו מצבים, דולרים. הרמתי את החברה ב-2001-2002, שצים הייתה בהפסדים ו-GSL הרוויחה, ולמעשה החזיקה אותה ואפשרה לה לשלם משכורות. לאורך השנים הייתה לי הערכה אדירה מכל המנכ"לים של החברה. מכולם יש לי מכתבי המלצות. אין אחד שלא התפעל ממה שעשיתי פה, במזרח. גם עידן עופר - הרי הוא זה שמינה אותי לנשיא של אזור אסיה".

על ההתקדמות ועל ההצלחה החלו באותה תקופה להעיב מחלוקות מחריפות והולכות עם עידן עופר. כמי שמחזיק בעסקים רבים נוספים ניתן היה לחשוב שמעורבותו של היו"ר בניהול צים תהיה מוגבלת למדי, אולם התמונה שמצייר דפני היא של בעל שליטה מעורב מאוד - לטענתו מעורב מדי. "התחילו בינינו כל מיני סכסוכים על התערבויות שלו בניהול, על הניסיון שלו לדחוף אנשים לכל מיני תפקידים, על הפניות הישירות שלו אליי בלי לעבור דרך המנכ"ל. אלף ואחד דברים".

- הוא עד כדי כך ריכוזי?

"מאוד ריכוזי. תשמע, הבן אדם לא יודע לעבוד במסגרות. הוא היה עוקף את המנכ"ל, מצלצל אליי ישירות בהרבה מאוד דברים, במינויים של אנשים. הרבה פעמים הגענו לקונפליקט בדברים האלה".

- תן דוגמה.

"בזמנו היה לצים נציג ישראלי בסינגפור. עידן בא אליי ואמר לי, 'אני לא רוצה אותו, הוא לא מבין כלום, הוא לא שום דבר, אני אשלח לך בחור לראיון'. שלח לי איזה בחור מאנגליה שנשוי לבת של אחד המנהלים בטנקר פסיפיק (חברת ספנות פרטית של עופר, א' ר'). אני מראיין אותו ורואה שהבן אדם רואה חשבון שלא מבין כלום בספנות. אמרתי לעידן, 'תשמע, איך אני יכול לשים אדם כזה כנציג?' הוא התעקש, אני סירבתי, ואז הוא אמר '100%, אז תשים אותו כמבקר פנים, אבל תסדר לו רישיון עבודה בסינגפור'. זה מה שעשיתי".

- היו מקרים נוספים?

"בוודאי, היו רבים כאלה, זה לא מקרה בודד. למשל, הוחלט לצמצם את הנציגות של צים ביפן, וביטלו את התפקיד של הנציג שהיה שם. אני לא חשבתי שזה נכון, אבל בסדר, החליטו לצמצם כוח אדם. לא עוברים איזה כמה חודשים, ועידן אומר לי, 'יש לי בן אדם, אני רוצה שהוא יהיה נציג צים ביפן'. אמרתי, 'מה זאת אומרת, רק עכשיו החלטנו לבטל את התפקיד'. עידן אמר, 'לא, אני שולח לך אותו לראיון'. שלח אותו, התברר שזה מישהו שעזר לעידן בעבר. היו לו דרישות גבוהות - משכורת של רבע מיליון דולר בשנה, ועוד תנאים נלווים; חוזה שיכול להיות איזה חצי מיליון דולר. אמרתי לדורון גודר (מנכ"ל צים עד מארס 2009, א' ר') שאני לא חותם על דבר כזה ולא מקבל אותו. בסוף גודר חתם על ההסכם".

G פנה לדורון גודר שסירב לאשר או להכחיש את הדברים, ומסר רק: "אין תגובה".

"היו לנו המון סכסוכים כאלה", ממשיך דפני. "הוא (עופר, א' ר') גם לא אהב את זה שכל מברק שהוא היה שולח לי באופן פרטי, הייתי שולח חזרה עם העתק למנכ"ל. אמרתי לו, 'תשמע, יש מנכ"ל בצים. אתה יכול לדבר איתי אבל אי-אפשר להעלים את הדברים האלה מהמנכ"ל'. זהו, ככה התחיל לעבור חתול שחור, עד שבסוף כנראה נשבר לו. זה הגיע למצב שהוא קרא לי ואמר, 'אני בעלי החברה ולא אתה; או שתרקוד לפי המוזיקה שלי או שלא נוכל לעבוד יחד'. אמרתי לו, 'אני עובד בצים ארבעים שנה, ומעולם לא רקדתי לפי החליל של אף אחד', ועזבתי".

ואז הגיעה התביעה

ב-16 במאי 2006 התפטר דפני מצים. אף שלא היה חסר דם רע בין דפני לעופר, עם העזיבה, מה שדרדר את הסכסוך האישי לכדי מלחמה חזיתית הוא דווקא פעילותו של דפני לאחר עזיבתו. באפריל 2007 הוא מונה למנכ"ל CNC, חברת ספנות מטייוואן המתחרה בחלק מפעילותה בצים. "ניסיתי לעשות עם החברה הזו מה שעשיתי עם צים", מספר דפני. "הרחבתי את הפעילות שלה למיליון מכולות. היה לזה פרסום אדיר בעיתונות הספנות המקצועית. כשצים ראתה שהעסק הזה מתרחב והולך, ועלול לפגוע בפעילותה במזרח הרחוק, הם התחילו עם השטויות של המשפט הזה. ההצלחה שלי ב-CNC הפריעה לעידן באופן אישי, במובן של איך הוא נתן למישהו מוכשר, שיכל להביא את צים להישגים, לעזוב. נראה לי שכל התביעה הייתה נקמנות אישית. הוא כנראה אחד שמרגיש שמי שעובד אצלו שייך לו. הוא לא מקבל מצב שעוזבים אותו, אלא רק שהוא מחליט מי יעזוב. כשעוזבים, מבחינתו זו בגידה בו".

התביעה שהוגשה הגיעה גם לחברה שהעסיקה את דפני, ולטענתו צים שלחה אותה ואף פנתה לבעל החברה. "בעלי החברה היו לבנונים וחששו שפרסום הקשר הישראלי יזיק לה. בסוף, בעצת המחלקה המשפטית שלהם, הם החליטו שכל זמן שיש נגדי הליכים משפטיים לא אוכל להמשיך בתפקיד".

דפני מצא עצמו בחוץ. הוא נאלץ לוותר על התפקיד האטרקטיבי, ולהחליף את החוזה, שלדבריו הסתכם בלמעלה ממיליון דולרים בשנה, בעורכי דין יקרים לשם התמודדות עם מעסיקיו לשעבר. הטענות נגדו נגעו לדרכים השונות שבהן, לכאורה, פעל נגד האינטרסים של צים ושל חברות הקשורות אליה - לאחר שקיבל כספים מבנדיקט קיי ומרג'תוראי סופיאה, בעלי חברה ששימשה סוכנת של צים במלזיה, מדינה שבה לא יכלה צים, כחברה ישראלית, לעבוד ישירות.

אחת הדרכים שבהן "שומן", לטענת צים, הייתה קבלת 80 אלף דולרים מבנדיקט לחשבון של חברה פרטית בשליטתו בשם Maxwin. אלא שבעדותו הודה דני הופמן, מנהל אזור אסיה הנוכחי בצים, שבניגוד לאמור בכתבי הטענות - החברה אינה באמת בשליטת דפני. כמו כן נקבע שלא הוצגו ראיות כלשהן שהוכיחו שהעברת הכסף גרמה לדפני לפגוע בצים בדרך כלשהי. "כל מה שהיה להם מבוסס על מיילים שלי", כך דפני. "הם נכנסו גם לאימייל שלי בחברה, הוציאו משם את כל המסמכים, וניסו לבנות מזה סיפור".

משבר בספנות? "איזה סיפור"

מאז הניצחון במשפט מספר דפני כי הוא מוצף בטלפונים מבכירי צים לדורותיהם, המבקשים לברכו. "זה רק מראה שהנהלת צים לא הייתה מעורבת בעניין, אלא שדובר בעסק אישי של עידן". דורון גודר, לשעבר מנכ"ל צים, כך דפני, "אמר לי שעידן עופר מקבל את כל ההחלטות, ושהם (ההנהלה, א' ר') לא מעורבים בהחלטה על הגשת התביעה". גודר בתגובה מכחיש ואומר ש"מעולם לא החלפתי מילה אחת עם דפני בנוגע לתביעה".

דפני ממשיך: "אבל אני לוקח את כל אלה שמצלצלים בעירבון מוגבל, כי איפה הם היו כל השנתיים האלה. לא הייתה קריאת תמיכה אחת בי מאנשי צים. עובדי צים שיכלו להעיד לטובתי לא באו, כי אף אחד לא רצה להסתכסך עם עידן. אתה רואה מה קורה עם סיפורי השקשוקות. אנשים לא רוצים להסתבך".

- בצים מטילים את האשמה במצב החברה על המשבר הגלובלי בענף הספנות.

"איזה סיפור, איזה סיפור. מה שהכניס את צים למצב שבו היא נמצאת היום זה, לדעתי, ההתערבות של עופר בניהול". וכאן מציע דפני את פרשנותו לעסקות שפורסמו בעבר בהרחבה ובמסגרתם חכרה וקנתה צים אוניות מעופר ספנות ומחברות אחרות.

"הם רצו כביכול לשפר את צים, וקנו לה אוניות ללא הגבלה. בכל חברה נורמלית, כשאתה קונה אוניות אתה יודע מראש שאלה אוניות בגודל שאתה רוצה, ואיפה לשים אותן. בצים בכלל לא ידעו. הם קיבלו פתאום הודעה שקנו אוניות מסוימות. מה, מו, מי, מאיפה, למתי? אף אחד לא יודע. עד היום לא יודעים. יש להם מזל, אז עכשיו דחו את זה במספנות ל-2014. נו, ומה הם יעשו עם האוניות האלה ב-2014? גם את זה הם לא יודעים (בצים מכחישים את הדברים).

"אז נכון שיש משבר בספנות, אבל חלק גדול מהחברות יוצאות מזה, לחלק גדול מהחברות יש ראייה קדימה. התוצאות של רוב החברות היום במגמת שיפור. לגבי צים אני מאוד פסימי. יש חברה אירופית שעושה מחקרים על הספנות, ובמחקר לפני חודשיים, על עשרים החברות הגדולות, נכתב שההכנסה של צים למכולה היא הנמוכה ביותר מכולן. כך שאני מעריך שיש פה הרבה אלמנטים של ניהול. כמובן, כל הספנות על הפנים - אבל זה עדיין לא אומר שצריכים להגיע למצבים שצים הגיעה אליהם.

"תראה, מה שמשפחת עופר יודעת לעשות זה לקנות אוניות בזול ולמכור אותן ביוקר. הם עשו את זה לאורך שנים, גם עם צים. בתקופות הטובות, בשביל לקבל מימון מהבנקים כדי לקנות אוניות, היית צריך להוכיח להם שיש לך חוזה לטווח ארוך עם חברת ספנות. אף בנק לא היה נותן לך הלוואה אם לא הוכחת שיש לך חוזה לטווח ארוך.

"מה העופרים היו עושים? הם היו מנצלים את צים בשביל חוזים לטווח ארוך. בזמנו הם היו קונים אוניות, עוד לפני שהאוניות בכלל נבנו, נאמר ב-70 מיליון דולרים ומוכרים אותן ב-100 מיליון. האוניות האלה שהם קנו עכשיו, לדעתי הם בכלל לא התכוונו שיגיעו לצים. הם פשוט לא חיכו למשבר. הם קנו את האוניות במימון על הגב של צים, שכאילו הייתה החוכרת של האוניות, ופתאום פרץ המשבר, ובמקום למכור את האוניות במחירים מוגזמים - המחירים שלהן הפכו לחצי ממה שהיו. עכשיו הם באים לצים ואומרים, 'תשמעו, יש לכם בעיה, האוניות חכורות, תמצאו לזה פתרון'".

- מה דעתך על הסדר החוב בין בעלי השליטה לבעלי האג"חים?

"אני אומר שאני לא רואה את צים יוצאת מהמשבר. אני לא רואה אותה יוצאת מההפסדים, אלא אם כן מסיבות שלא קשורות בהם - נניח אם תימשך לאורך זמן מגמה של שיפור בסחר. החברה צריכה מזל, ואז אולי תצא מהמשבר. אבל אם המשבר הנוכחי יימשך, ולהערכתי הוא עלול להימשך, צים לא תצא ממנו. צים, בהנהלה הנוכחית שלה, לא מסוגלת להוביל את החברה קדימה".

געגועים לישראל? "לגמרי לא"

לשלל הצרות של צים צפויה להתווסף בחודשים הקרובים אחת נוספת - תביעת דיבה ופיצויים שמתכנן דפני להגיש בגין הנזקים שגרמה לו פרשת השוחד שהודבקה לו. "אני הולך לתבוע אותם בסכומים גבוהים מאוד על הנזקים שהם גרמו לי", הוא אומר, "כי אני נפגעתי מהם הכי הרבה. היה לי חוזה טוב מאוד של למעלה ממיליון דולר לשנה עם החברה הצרפתית, ונאלצתי לעזוב. רק עורכי הדין במשפט עלו לי קרוב לחצי מיליון דולר. זו הייתה חוויה קשה, ובטח לא קלה מבחינה נפשית".

-ואתה לא מתגעגע לפעמים לישראל?

"לא. לגמרי לא".

תגובת צים: "התנהגותו לא הלמה עובד"

צים טוענת בתגובה כי דפני אינו מכיר את כל העובדות והנתונים

דובר צים, רני רהב מסר את התגובה הבאה: "התביעה נגד יגאל דפני הוגשה בשל התנהגות שאינה הולמת עובד בכיר ופגיעה בחברה. יש לציין כי התביעה נדחתה בעיקר בהסתמך על נימוקים טכניים והנושא נמצא עדיין בדיון משפטי, עקב ערעור שהחברה הגישה".

לעניין הטענות כלפי התנהלותו של עידן עופר נמסר: "בנוגע להתייחסות לעידן עופר, מדובר בהשמצות וטענות מופרכות לחלוטין שאינן ראויות לתגובה".

לעניין רכישת האוניות עבור צים נמסר: "הטענות לגבי רכישת האוניות עבור צים מופרכות אף הן. יגאל דפני טועה ומטעה מאחר ואינו מכיר את כל העובדות והנתונים. האוניות שנרכשו מקבוצת עופר, נרכשו בהתאם לצרכי החברה ועל-פי בקשתה של החברה. הרכישה נעשתה סמוך להפרטה כאשר לצים לא היתה יכולת לרכוש את האוניות ישירות. האוניות נמכרו לצים באותם התנאים של רכישת האוניות על-ידי קבוצת עופר back to back.

"להשלמת התמונה, יש לציין שצים צברה רווח של כ-100 מיליון דולרים ממכירת שתיים מהאוניות ובהחכרת שתים אחרות לצד ג'. ההצטיידות באוניות הענק נעשתה ישירות על-ידי צים וללא מעורבות של קבוצת עופר.

לעניין התנהלותה העסקי של צים נמסר: "כל הטענות המועלות כביכול כלפי התנהלות צים, אינן נכונות בעליל. החברה מנהלת את עסקיה ביושרה ובשקיפות על פי דין ופועלת בהתאם להוראות החוק".