אקדמיה לנדל"ן: לסטודנטים המחפשים יש כוח - והערים הגדולות הפנימו

הערים הפנימו שלהחלטת הסטודנטים יש השפעה ניכרת על השאלה איפה ללמוד, ולשתיהן השפעה חברתית, כלכלית ותרבותית על העיר ■ באמצעות מענקים ומלגות הן מעודדות את הסטודנטים לגור באזורים חלשים

באר שבע / שכונות ג' ו-ד'

"הסטודנטים לא תפרנים"

הסיפור של העיר הדרומית הוא אחת הדוגמאות הטובות איך עובד התהליך. בעוד שבערים אחרות, התהליכים עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים, בבאר שבע התהליך מתרחש כבר שנים לא מעטות. השכונות החלשות בעיר - שכונות ד' ו-ג' - יושבות בצמוד לאוניברסיטה ולעירייה לא היה צורך לעודד סטודנטים לגור שם. הקרבה הגיאוגרפית עשתה את שלה.

סטודנטים מסמנים את ההזדמנות של באר שבע להפוך למטרופולין של ממש", מסביר ראש העירייה, רוביק דנילוביץ'. "הם מביאים כוח צעיר, איכותי, משאב אנושי יוצא דופן. סטודנטים זאת הזדמנות כי זה כוח צעיר, איכותי ובעתיד זה פוטנציאל של אוכלוסייה חזקה כלכלית. כל עיר שרוצה עתיד, רוצה שהסטודנטים יבנו כאן את ביתם, יקימו משפחות וכך הפרופיל של העיר ישתנה".

לדברי דנילוביץ', יליד שכונה ג' בעצמו, "אנשים חושבים שסטודנטים הם תפרנים, אבל זה כבר לא מה שקורה היום. היום סטודנטים עובדים, יש להם כלי רכב ומודעות מאוד גבוהה לאיכות חיים".

חיפה / העיר התחתית

הסטודנטים לא נשארים

זקני חיפה עדיין זוכרים את הימים היפים של העיר התחתית. היו שם עסקים תוססים, משרדי ממשלה ובעיקר גודש של אנשים. אבל העשורים האחרונים הפכו את האזור למוזנח ומלא בהומלסים ובעבריינים. לפני כארבע שנים החליטה עיריית חיפה להרים את הכפפה ולנסות לשדרג את האזור. על פני שטח של כ-100 דונם, מושקעים למעלה מ-100 מיליון דולר כדי לשדרג את התשתיות ולהעביר לשם מוסדות להשכלה גבוהה בעיר ולהקים מעונות סטודנטים חדישים.

אבל אחת הבעיות העיקריות היא שהסטודנטים שמגיעים לקמפוס הנמל כדי ללמוד, לא בהכרח נשארים שם. נכון להיום, גרים במקום 250 צעירים.

ובכל זאת, בחיפה מאמינים כי דרך הסטודנטים אפשר יהיה להרים חזרה את האזור שזוכה עתה לכינוי "קמפוס הנמל". העירייה השקיעה במתחם כ-40 מיליון שקל בפיתוח תשתיות, שטחים ציבוריים והסבת מבנים למעונות סטודנטים. הסקטור הפרטי השקיע כ-57 מיליון שקל ברכישת מבנים, בניית מוסדות לימוד ומעונות וכ-55 מיליון שקל נוספים הושקעו בשיקום ובפיתוח הרחובות התוחמים את קמפוס הנמל. מלבד מעונות, אמורים לקום באזור, שאכלס עד לאחרונה דוכני סוחרים, גם פרויקטי מגורים ורכבל שיגיע עד למעלה הר הכרמל, שם יושבים הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

"כשנכנסתי לתפקיד, מצאתי את העיר התחתית ריקה לחלוטין. אפילו משרדי הממשלה עזבו", מספר ראש העירייה, יונה יהב, המאמין כי עד סוף הקדנציה הנוכחית שלו, ב-2013, מספר הסטודנטים שגרים בנמל יגיע ל-2,200.

ירושלים / מרכז העיר

"משתמשים בסטודנטים"

כמו מרכזי ערים אחרים בעולם, גם מרכז ירושלים נפגע בשנים האחרונות מנטישה. האזור הפך לרועש ועמוס, בעיקר בגלל העסקים, מקומות הבילוי והתחבורה הציבורית. אל משימת שיקום האזור הצטרפו עיריית ירושלים והממשלה ויחד הושקעו בשנים האחרונות כמיליארד שקל כדי לפתח ולעודד עסקים ואוכלוסיות צעירות לעבור למרכז העיר. בעירייה החליטו להעביר למרכז את קמפוס בצלאל, לבנות מעונות לסטודנטים ובעיקר לעודד מעבר סטודנטים לאזור המשתקם. כדי לעשות זאת, הקציבה הממשלה מלגות מחייה בגובה של כ-3,800 שקל שמחולקות לכ-1,300 סטודנטים שגרים במרכז העיר.

על פי נתוני הרשות לפיתוח ירושלים, טרום תוכנית המלגות התגוררו במרכז העיר 100-150 סטודנטים. ב-2005/6 עמד מספרם על 650 סטודנטים ולפני שנתיים הוכפל המספר ועמד על 1,300 סטודנטים. מדובר במגמה חיובית אבל הסטודנטים לא תמיד יוצאים נשכרים - בעלי דירות ששמעו על המלגות העלו את שכר הדירה בגובה המענק, מה שגרם לכך שהסבסוד הממשלתי הולך לבעלי הדירות ולא לרווחת הסטודנטים.

ברשות לא ממש מוטרדים. "לא חיפשנו הטבה לסטודנט אלא שינוי בתמהיל האנשים", מסביר אייל חיימובסקי, סמנכ"ל לפיתוח עסקי ושיווקי ברשות לפיתוח ירושלים. "בסוף זה הוכיח עצמו. גם אם בעלי הדירות העלו את שכר הדירה, זה לא גרם לסטודנטים לא להגיע. המטרה היא לא הסטודנט אלא להשתמש בו כדי למקסם את היעד".

תל אביב / תחנה מרכזית

"חור שחור בטבור העיר"

גם בתל אביב, שרוויה בסטודנטים ובצעירים, מנסים לנצל כוחם לשיקום אזורים נחשלים. בעירייה מתכוונים להקים קרן מלגות שתתגמל סטודנטים להתגורר באזור התחנה המרכזית הישנה, שהפכה עם השנים לכר פורה לעבריינים, זונות ועובדים זרים. בעירייה מתכננים להוציא משם את התושבים הקיימים, להעביר לשם את מכללת מנשר לאמנויות, ולהצעיר את האזור על ידי אכלוס סטודנטים.

הבעיה היא שלא בטוח שהסטודנטים ישושו לשמש כ"שפני ניסיון" בדרך לשיקום התחנה המרכזית.

ארנון גלעדי, חבר מועצת עיריית תל אביב ויו"ר הוועדה לדיור בר השגה, לא מוטרד. "גם אזור פלורנטין היה במצב דומה - שכונה חשוכה עם בניינים מתפוררים. גם שם היו מלגות בהתחלה וזה מה שמשך צעירים לשם", אומר גלעדי. "הסטודנטים הם קטליזטור לשינוי האזור והם אלה שמובילים תהליכים. בעשור הקודם, מרכז תל אביב הלך והתדלדל ונשאר עם אוכלוסיה מבוגרת בלבד, אבל כשהצעירים נכנסו פנימה, אז האזור השתנה".

גלעדי מסביר כי "אזור התחנה המרכזית הישנה הוא חור שחור בטבורה של העיר. אזור שלא מסתובבים בו בשעות הערב. חשבנו איך לשדרג אותו ולדחוק כוחות בעייתיים החוצה אבל הבנו שתהליכים של פינוי בינוי לוקחים זמן ואתה רואה את התחלת הבנייה רק עשר שנים קדימה". היקף המלגה צפוי לעמוד על 4,000-6,000 שקל בשנה לסטודנט, אך התוכנית כנראה תצא לדרך רק בשנת הלימודים 2011/12. "לא קל לגייס תרומות לקרן המלגות בתקופה כזאת", מסביר גלעדי.