הנקראות ביותר

בירה, כדורסל, ושבבים גנטיים

מהבר במבשלת הבירה שלו, חיים אוחיון מנהל את המיזמים שלו. רגע אחד הוא מדבר על הבירה החדשה שהולכת לשטוף את רחובות ת"א, ורגע אחר על הצ'יפ הגנטי שהוא מפתח לאיתור וטיפול במחלות. ובין כל אלו יש את קבוצת הכדורסל שלו, והחיזור אחרי רענן כץ שלא יגיע בטעות לידיים של דני קליין וירושלים. ואם על הדרך אפשר להוציא את אבנר קופל משלוותו, אז בכלל טוב לו

הביקור של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן במפעל ג'י.ג'י. איי (גליל גנטיק אנלאסיס) באזור התעשייה של קצרין אמור היה להתחיל כבר לפני שעה, אבל לוח הזמנים של הפוליטיקאים שמבקרים ברמת הגולן מכתיב איחור. גם האיחור הזה לא משנה במשהו את החיוך והפאסון שיושבים בטבעיות אמיתית על חיים אוחיון. אוחיון הוא בעלי ג'י.ג'י.איי ומהר מאוד מתברר שהנונשלנטיות שבה התקבל אצלו האיחור של ליצמן מוכיחה את עצמה: את האישור שביקש לקבל מליצמן על המוצר שמפתחים המדענים במפעל שלו, אכן השיג אוחיון בסופו של דבר.

יום קודם ביקר אצל אוחיון אורח אחר, רענן כץ. את כץ לקח אוחיון לסיור באזור בין היוזמות הכלכליות המשתנות שלו. התפקיד שממלאים ליצמן וכץ בחייו של אוחיון הוא זהה: הוא משתמש בשניהם כאמצעי לקידום החזון שלו. אבל בזמן שהחיבור של אוחיון לליצמן הוא תועלתני-ביורוקראטי - סגן שר הבריאות מופקד על מתן אישורים לשירותים רפואיים - הקשר שלו עם כץ שונה בתכלית והוא כולו מותנה רגש וחיבור חברי. אפשר בקלות לומר שכץ הוא ליטראלי הדוד האהוב של אוחיון מאמריקה. אם על הדרך ירוויח מזה מוצר אחר שתחת בעלותו של אוחיון - הפועל גליל-גלבוע או המיזם הנדל"ני תיירותי שהוא מבקש להקים באגמון החולה ושבו עניין את כץ - מה טוב.

המוח של אוחיון לא מפסיק לייצר רעיונות. אם באגמון החולה מתכנן אוחיון בית מלון, מרכז קונגרסים ולהיט אטרקטיבי בדמות כדור פורח שייקח את המבקרים לטיול בשמי הגליל והגולן, אז בג'י.ג'י.איי פיתחו המדענים של אוחיון צ'יפ שיזהה מחלות גנטיות אצל נבדקים.

ממתין ל-RK

אוחיון הוא אסטרטג מופלא של קיצור תהליכים. ואם הדרך להפוך את הפועל גליל-גלבוע לקבוצה הישגית מצריכה השקעה נוספת שאוחיון לא מתכוון או לא יכול להביא לבד, אז רענן כץ הוא אנזים פוטנציאלי מצוין להאצת התהליך. בינתיים אתם מקבלים העונה פרומו להשקעה אפשרית כזאת, כשעל הגב של גופיות שחקני הגליל מתנוססת הפרסומת RK, ראשי התיבות של רענן כץ, בתמורה לכמה מזומנים. "גם לבקשתו של רענן שמתי את זה, בדיוק כמו שאני עושה עם בית ההשקעות אלטושלר-שחם, מה ההבדל? לא היה נראה לי שאדם כמוהו יכול לחלוף מהכדורסל בלי להשאיר אחריו חותם ממשי".

"היינו חברים עוד כשרענן היה במכבי", מספר אוחיון, "הוא אדם נחמד ופתוח, פיו ולבו שווים, ויש לי המון אמפתיה אליו. בנו לו תדמית לא חיובית במדורת השבט, שלא בצדק. הבנאדם הזה יותר ממתאים למכבי, גם כי הוא אוהב כדורסל וגם כי הוא רוצה להיות מוביל. זה בדיוק מה שאני אומר לו כל הזמן: שהמקום שלו במכבי, ואם לא אז אצלנו. כץ בחן אפשרות להיכנס שותף למיזם באגמון החולה והקשר בינינו, ובינו לאזור שלנו, יצר מחויבות להשקעות משותפות גם מחוץ לכדורסל. הטלפון שלו פתוח לכל הצעה שלי, וגם להיפך. אני אגיד לך יותר מזה, עומק הקשר בינינו הוא כזה, שברגע שאגיד לו 'בוא תיכנס לביזנס שלי', הוא נכנס. עד כדי כך".

על העובדה שיום קודם הסתובב כץ אצל דני קליין (מאה ושמונים מעלות מאוחיון ואדם שהאובססיה שלו לשמעון מזרחי מעוורת אותו מלראות שהוא בדיוק כמוהו, רק כושל) ואנשי הפועל ירושלים, לא משנה מילימטר בפאסון של אוחיון, זולת חצי חיוך קטנטן בזווית הפה שמסגיר בדיוק מה חושב אוחיון על סיכויי הליהוק האפשרי של כץ לגיבור הפרק השלישי בטרילוגיית המטורללים שמחזיקים את הפועל ירושלים בחיים. "הזמינו אותו, שלא יבוא?", מעיר אוחיון על הביקור של כץ בירושלים.

מכבי וצ'אושסקו

הדיאלוג המעמיק בין אוחיון לכץ מגיע בחלון הזדמנויות שספק אם היה כמוהו בכדורסל הישראלי ליצירת אלטרנטיבה למכבי. לטענתו, חלק מהמעמד שנוצר למכבי נבע מההתרפסות של יריבותיה משך השנים. אוחיון הוא לא מהטיפוסים המתרפסים, בוודאי לא בתחומים האחרים שהוא מושקע בהם. "חלק מהאידיאולוגיה שלי היא לוקאלית. בגלל זה אני מתעקש לייצר פה את הבירה שלי, למקם פה את הפיתוח הגנטי שלי, ואיתם את כל יתר העסקים שלי. המטרה שלי היא לעשות את הבירה הכי טובה והגנטיקה הכי טובה. להוכיח שאפילו שאנחנו רחוקים ממרכז הארץ, נעשה את זה הכי טוב".

זה הפתיח, ההרמה להנחתה שתבוא עכשיו: "אבל צריך להבין שכל הדרמה ביחס למכבי מתחוללת במדינת תל אביב, בין העסקנות לתקשורת. בקבוצות שום דבר מזה לא מורגש. המצב של מכבי קצת מזכיר את צ'אושסקו שגם כשהעם היה נגדו, יצא למרפסת והבטיח נקניקיות חמות. ככה הוא קנה אותם כל השנים, אבל זה כבר לא עבד יותר והם הרגו אותו. מכבי צריכים לבנות את עצמם מחדש. הפגיעה בהם עד עכשיו היא רק תדמיתית. הם הצליחו לייצר הפרדה בהשפעה על המגרש. מכבי עדיין במקום אחר לחלוטין מיתר הקבוצות. הגעתי לכדורסל לפני שבע שנים ממקום של חזקים שעוזרים לחלשים. אבל בכדורסל בארץ זה הפוך. כל החלשות נשכבו על הגדר בשביל החזקה. כל הסביבה העסקית היתה במקום אחד.

"אני לא מאשים בזה את מכבי, אלא את הסביבה. בשבילי קבוצה היא חלק ממחויבות לסביבה. אני מאוד רוצה אליפות, אבל לא הולך להשתגע כדי לחרוג מהתקציב כמו שעושות קבוצות אחרות. גם אם רענן כץ ייכנס כשותף או כמשקיע בקבוצה, לא יהיה לנו תקציב בלתי מוגבל. במקרה כזה, אני אגביל את התקציב רציונלית".

על בירה ו-DNA

כשאוחיון נכנס לכדורסל, הסביבה הגיאוגרפית שלו היתה הגליל העליון. לפני שנה וחצי לקח אוחיון את הקבוצה והעתיק אותה גיאוגרפית לעמק יזרעאל, והיום הקבוצה משחקת בגן נר. המיזם הזה, שהיה מזוהה כל כך עם הגליל, שזכה באליפות (1993) ובגביעים (1988, 1992), התנתק מהקהילה שלו והמשיך הלאה. כולם ניבאו לו אז קבורה ונטישת קהל עד התפיידות. אבל בפרספקטיבה של שנה וחצי, הקבוצה לא רק ששרדה את המעבר, היא במגמת עלייה.

"אני מאוד רוצה כדורסל בגליל, אבל אין לי יכולת לעשות את זה לבד. חמש שנים החזקתי את הקבוצה לבד, אבל לא קיבלנו עזרה מהמועצה האזורית. לא עזבנו לעמק כתוצאה ממשבר מול הקהל, אלא בגלל המנהיגות פה. האחריות על הסביבה היא לא רק שלי, אלא גם של נבחרי הציבור. בסופו של דבר, הכל שאלה איך אתה עושה את המעבר. הקבוצה עברה יחד איתי, קטש נשאר מאמן, עמית גל מנהל ועם הכי הרבה שחקנים מהתנועה ההתיישבותית. ברגע ששמרנו על הצביון והחזון של הקבוצה, הכל נשאר אותו דבר. הקהל הבין אותנו, הוא לא הרגיש נבגד ורובו הולך איתנו גם היום".

העיסוק של אוחיון בהפועל גליל מסתכם בשלוש-ארבע שיחות טלפון ביום שהוא עושה עם עמית גל וקטש או כמו שהוא מגדיר את זה: "אני לא מעורב יותר מדי, אבל מושקע מאוד". אבל עזבו אתכם מהשטויות. עם כל הכבוד לכדורסל, הדברים הרציניים והחשובים באמת בחיים הם אלכוהול, ובנאדם שהוא בעלים של מבשלת בירה ושמנהל את העסקים השונים שלו מהפלאפון בזמן שהוא יושב על הבר במבשלת ושותה בירה בלי הכרה - בנאדם כזה לא יכול להיכשל עסקית.

גם את האנלוגיות שלו לכדורסל אוחיון לוקח מהבירה שהוא מייצר. "את הבירה שלנו אנחנו עושים לפי חוק הטוהר הגרמני. הם שמרו כל השנים על הדרך שלהם לעשות בירה. שים מים, לתת, כשות ושמרים, וזו הדרך לשמור על בירה איכותית. כל מה שהוא לא זה, הוא לא בירה. אותו דבר זה קבוצת כדורסל. יש לה DNA וחזון, ועל ה-DNA הזה צריך לשמור. ה-DNA שלנו הוא קבוצה צעירה. כשהלכנו נגד ה-DNA שלנו, נכשלנו".

לחמם את אבנר

שבוע מאוחר יותר. כמה ימים אחרי המונולוג אפשר היה לקבל תצוגת תכלית לתפיסה של אוחיון וחוסר ההתקפלות שלו בפני מה שהוא קורא מדינת תל אביב. אוחיון לא היה מסוגל לתפוס, ובצדק, איך יושב ראש המינהלת בה שותפה גם הקבוצה שלו, תפקיד נייטראלי על פניו, מתערבב בניסיונות של דני קליין להביא את כץ להפועל ירושלים. זה שירושלים לא רואה גמר פיינל פור כבר כמה עונות, לא הטריד את אבנר קופל, יושב ראש המינהלת. את אוחיון כן. הוא מנסה במאמץ לייצר אלטרנטיבה אמיתית, בזמן שכל מיני פוליטיקאים עם ג'ל שמנוני בשיער, מנסים לקצר תהליכים לאחרים שמתמחים בעיקר בבכיינות.

אוחיון לא יכול היה לתפוס את זה. אחרי שבע שנים שבהן אף אחד לא הצליח לערער את שיווי משקלו של קופל כיושב ראש המינהלת, אוחיון הצליח לעשות את זה בישיבה שנמשכה פחות משעתיים. "אני אסיים את תפקידי בחודש מאי", איים קופל אחרי שאוחיון האשים אותו שהוא "מסדר" את רענן כץ להפועל ירושלים, וכולנו בכינו איתו.

כך סיים אוחיון את יומו בתל אביב לפני שחזר לעוד כוסית בירה במבשלה, והשאיר את מר קופל להתבוסס באיומי התחזיקו אותי.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!