חרדה לגורלן

"אני עדיין יוצרת מתוך נקודת מוצא של חוסר. נולדתי לעולם של חוסר שוויון, והרצון לגולל סיפורים של נשים שהפכו בעל כורחן לקורבנות בגלל חוסר השוויון הזה יוביל אותי מן הסתם לכתוב עוד מחזות כאלה בעתיד", אומרת השחקנית-מחזאית רובי פורת-שובל על "כתם לידה", המחזה החדש פרי עטה המועלה בימים אלה בתיאטרון הלאומי הבימה בבימויו של משה קפטן.

"כתם לידה" ממשיך, במידה מסוימת, לצעוד בנתיב שאותו סללו לפניו מחזות כמו "מניין נשים" ו"מקווה". שלאגרים לקהל חילוני המעוניין בהצצה לנבכי החברה החרדית, ובו זמנית מתענג על ההזדמנות לצאת מהאולם ולגנות בכל פה את התנהלותה השמרנית והפרימיטיבית לכאורה.

זו בדיוק הנקודה שבה שובל ממהרת להבהיר שלא לכך התכוון המשורר, או במקרה זה המחזאית.

"לא רציתי לכתוב מחזה על החברה החרדית", היא אומרת, "רציתי לספר על אישה במלכוד, שמוסכמות החברה שבה היא חיה מובילות אותה לאובדן בלי שיהיה לה סיכוי אמיתי לעשות משהו בנדון. אני נמשכת לדמויות של נשים חזקות, שהחברה לא מסוגלת לסבול את החוסן שלהן ואת הרצון לשלוט בגורלן ולכן מעדיפה לתייג אותן כמשוגעות או לנדות אותן. כאשר העליתי את הצגת היחיד שלי 'נעמי', עוררתי כעס גדול בחברה הבדואית שהייתה רקע לעלילה, אבל כתבתי את המחזה אחרי שערכתי תחקיר מעמיק על מעמד האישה בחברה זו ועמדתי מאחורי הדמות.

"עדיין, כאשר טענתי בשעתו שהבמאי אבי נשר עשה שימוש בסיפור חיי לעלילת הסרט 'סוף העולם שמאלה', בעוד הוא התעקש להציג את התסריט כפרי דמיונו בעוד אני הייתי לדבריו מקור השראה בלבד ושותפה בכתיבה, התעוררה מהומת אלוהים. העדיפו להציג אותי כמשוגעת מאשר להתמודד עם טענותיי. דמותה של בתיה לא רק מוכרת לי היטב, היא עצמי ובשרי. לצערי נשים חוות התמודדויות כאלה בכל חברה, בכל זמן, בכל מקום".

מטלית אדומה מול החברה החרדית

"כתם לידה" מתרחש בלב שכונה חרדית, בעיר שמיקומה לא מצוין במפורש. פורת שובל מגלמת את בתיה, אשת רב הקהילה (אלכס אנסקי) שאחרי שנים רבות של נישואים הביאה לבעלה בת אחת בלבד, שרה'לה. בפתיחת המחזה מועמדת אותה שרה'לה לשידוך ליעקב, העילוי של הישיבה, לשמחת כל המעורבים בהסכם. ואולם, בעקבות התערבות לא צפויה של חברתה של בתיה, ד"ר נעמי חורב (טטיאנה קנליס אולייר), בעברה הרחוק אישה חרדית שחוותה תקיפה מינית, נודתה מהקהילה וחזרה בשאלה, עולה החשד כי בני הזוג סובלים ממחלה גנטית נדירה העלולה להמיט עליהם אסון אם ינסו להביא ילדים לעולם.

מנקודה זו מתחיל כדור השלג המאיים לצבור תאוצה, כאשר עוד ועוד סודות אפלים מעברה של בתיה נחשפים ויותר ויותר כוחות ברחוב החרדי מעדיפים להשתיק אותה מאשר להתמודד עם משמעות האמת.

החזרה הגנרלית ל"כתם לידה" התנהלה בצל תקלה טכנית במערכת התאורה, אך האפקטיביות של התוצר המוגמר עדיין הורגשה היטב. הבמאי משה קפטן, ששיתף פעולה עם פורת שובל בשכתוב ובעריכה של המחזה, יצר תחושה קלסטרופובית של איום מתגבר ככל שהעלילה מתקדמת, כאשר חלק ניכר מהאווירה נשען על המוזיקה המקורית של אבי בללי - סולן להקת נקמת הטרקטור. סוף טוב, וזה אולי הפרט היחיד הראוי לגלות, לא יהיה פה.

"זו בדיוק התחושה שרציתי ליצור", מודה קפטן, "מחנק וחוסר מוצא מוחלט, המובילים את דמותה של בתיה לסוף טרגי מיידי, ואת בתה שרה'לה לגורל דומה שהקהל יודע שממתין לה בעתידה למרות שהיא עוד לא מודעת לכך".

בניגוד לשחקנית-מחזאית, המתעקשת שלא ניסתה לנופף מטלית אדומה מול החברה החרדית, הבמאי משה קפטן מודה שזו הייתה הסיבה העיקרית לרצון שלו לעבוד על המחזה.

קפטן, אולי הבמאי העסוק ביותר כיום בתיאטרון המקומי (הפרויקט הבא שלו יהיה עיבוד חדש ל"המלך" על-פי סיפור חייו של זהר ארגוב בתיאטרון הקאמרי, ומיד אחר כך יביים בתיאטרון הספרייה את הגרסה העברית למחזמר RENT), גדל במשפחה דתית ולפני כמה שנים חזר בשאלה. בשנתיים האחרונות ביים את המחזמר "כנר על הגג" וההצגה המוזיקלית "ינטל" בתיאטרון הקאמרי. שני מחזות המתרחשים בעיירה היהודית המסורתית של תחילת המאה שעברה. מה שמעורר תהיה מתבקשת בסוגיית סגירת חשבונות עם המסורת שהחליט להותיר מאחור.

"קפטן הוא איש מקצוע נטול אגו"

"כנר על הגג", "ינטל", ועכשיו גם "כתם לידה" הם מחזות שבמרכזם דמויות הנאלצות לבחור בין כבוד למסורת וחברה ובין אושר והגשמה עצמית כפרטים. עד כמה אתה מזדהה עם הדילמה הזו?

"מזדהה מאד, כי אני עצמי חוויתי את התהליך לפני שהחלטתי לעזוב את חיק הדת לטובת החיים שרציתי לחיות. באופן טבעי, זו הייתה החלטה שלוותה בכעסים גדולים ורק בשנים האחרונות הם התחלפו בהשלמה, הבנה ופייסנות. אלה הרגשות שמהם אני מגיע כבמאי לפרויקט כמו 'כתם לידה'. אני לא מעוניין לסגור חשבון, אבל אני בהחלט רוצה לעורר הבנה ולהעביר מסר".

פורת שובל: "קפטן הוא איש מקצוע נטול אגו לחלוטין, וזה מצרך נדיר בתחום הזה. את הסינופסיס ל'כתם לידה' הגשתי לתיאטרון הבימה לפני כשלוש שנים, אבל רק שיתוף הפעולה בין שנינו העלה את תהליך הכתיבה על דרך המלך. ככה זה בדרך-כלל. צריך שותף שיצית אותך ואז ישמור שתישאר בוער".

איך התנהלה הדינמיקה ביניכם במהלך החזרות? איך מפרידים בין רובי פורת שובל השחקנית, ובין המחזאית החרדה לכל משפט פרי עטה?

קפטן: "לשמחתי, רובי בטחה בי לחלוטין וגם אם התעוררו ויכוחים מדי פעם היא ידעה שאני חרד לגורל התוצאה הסופית לא פחות ממנה. אני מניח שזה תוצר של האמון אותו בנינו יחד בחודשים ארוכים של עבודה משותפת, כי היא הגיעה אלי עם מחזה ארוך ופרטני וביחד עשינו תהליך עריכה יסודי. זו הפעם הראשונה שבה אני מביים שחקנית שהיא גם המחזאית, ואין ספק שזה יוצר רגישות מיוחדת אם אני מקבל החלטה לקצץ סצנה. אני שמח שעברנו את המשוכות האלה בשלום".

הועלתה האפשרות שמישהי אחרת תגלם את בתיה, ורובי תישאר מחזאית צופה מהצד בלבד?

פורת-שובל: "גיליתי שאם אני רוצה להמשיך לגלם תפקידים שהם בנפשי, אני צריכה ליצור אותם לעצמי או לחזר על הפתחים. מאחר שאני מעדיפה את האופציה הראשונה התשובה היא 'לא'. היה לי ברור שאני אגלם את התפקיד".

"כתם לידה" יועלה החל מיום שני, ה-8 במרץ, באולם בית החייל בת"א