האם יתחייב ביידן בפומבי לסוכך על ישראל במטריה גרעינית?

דרישה תקיפה מהצמרת המדינית בישראל להימנע מהתקפת מנע חד-צדדית על מטרות גרעיניות באיראן תעמוד במרכז שיחותיו של ג'וזף ביידן, סגן נשיא ארה"ב, בירושלים. ביידן מגיע מחר (ב') לישראל לביקור בן שלושה ימים, שגולת הכותרת שלו תהיה נאום פומבי באוניברסיטת ת"א.

גורמי ממשל משווים את חשיבות הנאום בקמפוס ברמת-אביב לנאומו של הנשיא אובמה באוניברסיטת קהיר אשתקד, שעיצב מחדש את יחסי ארה"ב עם העולם הערבי והמוסלמי.

ביידן צפוי לאשש בנאום את הפרמטרים שמגדירים את יחסי ישראל ארה"ב ובראשם מחויבות עמוקה, שאינה ניתנת לערעור, לביטחונה של ישראל. אבל השאלה הגדולה היא, האם סגן הנשיא יצהיר בפומבי שארה"ב מחוייבת לסוכך על ישראל במטריה גרעינית אמריקנית, או, במילים אחרות, שוושינגטון תנחית מהלומת גמול גרעינית על איראן בעקבות התקפה, או ניסיון התקפה, בנשק בלתי קונוונציונלי על ישראל.

שרת-החוץ האמריקנית, הילארי קלינטון, רמזה באחרונה על אפשרות של מטרה גרעינית שתסוכך על "ידידותיה" של ארה"ב באזור, אך היא לא נקבה במפורש בשמה של ישראל. הצהרה פומבית של סגן הנשיא, בנאום בישראל, על מחויבות של ממשל אובמה, ובמשתמע של הממשלים הבאים, לסוכך על ישראל במטריה גרעינית היא, להערכת משקיפים, אולי הנשק החזק ביותר באמתחתו הממשל לשכנע את ישראל לנצור את נשקה. זאת, בהתחשב בעובדה שביידן מגיע לשיחות בירושלים עם קלפים גרועים ביותר.

הטיעון החוזר ונשנה של ממשל אובמה, בפומבי ובמגעים דיפלומטיים עם ישראל, נגד התקפה ישראלית הוא שארה"ב הולכת ומהדקת את עניבת העיצומים סביב צווארה של איראן. דיפלומט ישראלי הגדיר זאת פעם כ"מנטרת הסנקציות". אבל תנופת העיצומים, שהיתה צפויה להגיע בימים אלה לקרשצ'נדו במועצת הביטחון, אינה צוברת תאוצה.

גורם ישראלי אמר, כי ארה"ב מנסה לרבע את המעגל במאמציה לתת גושפנקה בינלאומית ליזמת הסנקציות: עיצומים חזקים, עם משטר אכיפה, לא יזכו לתמיכה של סין במועצת הביטחון, ולא ברור גם אם רוסיה תסכים לעלות על העגלה האמריקנית. שתי המדינות מחזיקות בזכות וטו במועצה, ובשלב זה אין שום סימן שבייג'ינג תסכים להימנע בהצבעה על סנקציות משמעותיות. גם ברזיל, חברה תורנית במועצה, מסרבת לשתף פעולה. מנגד, סנקציות סמליות, או חלשות, שעשויות אולי לזכות בתמיכה כללית במועצה, לא ישכנעו כמובן את משטרה האייתאללות להפסיק את העשרת האוראניום.

אנליסטים רבים מאמינים, כי רק פגיעה בעקב אכילס של איראן, כלומר סנקציות שיביאו להפסקת יצוא בנזין ומוצרי נפט מעובדים אחרים למדינה, יכופפו את המשטר בטהראן, אבל לסנקציות כאלה אין סיכוי להתקבל במועצת הביטחון. על רקע זה, רק התחייבות חד-משמעית פומבית של ביידן לפרישת מטריה גרעינית מעל ישראל עשויה לשכנע את הממשלה והציבור שזו אולי אופציה עדיפה על פני הרפתקה צבאית, שתוצאותיה רחוקות מלהיות ודאיות ושתוצאות הלוואי שלה, למשל ירי רקטות ארוכות טווח של חיזבאללה וחמאס על מרכזים עירוניים בישראל, עלולות להיות הרות אסון.

יחד עם זאת, המשמעות הברורה של התחייבות לפרישת מטרה גרעינית היא, שממשל אובמה מרים למעשה ידיים ורומז שאין למעשה שום דרך לבלום פיתוח נשק גרעיני באיראן. יש אנליסטים שטוענים, כי ממשל אובמה כבר השלים עם האופציה הזו ושהמאמצים לגבש חבילת סנקציות נועדו, בראש ובראשונה, להרגיע את ישראל ולשכנעה לא לתקוף את איראן.

בין אם ביידן יעלה את אופציית המטריה ובין אם לאו, אין ספק שהוא לא יחזור על הצהרתו מ-4 ביולי אשתקד, בראיון באי.בי.סי, שנתנה למעשה לישראל אור ירוק לתקוף באיראן. ישראל היא "מדינה ריבונית", אמר אז ביידן, ולפיכך היא "רשאית" להנחית מהלומה צבאית על איראן.

בביקורו בישראל ישמיע סגן הנשיא, אפוא, זמירות חדשות. דבריו ישקפו את אזהרת ראש המטות המשולבים, אדמירל מייקל מאלן, שביקר בישראל בפברואר, שהתקפה ישראלית על איראן "תהיה בעיה גדולה, גדולה, גדולה, לכולנו". כבודו של הרמטכ"ל האמריקני במקומו מונח, אבל הצהרות של סגן נשיא, עם כובד המשקל של הבית הלבן, הן קפיצת מדרגה.