מדוע התייקרו קופות הגמל?

1. עמלת הפצה לבנקים בגובה 0.25%

קופות הגמל מחויבות בתשלום העמלה הזאת, ולפיכך גם התשלומים לקופה מדי שנה התייקרו ב-0.25%. מדובר בהוצאה חדשה שלא היתה קיימת קודם לרפורמת בכר, והיא האחראית הישירה לה. מדובר בכסף רב - 0.25% מהכסף הצבור שלכם בקופה מדי שנה. למשל, אם חסכתם 500 אלף שקל, תשלמו בשנה אחת דמי ניהול בהיקף של 1,250 שקל רק על רכיב זה.

ואולם, הצידוק הזה רלבנטי רק לפחות מ-10% מנכסי קופות הגמל. הסיבה לכך היא שהבנקים רק החלו לתת ייעוץ ועדיין לא הגיעו לכל הלקוחות הישנים שלהם בקופות הגמל. מנתוני האוצר עולה כי נכון לסוף 2009, ייעצו הבנקים בתחום הפנסיוני על נכסים בהיקף של 18.7 מיליארד שקל בלבד. מהם כ-84% בקופות גמל וכ-15% בקרנות השתלמות, המהווים קצת פחות מ-7% משוק הגמל. כלומר, הוצאה חדשה שנרשמה רק למיעוט מזערי מצרכני הגמל מסייעת לשורה ארוכה של מנהלי קופות לתרץ התייקרות כמעט לכל העמיתים בשוק.

2. ההצטרפות לקופות הגמל נעשית רק באמצעות מתווך חיצוני

כיום מצטרפים לקופות בדרך כלל באמצעות סוכן ביטוח (בין אם במקום העבודה ובין אם באופן עצמאי) או דרך הבנק. סוכני ביטוח עולים הרבה יותר כסף מהבנקים, וזה תשלום שלא היה בעבר בקופות הגמל. אם נהיה זהירים, מדובר בכ-0.5%-0.7% מהצבירה. בסופו של דבר, הלקוח מממן את העלות של הסוכן, בוודאי אם הוא לקוח קטן. השקיפות ביחס לעלות הרכיב הזה מעטה, והלקוח הממוצע אינו מודע לה כלל.

3. עלויות הרגולציה מכבידות על השוק הפנסיוני

עלויות הרגולציה אכן גבוהות משהיו עד לפני שנים ספורות, ואולם הן מספקות הסבר לחלק מועט בלבד בהתייקרות. עמלת התפעול שמשלמות הקופות לבנקים עומדת על 0.1%, והקופות המפעליות - שלא פועלות למטרות רווח - גובות כ-0.25% נוספים. בקופות קטנות עלויות התפעול והרגולציה עשויות להיות גבוהות יותר, ובקופות גדולות (הקופות הבנקאיות לשעבר) מדובר בעלויות נמוכות יותר. כלומר, עלויות הרגולציה אינן חוצות את רף ה-0.25% מהצבירה ואינן מצדיקות זינוק של עשרות אחוזים במחיר.

4. הגדלת הרווח מהקופות והחזר עלות הרכישה שלהן

מעליות המחירים ללקוחות הפרטיים שהצבירה שלהם נמוכה יחסית עולה שמדובר בתוספת של כ-0.1%-0.2%. כלומר, על כל מיליארד שקל נכסים, משלמים תוספת של כ-1.5 מיליון שקל לשנה. בראייה ענפית, מדובר בהרבה מאוד כסף. העמית בקופות הגמל אינו צריך לממן את רכישת הקופה שלו על ידי גוף עסקי הפועל למטרות רווח. לא היה לו חלק בעסקה.

איך מוזילים את השוק הפנסיוני?

בחישוב גס, המהפכה של בכר הוסיפה ללקוח תשלומים חדשים בסך של כ-0.4%-0.9% מהצבירה עד 0.9%. הטיעון שהשמיע בשבוע שעבר נציג איגוד קופות הגמל בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת ולפיו עלויות הרגולציה גולגלו אל החוסכים הוא טיעון מתחסד. העלייה בהוצאות הרגולציה אינה מסבירה אינפלציה של כ-70%-100% (תלוי בלקוח) בדמי הניהול תוך שנתיים-שלוש.

יש מה לעשות כדי למנוע התייקרויות נוספות ואפילו להביא להוזלה. בשוק קרנות הפנסיה החדשות - מוצר מסובך ומורכב יותר מאשר הגמל - דמי הניהול דווקא ירדו בשנים האחרונות.

לא רק זאת, הם התחילו מנקודת פתיחה נמוכה יותר, ומדובר בשוק שיש בו פחות שחקנים מאשר בשוק הגמל וההשתלמות, והריכוזיות בו גבוהה יותר.

כדי להבטיח תחרות אמינה ומלאה בשוק הפנסיוני כולו, על האוצר להשלים במהירות הקמת מסלקה פנסיונית אמיתית, שתאפשר לשפוט את השחקנים בשוק - בנקים, סוכני ביטוח ויצרנים פנסיוניים - בזמן אמת ולעבור מגוף אחד לאחר במהירות. במקביל, הצרכן צריך לנצל את זכותו להעביר כספים מגוף אחד לאחר ופשוט לאיים בעזיבה ולהתמקח על התנאים, הצעד הזה יביא להטבות. אפשר וצריך להוזיל ולפשט את השוק הפנסיוני.

מנתוני פנסיה-נט עולה שב-2009 גבתה הפניקס דמי ניהול מרביים מהצבירה (0.5%) ודמי ניהול גבוהים של 5.1% מההפקדות. מדו"חות החברה עולה כי בארבע השנים הקודמות גבתה הקרן דמי ניהול מהצבירה של לפחות 0.4%, ולהוציא שנה אחת (2006) היא ליוותה זאת בדמי ניהול של מעל ל-5% מההפקדות.

לצד הפניקס בולטות לרעה גם קרנות הפנסיה של אקסלנס (לשעבר קרן אחדות), דש איפקס (יובלים) והלמן אלדובי. כל שלוש הקרנות קטנות ומתמקדות בלקוחות קטנים ופרטיים, וגובות דמי ניהול של 0.45% מהצבירה (מתוך 0.5% מרביים) ולפחות 5% מההפקדות השוטפות.

מהבדיקה עולה כי איילון ואליהו הן היקרות ביותר כשהן גובות דמי ניהול שווי ערך לכ-2.1% ו-2% בהתאמה. במקום השלישי בדירוג החברות היקרות נמצאת גם החברות הגדולה היקרה ביותר - הפניקס. כך, בדומה למצב בקרנות הפנסיה, גם בביטוחי המנהלים הפניקס גובה יותר ממנורה, מגדל, כלל והראל, כשב-2009 היא גבתה ממבוטחיה דמי ניהול של כ-1.9%. במרחק לא גדול ממנה ניצבת מנורה מבטחים, שגבתה בשנה שעברה דמי ניהול שווי ערך לכ-1.86% מהצבירה. נציין כי במקביל לדמי ניהול אלו חברות הביטוח גם גובות דמי ניהול מהפרמיה השוטפת. מדובר בדמי ניהול בשיעור רחוק מזניח, והמייקר את השירות במידה משמעותית.

בכל אופן, אנו ממליצים לכם לבדוק את דמי הניהול הפרטניים שאתם משלמים ולפעול להפחיתם. זאת מהסיבה הפשוטה שגם אם אתם עמיתים בגוף לא יקר בטבלאות הרי שאפשר וזה נכון לגביכם. הנתונים בהם השתמשנו הינם הממוצעים, וממוצע דמי הניהול מוטה כלפי מטה בגלל לקוחות וארגונים גדולים הנעזרים ביועצים וממקסמים את התנאים שלהם, בעוד שהלקוחות הפרטיים 'הרגילים' משלמים בכל הגופים תעריף גבוה מהממוצע. כך הדבר בגמל, בפנסיה ובביטוח, כשבלקוחות קטנים משלמים הרבה בכל הגופים, ובשיעורים דומים.