בעמוד הדעות של ידיעות אחרונות התפרסם היום (ג') מאמר לרגל מלאת 100 שנה לפרופ' בן ציון נתניהו, שכותרתו: "כמה אני גאה להיות בנך". בעמוד 6 של אותו גיליון מתפרסמת ידיעה המעוררת ספק אם האב יכול להרגיש אותו הדבר כלפי בנו בנימין.
מהידיעה עולה כי נתניהו הבן גבה כחצי מיליון שקל (180 אלף דולר) בשביל כמה הרצאות עבור עמותת "לב מלכה", סך הכל עבור עבודה של כיום וחצי. עמותה זו קיימת כדי לסייע לחולים חסרי אמצעים ו"משרדיה" ממוקמים במקלט עלוב בשכונה ענייה בירושלים. ראשי העמותה הפסידו כ-40 אלף דולר מהעניין. לפי הדיווח, העמותה ביקשה מנתניהו להפחית את שכרו, אולם נענתה בשלילה.
כולם, גם העיתון וגם נתניהו, מדגישים ש"הכל חוקי", וזה נכון. אבל אם מנהיגות משמעותה להנהיג, כלומר גם לשמש דוגמא, אז אי אפשר להתייחס אל המנהיגים רק על פי סעיפי החוק, מנהיגות צריך שיהיו חוקים משלה. במיוחד כשה"מנהיג" הספציפי לא מפסיק לאחרונה להטיף ל"חינוך לערכים".
האדם הוא תגובתו
אבל אם רוצים באמת לעמוד על קנקנו ועל אופיו של האדם - לכו אל תגובתו. מילים רבות יש בתגובה של נתניהו לידיעות אחרונות. מסופר שם על גדולתו כנואם, על כך שלפעמים הוא מרצה בחינם. יש שם את הטענה שזה נעשה כשנתניהו היה אדם פרטי, לא ראש הממשלה. מה זה אומר? שכאזרח פרטי זה בסדר לעשוק עמותת עניים וחולים?
נתניהו הבן אומר עוד שאפשר להפנות שאלות כאלה לאנשי ציבור אחרים. יש איש ציבור נוסף שלקח 180 אלף דולר מעמותה זעירה וענייה? - לדעתי יש כאן דיבה. אבל מעבר לכך - מה זה אומר? אם אחרים חטאו, זה מצדיק את המעשה?
מעבר לכך, נתניהו לא מכחיש את הפרטים ולא מסביר מדוע סירב לעשות הנחה לעמותה. ומדוע בכלל לקח ממנה כסף, מעבר לתשלום הוצאותיו? אז נכון, העושק הזה לא עושה את נתניהו לחשוד, עבריין או פושע. אבל זה כן עושה אותו לאדם נקלה, גם כראש ממשלה וגם כאדם פרטי.
אפילו דן מרגלית
אני חושב שאפילו דן מרגלית ועיתונו היו מסכימים איתי - אם לביבי היו קוראים אולמרט, לא?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
