הנקראות ביותר

"דמה של שרה נתניהו הותר בתקשורת"

הוא גדל בבית שבו שלט עולם המשפט. מגיל אפס ידע בנו של פרקליט המדינה השני של ישראל, כי גם הוא יעסוק במקצוע הכי קסום בעיניו, עריכת דין. כ"פרקליט הבית" של בן-דודו, ביבי נתניהו, ושל משפחתו, הוא מאשים את התקשורת בהצגת אשת ראש הממשלה באופן דמוני. שיחה עם עו"ד דוד שמרון

הבית בקיסריה

בשכונה ציורית וירוקה בקיסריה, סמוך לחוף הים, שוכן "בית סוף-השבוע" של אודרי ודוד שמרון. במהלך השבוע מתגורר עוה"ד הירושלמי בשורשיו, במבשרת ציון. שני הבתים מאפשרים לו להישאר קרוב ללקוחותיו המפורסמים ביותר, בני משפחת נתניהו, המתגוררים בשכנות אליו גם באזור ירושלים וגם בקיסריה.

אלא שעבור בעל הבית, היתרון הגדול של מגורים בקיסריה לא קשור לשכנים, אלא למגרש הגולף הגדול, הממוקם במרחק 5 דקות מהבית. "אני מבלה שם שעות ארוכות בכל סוף-שבוע", הוא אומר, ומוסיף, חצי מתנצל: "זה לא ספורט לעשירים בלבד". 18 מסלולי גולף מקצועיים ומגרשי אימונים מרווחים הפרוסים על 20 הדונם של מועדון הגולף הוותיק זועקים יוקרה ומעמד, אך בעל הבית מתעקש: "התדמית לא משקפת את הספורט. זה ספורט לכולם".

בשעת בוקר מוקדמת הכול שקט מסביב. רק ציוץ ציפורים נשמע ברקע. גלים קטנים מפכפכים בבריכת השחייה המלבנית בחצר הווילה, חתול תועה משוטט במקום ורוח נעימה נושאת איתה ניחוח ים אל הפטיו שבו יושב בעל הבית ומשקיף אל שום מקום. "זו הפינה האהובה עלי בבית. אני יכול לשבת כאן שעות עם ספר טוב וליהנות מהשקט", הוא אומר, רגע לפני שה-iPhone שלו מתחיל לטרטר ללא הרף.

ביוגרפיה מקוצרת

"נולדתי בירושלים, בתקופה שאבי, ארווין שמרון, כיהן כפרקליט המדינה. הוא היה פרקליט המדינה השני, אחרי חיים כהן, והיה גם האדם הצעיר ביותר שמונה לתפקיד, בגיל 30 בלבד. כשהייתי בן 3 בערך הוא פרש מהתפקיד ופתח משרד עו"ד פרטי בבית שלנו. הדירה שימשה כמשרד וכדירה במשך 4 שנים. המשרד היה חלק דומיננטי מהחיים שלי מאז ומתמיד. אמי, היא בעלת תואר שני בארכיאולוגיה ותולדות האומנות, אך מאז שאבי הקים את המשרד, היא עבדה איתו, ארגנה לו את ענייני המזכירות, עסקה בארגון וניהול, עד שהפסיקה לעבוד. יש לי אחות אחת, שנשואה ליצחק מולכו, שהוא גם השותף שלי במשרד.

"גדלתי בבית שעולם המשפט שלט בו, עם אבא עו"ד דומיננטי, שגורם למקצוע להיראות קסום. מה שראיתי מהילדות הכי מוקדמת שלי, זה את המקצוע המשפטי באופן הכי יפה ומגוון שלו. ההוויה של העבודה המשפטית, השיחות בבית והמיליה של ההורים, הכול סבב סביב עולם המשפט. המשרד התחיל כדבר מאוד קטן בדירה הקטנה שלנו, אך הלך והתפתח. לאחר מספר שנים אבי העביר את המשרד לקומה השנייה בבניין שבו גרנו, ומאוחר יותר למשרדים מחוץ לבניין שלנו".

עריכת-דין

"מגיל אפס ידעתי שאני רוצה להיות עו"ד. חוץ מהרצון להיות נהג קטר, המקצוע היחיד שאי פעם בכלל עלה על דעתי באופן רציני, מאז שאני זוכר את עצמי, היה עריכת דין. המקצוע הזה מאוד מיוחד, כי הוא המקצוע של החיים. עריכת הדין עוטפת את החיים בקשת מאוד רחבה. יש בעולם הזה אלמנטים של פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, עסקים ועוד. הזדמן לי במהלך החיים לעשות דברים בתחומי החינוך המשפטי, האומנות, התרבות והכול כאשר זווית הראיה או המעטפת הכוללת היא משפטית. זה מרתק.

"כשהשתחררתי מהצבא, באוגוסט 73', היה ברור שאני הולך ללמוד משפטים, אבל אז פרצה מלחמת יום הכיפורים, שבמהלכה נפצעתי ואיבדתי את ראייתי בעין שמאל. לאחר כמה שבועות, כשהשתחררתי מבית-החולים, חזרתי מיד למסלול שתכננתי להיות בו מראש. היה ברור לי שאלך ללמוד משפטים. החיים כל הזמן מסיטים אותך, אתה לא שם על ה-GPS את המסלול ומיד מגיע לכתובת, אלא יש לחיים את ההסטות שלהם, אבל למרות ההסטות הללו לא ויתרתי על המסלול שלי למקצוע עריכת-הדין".

המשרד

"התמחיתי שנה אחת אצל עו"ד דן אבי-יצחק ושנה שנייה בפרקליטות המדינה, אך במהלכה, ב-1978, אבי נפטר. זה היה זעזוע רציני. זו גם הייתה הפתעה כי הוא נפטר בגיל צעיר, בן 59 בלבד. מותו שינה, באופן מסוים, את מסלול חיי. התוכנית המקורית שלי הייתה לסיים את ההתמחות, לנסוע לתקופה קצרה לחו"ל ולעבוד במשרד בניו-יורק. אך עם מותו של אבי עזבתי את הפרקליטות, סיימתי את הסטאז' במשרד והמשכתי שם כשכיר ובהמשך כשותף.

"באותו שלב היו לאבי שותפים, ועם פטירתו הפך שותפו איציק מולכו, שהוא גם גיסי, לראש המשרד, למרות שהוא היה די צעיר. הוא מכהן בפונקציה הזאת עד היום. כתוצאה מהנסיבות, כבר כעו"ד צעיר נכנסתי ללב העניינים, להמון תחומי פעילות, גם בתוך המקצוע וגם ליד המקצוע. בסוף הסטאז' התמניתי לחבר דירקטוריון בוועדה האקזקוטיבית של תיאטרון ירושלים ונכנסתי לכל מיני פעילויות חצי-ציבוריות, במקביל לעבודה משפטית רבה. הייתי בן 27 בסך-הכול, אבל מות אבי הכניס אותי למין סחרחורת כזו, רכבת הרים, שאני נמצא עליה עד היום".

התחלה מצחיקה

"הדיון הראשון שלי היה מול עו"ד רוני בר-און, בתיק מצחיק של תביעה על הפרת הבטחת נישואין. הגשתי אז תביעה בשם איזו גברת שתבעה את בן-זוגה על כך שלא נשא אותה לאישה, למרות שכתב לה 'אם אני לא אתחתן איתך עד תאריך כזה וכזה, אני אפצה אותך'. התיק התגלגל תקופה מסוימת וכשהוא הגיע לדיון שני הקליינטים נעלמו לנו, גם לרוני וגם לי. הנחנו שהם התחתנו ויצאו לירח דבש, והתיק בוטל, אבל זו הייתה התחלה מצחיקה לקריירה שלי".

קשר משפחתי

"אני בן-דוד שני של בנימין נתניהו. אמי היא בת-דודה של אבא של ביבי, והיחסים בין ההורים, בין שני הזוגות, נתניהו ושמרון היו מאוד קרובים בילדותנו, עד הסוף, מתמיד ועד עולם. אני שנתיים צעיר מביבי ושנה גדול מעידו אחיו. כשנעשיתי עו"ד התחלתי לטפל בעניינים המשפטיים של משפחת נתניהו. אנחנו ביחסים מאוד קרובים ובקשר מאוד חזק, גם אישי וגם מקצועי לאורך כל השנים".

ביבי נתניהו

"יש פער מאוד גדול בין הדימוי בתקשורת לבין נתניהו האיש. במובן זה שהוא באופן אמיתי רואה את עצמו כמי שמופקד על ביטחון מדינה וכמעט אפילו על הסוגיות של קיום העם היהודי, ולכן כשהוא עוסק או בענייני הביטחון הפיזי או בעניינים שקשורים בחינוך ובמורשת, זה מתוך תחושת שליחות עמוקה, וזה לא תמיד בא לידי ביטוי נכון בתקשורת".

"אתה מכיר אדם לאורך כל חייך ונחשף לתכונות האופי המאוד מסוימות שלו: מבריק מאוד. חכם. חרוץ באופן לא רגיל, עובד משעות מוקדמות מאוד בבוקר עד שעות מאוחרות בלילה. הדיסוננס הזה, בין דמותו הציבורית-תקשורתית של נתניהו לאדם שאני מכיר כל כך מקרוב, תמיד היה מוזר לי ולא הצלחתי להבין מהיכן הוא נובע".

שרה נתניהו

"אני מטפל היום, בין השאר, גם בתביעה שהוגשה על-ידי ליליאן פרץ נגד שרה נתניהו, ואני יכול לומר שהצגת הדברים בתביעה היא כל-כך מופרכת, כל-כך לא נכונה וכל-כך מעוותת, שאין לי ספק שהיא תיעלם כאילו לא הייתה, מהר מאוד. התיאורים בתביעה שכאילו היא נאלצה לקרוא לשרה "גברת נתניהו" וכל מיני דברים מוזרים כאלה, לא מסתדרים עם המציאות היום-יומית שראיתי בבית נתניהו. כשאני ראיתי את ליליאן פרץ היא קראה לשרה "שרה'לה" או "כפרה שלי". זה לא מסתדר. מה שאתה רואה מול עיניך ומה שאתה קורא אחר-כך בכתב תביעה לא מתיישב.

"פונות אלינו למשרד עובדות משק בית לשעבר של משפחת נתניהו, שאומרות 'אנחנו רוצות לבוא להעיד לטובת שרה. איזה מין שקרים אלה. לא היה כדבר הזה'. אפילו מהמילים של ליליאן פרץ עצמה, במכתבים שכתבה שבהם ציינה "למשפחתי האהובה", נדמה שמדובר בשני עולמות שונים. זה מביא אותך למחשבות מה דחף לזה, מה ומי גרם לזה. אני מניח שהדברים יתבררו במקום שהם צריכים להתברר".

זו לא הפעם הראשונה שבה שרה נתניהו מתפרסמת בהקשרים שליליים.

"דמה של שרה נתניהו הותר בתקשורת, באופן בלתי מוצדק, וזה מאוד קשה לשקם ולתקן את המצב הזה. לתקשורת יש כוחות בלתי רגילים, שלא ייאמנו לפעמים. הפער בין מציאות לדימוי, לטוב ולרע, הוא גדול. יש אנשים שמוצגים נפלא, ויש אנשים שמוצגים באופן דמוני, כשמיצרים דימוי למישהו קשה נורא להסיר אותו. זה התחיל באותה תביעה שהגישה בעבר הרחוק המטפלת נגד שרה נתניהו. עכשיו שמעתי באיזה ראיון ברדיו את אותה מטפלת אומרת 'הייתי אז צעירה, היום אני רואה את הדברים אחרת, לא הייתי צריכה לעשות את זה'. בזמנו כתבו בעיתון שזרקו אותה מהבית והייתה תמונה שלה בעמוד הראשון של אחד העיתונים שמראה אותה יושבת על מדרכה, על המזוודות שלה, כאילו הרגע זרקו אותה מהבית. היא המסכנה יושבת שם, והעיתונאים והצלמים מצלמים אותה על המזוודות.

"מה מוזר בזה? שבמקום שמשפחת נתניהו גרה אז, בימים הראשונים של הכהונה של ביבי כראש ממשלה, לא הייתה מדרכה. הוא עוד לא עבר לדירת השרד והם גרו בדירה שכורה, ברחוב ללא מדרכה. מתברר שמישהו ביים משהו. אז איפה האמת ואיפה השקר? גם אם כולם יקרא בראיון שלי עכשיו ב'גלובס', אחרי 12 שנה, שביימו את התמונה, את מי זה מעניין, מי יזכור? מצד שני, התדמית השלילית נדבקת. אז אחרי כך וכך שנים אפשר להגיד בגלל ששרה עשתה את הדבר האיום ההוא, מה בעיה להדביק לה עוד מדבקה אחת על הרקע הקיים הזה?"

הרפורמה בתכנון ובנייה

"ישראל ממוקמת באחד המקומות האחרונים בעולם בדירוגים העולמיים על-ידי ה-OECD וארגונים אחרים בנושאים של תכנון ובנייה. יש פה איזה כשל, שהוא לא כשל של אנשים, כי יש המון אנשים טובים ומוכשרים במערכת, אלא כשל מערכתי רציני שמושך אותנו אחורה. יש כאן מערכת חקיקתית מיושנת ומסורבלת מאוד שמעכבת פיתוח במדינה. הביורוקרטיה במדינה היא סוג של טרשת עורקים, שסותמת לנו את כל המערכות.

"גם אם הדירוג העולמי פחות מעניין אותנו, היכולת שלנו לקדם תכנון בארץ נמוכה ביותר. הכשלים במערכת הביאו אותנו למקומות מאוד קשים, וזה גורם מעכב פיתוח, מעכב צמיחה, מעלה את מחירי הדיור והופך את החיים לפחות טובים. אנחנו לא בשיא הפאר של התכנון העולמי כתוצאה מהמערכות הביורוקרטיות שלנו, בלשון המעטה. לפני שנים חשבתי שצריך לשים את זה בראש סדר העדיפויות וכתבתי, במסגרת צוות שלם, הצעות לביצוע הרפורמות לתכנון ובנייה והרפורמה במינהל מקרקעי ישראל.

"שנים עסקו בנושא הזה, בוועדת גדיש ובוועדת הבר, היו הרבה ועדות ושרים וראשי ממשלה, הבינו שחייבים לטפל בזה, אבל אף אחד לא קידם את זה, עד ראש הממשלה הנוכחי, ביבי נתניהו. הוא הפך את הרפורמות לדבר בר-יישום. עכשיו התחילו לתקוף את הרפורמות שלו, וזה בסדר גמור.

"לאנשים יש זכות להתנגד לחלקים מסוימים ברפורמה, אבל חייבים להבין שבהליכי תכנון ובנייה יש שורה של כשלים בסיסיים, ואם אנחנו לא רוצים להיות בפיגור מול העולם חשוב מאוד שהרפורמות הללו יעברו. הפרוצדורות בתכנון ובנייה צריכות להיות הרבה יותר פשוטות ומהירות. לדעתי זה יכול להזניק אותנו קדימה מבחינת הצמיחה של המדינה. החדשות הטובות הן, שחלק גדול מאוד מהעיכובים כאן, או אי-הצמיחה יחסית לעולם, הם תוצאה של מערכות ביורוקרטיות. תוציאי את הביורוקרטיה, תוציאי את הפקק מהאמבטיה, המים יזרמו".

אתמול הודיע בג"ץ למדינה כי עליה להמליץ לוועדת השרים לענייני חקיקה לתת ארכה למתן הערות לרפורמה בחוק התכנון והבנייה, וקבע כי לוח הזמנים שניתן לעיון בתזכיר החוק, שבו 241 עמוד, הוא בלתי אפשרי.

"העתירה שהוגשה לבג"ץ נגד הרפורמה לא נוגעת בגוף הרפורמה, היא במעטפת. היא עוסקת בשאלה כמה זמן נותנים לציבור להגיב לחוק, בלי קשר לשאלה על מה החוק. הממשלה במקרה הזה רצתה שההערות של הציבור לחוק יתקבלו תוך 21 יום, ובג"ץ בסך-הכול ביקש שיתנו נימוקים למה שלא יינתנו 90 יום להגיב. אנשים יעירו הערות מפה ועד אפריקה וזה בסדר גמור, ואם זה צריך להיות תוך 21 יום או תוך 90 יום, זה לא מעניין, זו שאלה טכנית במהותה. אני מקווה שבסופו של יום ליבת החוק תישאר על כנה".

סדר יום אופייני

"אין אצלי דבר כזה 'יום עבודה אופייני'. יום עבודה אופייני במשרד הוא לא בהכרח יום עבודה אופייני. יש לנו משרדים בירושלים ובת"א, וקורה שאני עושה חצי יום בירושלים וחצי יום בת"א או מופיע בבתי המשפט. אני משמש גם כיו"ר של כל מיני גופים, כמו יקב עמק האלה, שסייעתי להקים אותו, ומסתובב בין ישיבות שם מעת לעת. אני אוהב את הגיוון וחוסר השגרתיות שיש בעבודה שלי. בכלל, אני אוהב לעבוד, אוהב את עריכת הדין".

קריאה

"אני קורא הרבה. אני אוהב לקרוא סגנונות שונים, רומנים, ספרי מתח, ספרות יפה, ביוגרפיות ועוד. אני מאוד מגוון בקריאה. כרגע אני קורא ספר מרתק על עסקים ששמו 'הסיפור של Google', שמתעסק בהתפתחות של גוגל מהיום הפרה-ראשון, מהביוגרפיה של המייסדים ועד היום. זה סיפור מדהים. הספר שהכי השפיע עלי בשנים האחרונות והכי אהבתי, זה 'סיפור על אהבה וחושך' של עמוס עוז. זה ספר נפלא, אחד הספרים הכי טובים שקראתי בחיים אם לא הכי טוב.

"אגב, היום אני קורא הרבה מאוד ספרים על אי-בוק. זה נפלא. אתה יכול לקחת איתך 10 ספרים לחופשה, במקום לסחוב משקל עודף. זה תופס רק עוד כמה קילו-בייטים ולא גרם נוסף".

טלוויזיה

"אני רואה טלוויזיה, אבל לא משועבד לה. אני מוכרח לומר שבשנים האחרונות הטלוויזיה מאכזבת אותי. אני מוצא את עצמי 'מזפזפ' כל הזמן ולא מצליח להינעל על שום דבר שאני אוהב. בגלל שאין מה לראות כמעט, כבר אין לי הרבה סבלנות לטלוויזיה".

גולף

"גולף זה אחד התחביבים המרכזיים שלי. התחברתי אליו בשנים האחרונות, וגיליתי שהוא נפלא. התגלגלתי לגולף כשהגיע 'הגיל המתאים', אם כי מאז שנכנסתי לזה ראיתי שזה ספורט לכל גיל, ילדים מתחילים בו בגיל תשע ואפילו לפני, כך שזה מה שנקרא 'לגילאי תשע עד תשעים'. אין קשר בין התדמית שיש לספורט הזה לספורט עצמו. זה לא ספורט לעשירים בלבד, והוא ממש לא משעמם כמו שחלק מהאנשים חושבים. להיפך, זה ספורט שכולם יכולים להתחבר אליו. אני התמכרתי אליו, והוא ממלא חלק ניכר מהחיים שלי. זה משחק מעניין בצורה בלתי רגילה, מאוד מאתגר ויש בו אלמנט חברתי. כל סוף-שבוע אני מבלה שעות ארוכות על המגרש".

ספורט

"שלוש פעמים בשבוע אני הולך לחדר כושר ב-6:00 בבוקר ועושה הליכה וקצת משקולות שונות. אני שורף קלוריות ושומר על איזה שהוא כושר בסיסי, וזה הפך להיות חלק מהחיים, אבל אני לא יודע אם אני אוהב את זה. גולף אני אוהב, אני נהנה ממש, אבל חדר כושר זה דבר שהרגלתי את עצמי לעשות בגלל שאני חושב שזה חשוב לבריאות".

יין

"אני חובב גדול של יין. האהבה שלי ליין התחילה בכלל מעבודה. לקוח שלי התקשר אלי יום אחד ואמר שהוא רוצה להקים יקב. התחלתי ללמוד את הנושא באופן יסודי, הקמנו כרמים ויקב והנושא ריתק אותי. מהעיסוק בדבר הזה ומהלימוד הזה, התחיל התחביב. היום, אחרי 14 שנים שאני עוסק בנושא הזה, אני מתיימר להגיד שאני טיפה מבין ביין".

אם לא היית עו"ד

"הייתי לומד פסיכולוגיה, כי אני אוהב את ההתעסקות בנפש האדם, אבל אף פעם לא חשבתי שאני צריך ללכת בדרך מקצועית שונה מזו שהלכתי בה. המניפה של הפעילויות שלי בתחום עריכת הדין מאוד רחבה, ואני מוצא בתוכה כל מיני דברים שמעניינים אותי, כך שלא חיפשתי ואני לא מחפש משהו מחוץ למניפה".

לא יודעים עליי

"אילו היה לי הרבה זמן פנוי הייתי כותב רומן מאוד מעניין, ולגמרי לא משפטי. מסתובבים לי כמה רעיונות בראש, אבל צריך הרבה זמן בשביל לכתוב אותם".

רזומה

אישי: עו"ד דוד שמרון (58), נולד בירושלים ומתגורר לסירוגין בירושלים ובקיסריה. בנו של עו"ד ארווין שמרון, שכיהן כפרקליט המדינה השני של מדינת ישראל. נשוי לאודרי, מנכ"לית ארגון נשות הדסה בישראל, אב לארבעה וסב לשלושה

מקצועי: שותף במשרד עוה"ד א.ש. שמרון, י. מולכו, פרסקי, שייסד אביו ב-1953. היה חבר בצוות 100 הימים לקראת הקמת הממשלה הנוכחית, והוביל במסגרת הצוות את הרפורמות במינהל מקרקעי ישראל ובתחום התכנון והבנייה

משפחת נתניהו: פרקליטם של משפחת נתניהו, ובין השאר, מייצג את שרה נתניהו בתביעתה של העוזרת ליליאן פרץ נגדה. שותפו וגיסו, עו"ד יצחק מולכו, משמש כשליחו המדיני של ראש הממשלה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות