"ידיעות אחרונות" נגד "האח הגדול"

תחת הכותרת "שקיעתה של התבונה" מבכה יהודה נוריאל ("7 לילות") את שקיעתה של התרבות הישראלית אל תוך הווילה של "האח הגדול". לא רק דרדור תרבותי יש כאן, אליבא דנוריאל, אלא גם צביעות: אותם אנשים לדבריו, שמתמכרים בהנאה לתוכנית הריאליטי שהוא מכנה "זבל טהור" (ואחר-כך, ביתר פירוט: "כבד שמיעה אומלל שממלמל 'אקסייט' במשך 2,400 שעות ברציפות"), הם אלה שעורכים את "ה'עליהום' המתוקשר נגד המוזיקה המזרחית".

מתי ואיך אירע כל זה? ובכן לפי נוריאל, "בשנתיים האחרונות ניתן פה דרור לשנאת התבונה והיצירה, מטעמם של אנשים בינוניים במיוחד (איך אפשר להיות "בינוני במיוחד"? נ' ק'), שהשתלטו על עמדות המפתח של התרבות הפופולרית". נאום הגבר.

יש יותר מדרך אחת להתייחס לטקסט הנלהב הזה. הראשונה היא, לציין בצער שאותם האנשים שרואים ב"האח הגדול" בפרט ובז'אנר הריאליטי בכלל את אבות הטומאה התרבותית, הם קרובים משהיו רוצים לחשוב לאלו שמעלים את "האח הגדול" על ראש שמחתם: בין "נוער הגבעות" של הריאליטי שמנסה לקרוא קריאות אהדה או שטנה מעבר לגדר הגבוהה של אותה וילה מפורסמת בנווה-אילן, לבין "המוכיחים בשער" שעבורם כל דבר פופולרי הוא בהכרח גם מגונה, מפריד מרחק קצר משהיו האחרונים רוצים לחשוב.

בתוך כל השלושים ומשהו אחוזי רייטינג של התוכנית, יש לא מעט אנשים שאולי לא התברכו בתובנות חדשות ומפליאות על טבע האדם בעקבות הצפייה בתוכנית, אך מצד שני לא הרגישו איך מוחם מתרוקן מכל שבב של בינה.

הדרך השנייה היא עצובה יותר, ולוקחת אותנו כמה שנים לאחור: העניין העדתי שאליו מכוון נוריאל. מדובר בסחורה רדודה כשידור חוזר של תוכנית ריאליטי, סחורה משומשת שתמיד ימצאו לה קונים. אחד מהם, חיים משה, שאותו מראיין נוריאל בראיון השער של המוסף, מבכה את התעניינות-היתר של התקשורת ברימוני-היד שהושלכו לעבר ביתו ברמת-השרון, וקובע: "כלפי מזרחיים יש יד קלה על ההדק". בואו ננסח את הטענה מחדש: התקשורת האשכנזית שמקדשת את "האח הגדול", אבל עוינת את המוזיקה המזרחית, מעלה על ראש שמחתה את העובדה שלעבר ביתו של זמר מזרחי פופולרי-לשעבר נזרקו רימוני-יד.

נוריאל הוא עיתונאי נבון, אני לא מאמין שהוא באמת חושב שבמחשכים יושבת חבורה של זקני-ציון אשכנזים ומתכננת קמפיין נגד המוזיקה המזרחית. מה גם שבלי משים יש כאן מוקש קטן: אם איזו ועדה מסדרת קובעת לעם מה ראוי להיות פופולרי ומה לא, איך זה שגם "האח הגדול" וגם מה שמכונה כאן מוזיקה מזרחית מנצחים בגדול ברייטינג?

וכאן אנו מגיעים לדרך השלישית להתייחס למאמרו של נוריאל, אחד שההגינות מחייבת לציין כי המוניטין שלו אינם כאלה של מי שפועל בשליחות אדוניו. קשה להפריד בין הטקסט האישי המשתלח של נוריאל לבין יתר הפרסומים שהופיעו ב"ידיעות אחרונות" בעונה האחרונה של "האח הגדול". העיתון כמעט נקרע בין רצון להתעלם התעלמות מוחלטת מהתוכנית - לבין השאיפה לנגח אותה בכל הזדמנות.

"העיתון של המדינה", שחושש שהוא מאבד את המדינה לחינמון-מטעם, לא יכול היה לשאת את העובדה שהתוכנית הפופולרית שיתפה פעולה דווקא עם "ישראל היום". מבחינה זו, אין הבדל בין פרשת העוזרת של שרה נתניהו לביקורת על "האח הגדול". זה לא משנה אם אתה אשכנזי או מזרחי, אם קוראים לך ארז בן-טולילה או ארז טל - העיקר שתשתף פעולה עם העיתון הנכון.