התאחדות הקבלנים עברה בשנים האחרונות שינוי משמעותי, והפכה לגוף מקצועי ולא פוליטי. נפתחו אגפים מקצועיים כגון אגף תשתיות, בנייה חוזית ואגף יזמות ובנייה, במטרה לאחד את כל הכוחות בענף ולייצג את כלל הקבלנים - קבלני התשתיות, קבלני הבנייה וקבלני השיפוצים.
לדברי מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון, "אני חושב שההתאחדות הצליחה להגיע להרבה מאוד הישגים לטובת הקבלנים בתקופה האחרונה. אם זה בנושא מיסוי שהצלחנו לבטל את מס המכירה, לצמצם מס הרכישה, להגדיל הממ"דים, לתקן את נושא המרפסות הקופצות ועוד שורה ארוכה של נושאים בהם אנו מטפלים כהתאחדות. אנחנו גם בשיתוף פעולה הדוק עם המהנדסים והשמאים, ובעצם עם כל הגופים שנלווים לענף הבנייה היום".
גלובס: מהי עמדת הקבלנים בנוגע לרפורמה בנושא תכנון ובנייה?
גורדון: לצערנו גילינו שיש פער מאוד גדול בין הצהרות הממשלה וכוונות ראש הממשלה לבין תזכיר החוק שהופץ בפועל. כל הכוונות היו טובות - המטרה היא לשפר, לייעל ולקצר תהליכים. הרי לא סביר שלהכין תוכנית ייקח בין שבע לעשר שנים, ולקבל היתר בנייה לתב"ע מאושרת יכול לקחת שנתיים. לצערנו תזכיר החוק שנכתב על-ידי משרד המשפטים ומשרד הפנים יוצר את ההיפך: מגדיל את הסרבול וגורם לזה שהוועדה המקומית תהיה מסורבלת יותר מבחינת מספר האנשים שצריכים לאשר כל תוכנית, ומאידך עדיין אנחנו נשארים עם ועדה מחוזית שצריכה לאשר כל תוכנית. הצענו לראש הממשלה שתהיה ועדה אחת לכל תוכנית, אך בעצם נשארנו עם שתי ועדות מסורבלות".
בסוף 2009 התאחדות הקבלנים פרסמה תחזית ליציבות במחירי הדירות ב-2010. מהי התחזית המעודכנת שלכם לשנה הקרובה?
"בתחילת 2009 היינו היחידים שצפו עליות מחירים, כשרוב השוק צפה ירידות מחירים לאור המשבר הכלכלי. אנחנו זיהינו את הפער בין הביקוש, שעומד על כ-40 אלף משקי בית שמצטרפים מידי שנה לשוק, לבין ההיצע, שעומד על 32 אלף התחלות בנייה. פער זה דחף לעליות מחירים. גם הריבית הנמוכה תרמה להתגברות מגמת רכישת דירות להשקעה. ב-2010 אנחנו רואים פחות את המשקיעים, וגם הריבית צפויה לעלות. עם זאת הפער בין הביקוש הטבעי לבין ההיצע עדיין דוחף לעליות מחירים, כשהתחזית שלנו היא לעליות מחירים מתונות יותר מ-2009 - אנחנו מדברים על 5-10 אחוזים עלייה במשך כל השנה, לעומת קרוב ל-20% במהלך שנת 2009".
בעיריית ת"א פרסמו לאחרונה תוכנית במסגרתה יציעו דירות קטנות של 60-70 מ"ר בפחות מחצי מיליון שקל. איך עושים קסם שכזה בלי סבסוד מכספי ציבור?
"בסופו של דבר, המרכיב העיקרי בעלות דירה באזורים המבוקשים באזור המרכז הוא מחיר הקרקע. איפה שיש קרקע ציבורית בהחלט ראוי וניתן לאפשר גם לאוכלוסיה ממעמד סוציו אקונומי נמוך לרכוש דירה. אנחנו בהחלט תומכים בזה. בסופו של דבר, עלות הבנייה מאוד דומה בפריפריה ובמרכז, ואם ניתן להשפיע דרך סבסוד מחירי הקרקע אפשר להביא באמת זוגות צעירים ואוכלוסיות נזקקות יותר לבעלות. ברור לנו שזה לא יכול להיות בצפון ת"א, אבל באזורים אחרים של ת"א בהחלט העירייה יכולה להיכנס ולעשות את זה. אנחנו חושבים שיותר עיריות צריכות לעשות את זה, וגם הממשלה צריכה להיכנס ולעודד זאת".
אנחנו שומעים על תוכניות ענק של הממשלה להשקעה של מיליארדים בענף התשתיות. התקציבים זורמים או שאלו רק מילים?
"אחד הנושאים שאנחנו מטיפים להם כבר די הרבה שנים, הוא הנושא של הגידול בהשקעה בתשתיות. יש לזה תוצר מאוד משמעותי למשק הישראלי, גם מבחינת תעסוקה, גם מבחינת הגידול בתוצר וגם מבחינת היכולת לצמיחה עתידית. בתקופה האחרונה יש הבנה כזו בממשלה, והתחלנו לראות גידול בהשקעה בתשתיות כבר ב-2009 - אך עדיין אנחנו בתחילת הדרך, בשלב המכרזים ולא בשלב המלא של העבודה. יש די הרבה חסמים שמפריעים לתעשיית בניית תשתיות - ריבוי חוזים, תנאים לא סבירים במכרזים, תנאים לא הוגנים שהחברות הממשלתיות מכניסות במכרזים. אנחנו מנסים לטפל בזה על-ידי הטמעת חוזה אחיד, שיהיה חוזה אחד לכל משרדי הממשלה לכל החברות הממשלתיות. אנחנו מנסים לעשת זאת בחקיקה, כדי שאותם תקציבים באמת יוכלו לזרום לשטח לטובת המשק הישראלי כולו".
באילו ידיים עובדות? הניסיון להחדיר עובדים ישראלים לענף נכשל, והממשלה מצמצמת כל הזמן את מספר האשרות לעובדים זרים.
"זו הבעיה המרכזית, ואנחנו שומעים את הצעקה מכל הקבלנים - מחסור בעובדים. המחסור בעובדים מתרכז בעבודות הקשות יותר, הפיזיות, מה שנקרא עבודות רטובות, כלומר עבודות השלד. גם היום, אחרי שעברנו תהליכי תיעוש מאוד משמעותיים שמאפשריים לבנות את כל מה שלא שלד באמצעים מתועשים ועל ידי עובדים ישראלים. צריך לזכור שיש לנו כמעט 150 אלף עובדים ישראלים בענף שעושים את כל העבודות היבשות - החשמל, האינסטלציה, הגבס, פרקטים, מיזוג אוויר, מטבחים וכל מה שיש בדירה.
"יש לנו היום מחסור של למעלה מ-10,000 עובדים בתחומי השלד. המחסור גורם להתמשכות מאוד משמעותית בזמן שלוקח לבנות דירה, מה שכמובן משפיע דרך המימון ודרך תקורות האתר על העלות הסופית של הדירה. לממשלה יש כמה זרועות ואחת לא מבינה מה השנייה עושה. מצד אחד שר השיכון באמת מנסה להוריד מחירים, להגדיל את היצע הקרקעות. מצד שני, משרד האוצר מצמצם את מספר העובדים שעובדים בשלד. היו בשיא כ-80 אלף עובדים זרים, וכיום יש 8,000 בלבד. אי אפשר לרדת יותר. עובד זר ממוצע אגב עולה למעבידו 12 אלף שקל בחודש. לגבי עובדים פלשתינאים, שחוזרים כל ערב לביתם - יש 16 אלף, ואנחנו פועלים להגדיל את המספר ל-25 אלף, שכן אין להם את כל ההשפעות השליליות של עובדים זרים שעליהם מדברת הממשלה".
בנושא המס - ידוע שמרכיב המס בדירה גבוה. האם אפשר לדעתך לקבוע מע"מ מופחת בנגב או בגליל, או לזוגות צעירים?
"דרך המע"מ זה קשה מאוד, מאחר ואין היום מע"מ דיפרנציאלי. אנחנו חושבים שנכון להקל על המע"מ לדירות, בעיקר באזורים מסוימים ולאוכלוסיות שמתקשות יותר לקנות דירה. יותר פשוט לבטל את מס הרכישה, שמוטל פעמיים על דירה: פעם אחת הקבלן משלם 5% כשהוא קנה קרקע, ופעם שנייה קונה הדירה משלם לפי מדרגות מס רכישה. לדעתי יש כר נרחב לאפשרות להפחית מיסים כדי להקל על רוכשי הדירות ובאמת להביא לצמצום מחיר דירה, שזה בלי שום ספק מוצר מאוד בסיסי. כל אחד צריך מקום לגור. כולם מדברים על זה שמחירי הדירות מאוד גבוהים, אך צריך לזכור שהממשלה אשמה ברוב הנושא הזה. אם זה בכך שלא הקצתה מספיק קרקע ויצרה את המחסור בקרקעות, אם זה בגלל התהליכים הארוכים בוועדות התכנון ואם זה נושא המיסוי. היום במחיר דירה יש 20%-25% מס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
