הבעיה העיקרית של הקבלנים הקלאסיים במלחמתם מול מארגני הקבוצות היא ש"כל הפוסל, במומו פוסל". המארגנים לא מקצועיים ולא משכילים? גם לא כל היזמים בדיוק כאלה. יזמים - ומארגני קבוצות רכישה הם בעצם יזמים - לא צריכים להיות אדריכלים, כלכלנים או מהנדסים. הם שוכרים את כל אלה.
הרי זה בדיוק מה שאהבנו לאורך השנים האחרונות בסינדרלות שצמחו מלמטה והפכו ליזמי ענק. גם לב לבייב או יצחק תשובה לא למדו "נדל"ן". למרות זאת, ואולי בגלל זאת, הם הגיעו לאן שהגיעו. בלראם האלוואי, גיבור ה'טיגריס הלבן', אומר בספר שזהו בדיוק יתרון היזם. לו היה משכיל מצטיין, הוא אומר, כבר היה נחטף למשרת שכיר מבטיחה עם משכורת שמנה, ולעולם כנראה לא היה הופך לעצמאי.
אז מה תגידו, שהיזמים הקלאסיים לפחות נוטלים סיכון? בשנים האחרונות אפילו זה לא ממש נכון. הציבור הרחב - באמצעות מניות ואג"ח - הוא שמימן את הסיכון של טייקוני הנדל"ן.
ובכל זאת, דווקא המשבר האחרון, שחשף את תאבונם המופרז של הגדולים ביותר, חייב לאותת על הבעיה המרכזית אצל מארגני קבוצות הרכישה. קצב הגידול - של כל אחד מהם בנפרד ושל כולם ביחד - הוא שצריך להטריד אותנו כתופעה. אם היזם לב לבייב התקשה לנהל עשרות פרויקטים במקביל, למה שהמארגנת ענבל אור תוכל?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
