מנכ"ל אלטק אריה רייכרט: "שער הדולר מטריף אותי"

את החברה שהוא מוביל הוא מכנה "חמודה", הוא יפרוש מהתפקיד רק אם יגרשו אותו, ואת התוכניות של "הבוס" יוסי מימן הוא לא מתיימר לנחש

מי מאיתנו איננו מושפע כששער הדולר נוסק מעלה או מידרדר מטה. מי ששוכר דירה רוצה ששער הדולר ירד, מי שמשכיר לו אותה רוצה שהשער יעלה, ואילו חברה שרוב עובדיה מועסקים בארץ, וגם פעילות הייצור שלה מרוכזת כאן, אך רוב מכירותיה הן לייצוא - תמיד תעדיף דולר חזק. אחת כזו היא אלטק (Eltek) - מהחברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק.

אלטק, שפועלת כבר 40 שנה, מייצרת מעגלים מודפסים גמישים קשיחים, אך מתקשה להישאר גמישה מול שער הדולר הנוכחי (נכון לרגע כתיבת שורות אלו - 3.6925 שקל). 316 מתוך 366 עובדי החברה המועסקים בארץ מגדילים את הוצאותיה השקליות, וגם כששורתה העליונה חווה ימים טובים (כמו בשנת 2008, ראו גרף) - השורה התחתונה נותרת אדומה.

"הלקוחות לא מוכנים לשלם בשקלים, וכששער הדולר נחלש זה כמו משקולת שמונחת על צוואר החברה", מסביר אריה רייכרט (56), מנכ"ל אלטק, בראיון ל"גלובס", ומודה שגם עסקאות גידור על שער הדולר אינן מסייעות לחברה להרים את הראש מעל המים.

זה נראה שאתה מנהל חברת השקעות ולא חברת טכנולוגיה.

"ממש כך, ואני חייב להודות שיש רגעים בהם ההתמודדות עם שער הדולר פשוט מטריפה אותי. אין לי שליטה עליו, ואני לא יכול לעשות דבר וחצי דבר כדי לשנות את השפעתו המהותית על החברה".

בין הגמיש לקשיח

אלטק מייצרת מעגלים מודפסים גמישים קשיחים. תפקידו של מעגל מודפס - שמצוי ברוב המכשירים האלקטרוניים - הוא לשאת על עצמו רכיבים שונים ולקשר ביניהם בעזרת אותות אלקטרוניים. שוק המעגלים המודפסים הוא ענק, ובאלטק בחרו להתמקד בנישה אחת מתוכו, נישת המעגלים הגמישים קשיחים - מעגל שחלקו גמיש וחלקו קשיח, והוא נועד בין היתר לשימוש במטוסי קרב.

"לעיתים קרובות, טיסה במטוס קרב מתאפיינת ברעידות, ואם חלקים במעגל המודפס הקיים במטוס מחוברים בהלחמה, זו נוטה להיסדק במהלך הרעידות, וכך מסכנת את הטיסה", מסביר רייכרט. הפיתרון, לדבריו, הוא לחבר בין חלקי המעגל הקשיחים ברכיבים גמישים, וכך המעגל לא נסדק.

למרות חשיבות הנישה מודה רייכרט כי מדובר בתחום שמגלגל מחזור שנתי של 400 מיליון דולר, שזה בקושי אחוז אחד מהמחזור שמגלגל ענף המעגלים המודפסים בכללותו. "אך כאן טמון יתרון הנישה. חברות ענק לא ילטשו אליה עיניים, וכך אנו יכולים להמשיך להיות בין החברות המובילות בה".

שוק קטן או גדול, רייכרט מעודד מהעובדה כי מדובר בתחום ששיעורי הצמיחה שלו גבוהים מאלו של ענף המעגלים המודפסים בכללותו - 8% לעומת 5%-6%. על לקוחותיה של אלטק נמנים שמות כמו התעשייה האווירית, אלביט אלאופ, ואף גיוון אימג'ינג, שמעגל מודפס פרי פיתוחה של אלטק הוא הבסיס לפעילות הקפסולה שפיתחה, המיועדת לאבחון מחלות במעי הדק והגס.

מתפקדת תחת משבר יומיומי

כשאנו שואלים את רייכרט כיצד שרדה החברה את המשבר האחרון, הוא מחייך ושואל - ספק ברצינות ספק בצחוק - "על איזה מהם את מדברת", ומיד מרצין ומסביר כי בצד משבר האשראי האחרון נלחמת החברה מדי יום בשער הדולר, שבשנה האחרונה רק נחלש אל מול המטבע המקומי. "קיצצנו בחלק מהעלויות, שלבנו בין פיטורי עובדים לקיצוצי שכר וצמצום שעות עבודה, אך זה לא עזר הרבה, ובשנת 2008 הפסדנו 2.4 מיליון דולר למרות שההכנסות צמחו".

לפי שער הדולר הנוכחי, גם 2010 לא טומנת בחובה בשורות חיוביות.

רייכרט נאנח. "יש לי בעיה עם שער הדולר. זה הכול".

את הרבעון הראשון של 2009 סיימה החברה עם רווח נקי של 105 אלף דולר, ואילו את הרבעון השני והשלישי סיימה החברה באיזון. דו"חות החברה לרבעון הרביעי של 2009 עדיין לא פורסמו, אך במבט קדימה רייכרט מאמין (שוב, תלוי בשער הדולר) כי את 2010 תסיים אלטק עם שורה תחתונה חיובית.

וכדי להפוך השנה לרווחית, אלטק מרחיבה את תחומי פעילותה. לפני כשנה קיבלה החברה רישיון לייצא מעגלים מודפסים לארה"ב עבור השוק הביטחוני. "ארה"ב מפקחת לא רק על ייצוא של כלי נשק מתוכה ואליה, כי אם גם על ייצוא של רכיבים, וביניהם מעגל מודפס. ללא רישיון אלטק לא יכלה לקבל שרטוט של המעגל המודפס הנדרש, ולהגיש עבורו הצעת מחיר", מסביר רייכרט.

"מרגע קבלת הרישיון התחלנו לעבוד בשצף קצף על פרויקטים ביטחוניים בארה"ב, שאחראיים לכשליש מהיקף הנישה בה אלטק פועלת".

אז השנה ההכנסות צפויות לצמוח?

"כן, חד משמעית. לא נגיע לרמת ההכנסות של 2008, אך אני מאמין שאנו בכיוון הנכון".

"אני לא קורא מחשבות"

למרות אלמוניותה בקרב החברות הישראליות בנאסד"ק, לאלטק יש בעל שליטה שרחוק מלהיות כזה - יוסי מימן - שמחזיק בשיעור של 24.1% מההון. מימן, האיש והגז הטבעי, הפך לבעל השליטה באלטק לפני 22 שנה, ולמרות שרייכרט מכהן בתפקידו במהלך 19 השנים האחרונות, מסרב האחרון לנחש מה חושב מימן על אלטק. "אני לא יכול לקרוא את המחשבות של מימן, אך אני כן יכול לנסות ולתרגם את התנהגותו. מימן בחברה 22 שנה, ואם הוא לא היה מספיק רציני כלפיה, הוא כבר היה מוצא את הדרך להיפרד ממנה".

תיאורטית זה אולי נכון, אך משקלה של אלטק בטל בשישים לעומת שאר עסקיו של מימן, ולכן לא בטוח שהצלחה או כישלון של החברה יהיו מהותיים עבורו.

רייכרט מחייך. "בהשוואה לעסקים האחרים של מימן אנו בקושי שבב. אנו לא צינור גז שמייצר מיליארדים ולא חברת תקשורת מובילה כמו סמייל 012, אך בנישה שאימצנו לעצמנו אנו בין החברות המובילות וזה לא רע".

מימן מכהן כדירקטור בחברה, ונציגיו בדירקטוריון הם ניסים גילעם (יו"ר), וארז מלצר, בעברו מנכ"ל אפריקה ישראל וכיום מנכ"ל גדות מיכליות שבשליטת אמפל, חברת ההחזקות של מימן. מלצר הצטרף לדירקטוריון אלטק באוגוסט האחרון. "מימן הוא איש עסקים שיודע מה הוא עושה, ואלטק זו חברה די חמודה בתחום של מעגלים מודפסים".

כך הוא מגדיר את החברה?

"לא, כך אני מגדיר אותה".

חמודה או לא, אלטק היא חברה קטנטנה. שווייה הנוכחי - 9 מיליון דולר, מרחיק אותה מהרדאר של רוב הגופים המוסדיים בארץ ובארה"ב, אך רייכרט מאמין כי שעתה עוד תגיע. בראיון שנתן ל"גלובס" לפני כשנתיים וחצי - כשהמניה נסחרה לפי מחיר של 3 דולר לעומת מחיר נוכחי של 1.36 דולר - טען כי זו מתומחרת בחסר, ומאז דעתו לא השתנתה. "אין דבר כזה מחיר מניה של דולר אחד. אם חברה נסחרת לפי מחיר של דולר ומשהו פירוש הדבר שהיא מחוסלת. לא שווה כלום".

אז אלטק לא שווה כלום?

"לא. שווי החברה נגזר כיום מהיקפי המסחר במניה ולא מאופי פעילותה".

בשוק ההון האמריקני יש כללי משחק, וברוב המקרים הם קובעים כי חברה שאינה רווחית, שווייה שואף לאפס.

רייכרט נע בחוסר נוחות בכיסאו. "אנו עושים הכול כדי להרוויח כסף. אין עניין, שלא לדבר על יכולת, להחזיק לאורך זמן חברה שאינה רווחית".

רייכרט, נזכיר, מכהן בתפקידו כבר 19 שנה ולחברה הצטרף לפני 25 שנה כסמנכ"ל כספים. לדבריו, הוא ימשיך לכהן בתפקיד גם אם התסריט שצייר זה עתה יהפוך למציאות. "אני פה עד שיגרשו אותי".