פורטפוליו / אבנר ישר

תל אביב: נולדתי בתל אביב, גדלתי בתל אביב, ואני מתכנן גם למות בה. בגדול, החיים שלי מתנהלים בשני קילומטרים רבועים.

כיכר רבין: בילדותי גרתי בשדרות ח"ן, וכיכר רבין הייתה ערימת חול. גן העיר היה אז גן חיות. הייתי מתעורר בשבתות מקולות הפיל. מאחורי הגן היו פרדס ובריכה. אבל אני לא מאלה שמתרפקים בנוסטלגיה. אני חושב שטוב שהעיר מתפתחת, ולא צריך להיצמד לעבר.

אבא: אבא שלי הוא האדריכל יצחק ישר. קשה להיות בן של מישהו ידוע ומפורסם, כי יש עליך חובת הוכחה כפולה ומכופלת. עם השנים רכשתי ביטחון עצמי והשתחררתי מנטל ההוכחה.

החלטה 1: אימא הייתה זמרת, אבא אדריכל, ואני התעניינתי בשני התחומים. תחילה הלכתי ללמוד פסיכולוגיה ופילוסופיה, אבל אחרי שנה וחצי התייאשתי והחלטתי ללמוד ארכיטקטורה. למדתי בבצלאל ארבע שנים, וכיוון שבזמנו הוא לא העניק תארים השלמתי את התואר בטכניון.

החלטה 2: ב-1986, בלי להסס ובלי לחשוב פעמיים, הצטרפתי למשרד של אבא, כיום כבן 90. בשנים הראשונות היה מאוד קשה; הדרישות שלו היו מאוד גבוהות - אני חושב שהוא האמין שצריך להעביר אותי מסכת ייסורים כפולה, ואולי הוא צדק. הוא פרש אחרי שעבדנו יחד יותר מעשר שנים, ומאז אני מנהל את המשרד לבד. יש לנו קרוב לארבעים עובדים.

גירושים: ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 3. לפני חמישים שנה קראו לזה משפחה הרוסה, והייתי הילד היחידי בכיתה ובמחזור שההורים שלו גרושים. אני התגרשתי לפני עשר שנים, בעידן שבו מאוד אופנתי להתגרש, וזה לא היה כזה סיפור. יש לנו שלושה ילדים. הבכורה בת 26, מסיימת משפטים. האמצעית בת 20, קצינה בצבא והצעיר בן 19, חייל.

פרויקטים: פרויקט גדול ויפה שלנו הוא פארק צמרת - גמרנו בו שני מגדלים ואנחנו מתכננים עוד שניים. אנחנו גם אלה שעושים את העיצוב האדריכלי של כלל הפארק. פרויקטים נוספים הם: מגדל הגימנסיה, מגדל רוטשילד 1 של קבוצת חבס, תכנון מגדל של ארבעים קומות ליד כולבו שלום ועוד.

מגדלים: בתחילת הקריירה לקחתי החלטה שאני לא מתכנן בתים פרטיים. אני נהנה לתכנן מגדלים, וחושב שלחיות במגדל זאת חוויה איכותית: אתה נמצא במשך היום בדחיסות העירונית ואז אתה נכנס הביתה למגדל, פותח תריס - ואתה במרחב עצום של שמיים. אני מסתכל על מגדל כעל רחוב עומד.

יוקרה: הטענה שמגדלים זה פתרון רק לעשירים היא סטיגמה. התנופה לגובה בתל אביב, ובערים נוספות, היא מתוך צורך אמיתי שנובע ממחסור בקרקע ומגידול האוכלוסייה.

מעמד: יש פיחות במעמד האדריכלים בישראל. מאז שאבא שלי היה אדריכל לפני ארבעים שנה ועד היום שכר הטרחה נחתך בחצי.

עירית תל אביב: מחלקת מהנדס העיר בעיריית תל אביב עושה עבודה מאוד טובה. נהוג לבוא אליהם בטענות, אבל יש להם חשיבה לטווח ארוך. אני מעדיף שייקח בתל אביב שנה להוציא היתר למגדל, מאשר שכל אחד יוכל להוציא היתר בחודש ולעשות מה שהוא רוצה.

שוק: אני מתכנן גם את הפרויקט של שוק בצלאל בתל אביב. מתלוננים שייעלם השוק, אז מה? אז יהיה משהו חדש. את התוכנית של שוק בצלאל אישרה העירייה לפני עשר שנים, אחרי עשרים שנה של תכנון. גם בפריז היה שוק בשר באמצע העיר ובנו עליו פרויקט מגורים - אף אחד לא בוכה בפריז על היעלמות השוק עם הדם על הרצפה.

הודו: אני מאוד אוהב את הודו ואוהב לעבוד שם. ההודים הם אנשים מתוחכמים; כאילו תמימים, אבל בעצם בכלל לא. הם יותר ערמומיים מאיתנו אבל הסגנון שלהם פחות אגרסיבי. אנחנו עושים בהודו פרויקטים של שכונת מגורים גדולה ושל מגדל יוקרה.

עשן: בכל פעם שאני נוסע להודו אני מביא איתי כמה חבילות של סיגריות הודיות; אלה עלי איקליפטוס מגולגלים עם מעט טבק בפנים, קושרים את העלים עם חוט בעבודת יד, קוראים לזה בידי. אני מעשן שלוש-ארבע כאלה ביום.

מילה כתובה: אני אוהב לקרוא. מספרי היסטוריה ופילוסופיה ועד ספרות יפה. עכשיו אני קורא את "אחרי המלחמה", זה ספר בן אלף עמודים על אירופה של אחרי מלחמת העולם השנייה.