ב-2009 עלה יחס החוב הממשלתי לתוצר בישראל ב-3% ל-78%

כך עולה מהדו"ח השנתי שפורסם ע"י היחידה לניהול החוב הממשלתי באוצר ובנק ישראל ■ למרות שהיקף תיק החוב הממשלתי גדל לסכום חסר תקדים של 596 מיליארד ש' ב-2009 הגידול בהיקפן של הוצאות הריבית בתקציב המדינה היה נמוך יחסית והסתכם בכ-2%

היחידה לניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי באוצר פירסמה הבוקר (ד') את הדו"ח השנתי לסיכום שנת 2009 ממנו עולה כי בשנת 2009 נרשמה עליה של 3% ביחס החוב הממשלתי לתוצר לרמה של 78% . הדו"ח מציין כי ממוצע מדינות ה OECD לסוף 2009 עמד על 90%, ומדינות כמו אירלנד וספרד רשמו עליה של 15%-20% ביחס החוב לתוצר במהלך 2009.

בנוסף, עולה מן הדו"ח כי שיעור הוצאות הריבית של תיק החוב הממשלתי ירד ל-5.0%. למרות הגידול הרב בהיקפו של החוב ( כ-9% ביחס לשנה הקודמת). הוצאות הריבית עלו רק בכ-2% ביחס לאותה שנה. זאת כתוצאה ממדיניות החשב הכללי להגדלת החוב הסחיר ולחשיפה של תיק החוב לריבית לטווח קצר.

מנתוני היחידה עולה כי למרות שהיקף תיק החוב הממשלתי גדל בכ-9% לסכום חסר תקדים של 596 מיליארד שקל בשנת 2009 יחסית להיקף של 547 מיליארד שקל אשתקד, הגידול בהיקפן של הוצאות הריבית בתקציב המדינה היה נמוך יחסית. הוצאות הריבית בתקציב המדינה בשנת 2009 עמדו על 33.9 מיליארד שקל יחסית ל 33.3 מיליארד שקל בשנת 2008. שיעור הוצאות הריבית באחוזים ביחס להיקפו של תיק החוב עמד בשנת 2009 על 5.0%, לעומת 5.2% בשנת 2008. שיעור הוצאות הריבית באחוזים בשנת 2009 ירד למרות העובדה שהוצאות הריבית בפועל בתקציב המדינה עלו, דבר אשר מעיד על ירידה בעלויות המימון של תיק החוב הממשלתי.

הירידה בשיעור הוצאות הריבית ביחס לסך החוב הממשלתי נובעת בעיקר ממדיניות עקבית של החשב הכללי אשר העלתה את חלקו של החוב המקומי הסחיר בסך החוב והקטינה את משקלו של החוב המקומי הלא סחיר (בעיקר אג"ח מיועדות) המאופיין בריביות גבוהות יותר. מרכיב החוב הסחיר הגיע בסוף 2009 ל 69% , עלייה של 2% ביחס לסוף 2008 ואילו מרכיב החוב הלא-סחיר ירד ל 31% בסוף 2009.

בנוסף, תרמו לירידה בעלויות המימון רמת הריבית הנמוכה והעובדה שמדיניות החשיפה לסיכוני שוק של היחידה הקצתה חלק מתיק החוב הממשלתי למרכיב בריבית משתנה וחלק למרכיב של אג"ח קצרות. הוצאות הריבית על חוב קצר ועל חוב בריבית משתנה בשנת 2009 היו נמוכות עקב סביבת הריבית הנמוכה.

לירידה בעלויות המימון חשיבות גבוהה מאחר וכך מתפנים בתקציב המדינה מקורות להוצאות תומכות צמיחה המאיצות את צמיחת המשק הישראלי. גם בהוצאות המימון ביחס לתמ"ג חלה ירידה: מ 4.6% ב 2008 ל 4.4% ב 2009. זאת למרות שיעורי הצמיחה הנמוכים הנובעים מהמשבר הפיננסי העולמי.

הידוק שיתוף הפעולה בין החשכ"ל לבנק ישראל

הדו"ח מציין כי בשנת 2009 הודק שיתוף הפעולה של יחידת ניהול החוב עם בנק ישראל ועלתה רמת ההתייעצות בנושאים אשר קשורים לשוק האג"ח הממשלתי והמק"מ.

ברוב המשקים ברחבי העולם, הממשלה פועלת בשוק ההנפקות ואילו הבנק המרכזי איננו מנהל את המדיניות המוניטרית בשוק זה אלא באמצעות open market operations בשוק המשני. בישראל לעומת זאת, מנפיק בנק ישראל מק"מים ומקיים נוכחות דומיננטית בחלקו הקצר של עקום התשואה.

בשנת 2009, לאור המשבר הפיננסי, הפעיל בנק ישראל תוכנית לרכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני בהיקפים גדולים יחסית (18 מיליארד שקל). התוכנית הופעלה תוך כדי התייעצות עם היח' לניהול החוב הממשלתי וחלק מרכישות האג"ח של בנק ישראל התבצעו באמצעות עושי השוק הראשיים.

בנוסף, בתחילת 2010 חתם החשב הכללי על מזכר הבנות עם בנק ישראל בנושא הנפקות לתקופות של עד שנה. המסמך משלב בין עצמאותו של בנק ישראל בניהול המדיניות המוניטארית לבין הצורך של משרד האוצר להנפיק אג"ח קצרות טווח על מנת לשפר את ניהול תזרים המזומנים של הממשלה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988