חורבן הבית?

מה יותר גרוע: אם החשדות בהולילנד יתבררו כנכונים - או אם הפרשה תסתיים באישום שולי

איזה סיוט נורא יותר: אם יוכח כי מעללי השחיתות הנחשפים בימים אלה אכן קרו, וחבורה בכירה שבראשה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט תיכנס לכלא - או אם השבר הזה, המכונה על-ידי השופט "פרשת השוחד הגדולה... מן החמורות שידענו במדינה... החודר לתוך רשויות השלטון" יתמוסס, יגווע עם השנים, ובסיכומו יוגש כתב אישום אומלל ושולי?

התממשות הסיוט הראשון היא חורבן הבית. הוכחה ששחיתות נוראה ועמוקה זורמת במערכות הציבור השלטון והשליטה. שהרי אם שוחד סיטונאי חדר לעיר הקודש - אז אין שום סיכוי שמדובר באירוע חד-פעמי, מוגבל במקום, בזמן ובפרויקט, ואין סיכוי שזה לא חצה זה כבר את גבולות ירושלים.

אם יוכח כי אחד שהיה ראש ממשלה לקח שוחד, ולצדו ראשי עיר, בכירי עירייה, עורכי דין, רואי חשבון, בעלי שליטה ובכירים בכלכלה נתנו שוחד, תיווכו שוחד וקיבלו שוחד בעניינו של פרויקט בנייה אחד, מפלצתי ככל שיהיה - אז אין סיכוי שבעולם שמדובר רק בהולילנד.

האנשים הללו מעורבים בהרבה מאוד תחומים, השפעתם רחבה, החברים שלהם פרושים לאורכה ורוחבה של המדינה. מי שמצליח בשוחד ממשיך איתו הלאה, מי שנהנה משוחד דורש אותו באשר יילך, בצורה זו או אחרת. אם הסיוט הראשון יוכח - אז נשכח מביטחון, אחמדיניג'אד, חינוך, עוני וצמיחה. אנחנו הולכים להיכנס לשנים של ניקוי אורוות, הוצאת הטינופת שדבקה בעורקים ובוורידים, כי אם לא ננקה - לא נהיה.

אין דין ואין דיין

התממשות הסיוט השני היא "יום הכיפורים" של המשטרה והפרקליטות, חורבנה הסופי והמוחלט של מערכת האכיפה המוכרת לנו. שנים שיש תחושה שאין דין ואין דיין, לא חוק, לא סדר וצניחה באמינות. בלונים מנופחים נשלחים לאוויר, כותרות ענק נגמרות בכלום, תיקים שנמשכים שנים ארוכות, עינוי דין לאשמים כמו לזכאים.

פצצת המצרר הנוכחית, הזוועה הנגלית בגילויים החדשים משעה לשעה, המעצרים, השמות הרמים - היא הגדולה והעצומה מכל מה שידענו. אם כל זה יתברר בסוף כפלופ, אוויר רע וחולף, אם זה ייגמר באיזה מיני-אישום נגד פקידון זוטר - אז כל בכירי המשטרה והפרקליטות יידרשו להתפטר בקלון.

אם אישיות בכירה, כל אישיות בכירה, המיומנת מאוד במריחה, במניפוליטיביות, בספינים, בתחמון תוקפני, באלימות מילולית המיועדת להפחדה ומשיכת זמן, בשימוש בפרוצדורות ופעלולי-מעללי היחלצות שהשתמש בהם כדי להשיל מעליו פרשות שחיתות לא מעטות שהחשד בהן דבק בו בעשורים האחרונים. נראה גם שיש לו די הון לפרנס מספר ניכר של עורכי דין, שיתמכו, תוך שימוש בפרוצדורות החוק, ויפעלו למען התמשכות הליכים.

דב תדמור, פעם מנכ"ל דיסקונט השקעות, מהמנהלים הגדולים והמשפיעים במשק. משנת 1990 החל להגיש דו"חות כספיים תוך עבירה על חוק ניירות ערך, ומאז מתגלגל כתב האישום. השבוע (ד') הסתיים העניין בבית המשפו העליון, בקול ענות חלושה. תדמור כבר בן 81, יודע חולי וצער. הוא מסיים עם קנס סמלי, מאסר על-תנאי, לא מאסר בפועל "בשל עינוי הדין שנגרם בחלוף הזמן". אלמלא הנסיבות המקלות המיוחדות, אמר בית המשפט העליון של מדינת ישראל, "אין זה מן הנמנע כי היה נגזר עונש ממשי".

דוד אפל, מגדולי היזמים-מאכערים, הואשם בחשד למתן שוחד. החקירה התחילה ב-2000, כתב אישום הוגש ב-2003. השבוע (ה') התקבל פסק הדין של בית משפט השלום. מתי זה יסתיים באמת? אולי עוד עשור.

אם פרשת אולמרט הנוכחית תימשך שנים, אם גם פסק דין סופי שלו יגיע רק בעוד 15-20 שנה - אזי לבית המשפט יגיע סבא חביב, מחובר להליכון, פיליפיני מימין, נכד חייל משמאל, ורק קשישי העיר יידעו או יזכרו מי האיש. פסק הדין יהיה כמובן בהתאם. אם כך יהיה אז לא עשינו כלום, וכל מה שקורה עכשיו - מיותר. הלכה ה"הולי" והלכה ה"לנד".

stella-k@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988