מקורבי ענת קם: "הארץ" הקריב אותה למען אורי בלאו

בניגוד לפרסומים: יוסי יהושע, כתב "ידיעות", לא ידע אילו מסמכים קם מנסה להעביר לו, והפגישה ביניהם לא התקיימה ■ "הארץ": "לא ידענו מי המקור של בלאו בעת חתימת ההסכם עם השב"כ, ולכן לא יכולנו להודיע לקם"

ניסיונות להוציא את כתב "ידיעות אחרונות", יוסי יהושע, מעדות התביעה בפרשת ענת קם. ל"גלובס" נודע כי יהושע נחקר על-ידי השב"כ על חלקו בפרשה, אך סירב לשתף פעולה.

לפי עורכת דינו של יהושע, הכתב צבאי כלל לא ידע כי ענת קם מנסה להציע לו את המסמכים שהגיעו, על-פי כתב האישום, לידיו של כתב עיתון "הארץ" אורי בלאו.

ענת קם עצמה מאשרת עובדה זאת. מקורביה אמרו ל"גלובס" כי "יוסי יהושע לא קיבל מסמך ולא בדל מסמך מענת קם, ולא היה לו צל של מושג במה מדובר".

לא שיתף פעולה

למרות ניסיונות להציג בכלי תקשורת שונים את יהושע כמי שבחר שלא לקבל מידי קם את המסמכים, לאחר שכביכול ראה במה מדובר, המידע שהגיע לידי "גלובס" מוכיח אחרת. בשלהי אוגוסט 2008 פנתה קם בשיחת טלפון ליהושע וביקשה להיפגש עמו על מנת להעביר לו מידע מסוים.

קם לא ציינה באיזה מידע מדובר, והפגישה לא התקיימה בסופו של דבר. בספטמבר 2008, על-פי כתב האישום, מקבל אורי בלאו לידיו את החומרים המסווגים שקם הודתה כי לקחה מלשכת אלוף פיקוד המרכז.

לפני מספר חודשים זומן יהושע לחקירה בנושא. ל"גלובס" נודע כי יהושע לא שיתף פעולה בחקירתו. על-פי ההערכה, החקירה נסובה סביב ניסיונות השב"כ לאתר את המסמכים שקם לא הצליחה להשיב בחזרה.

למרות שיהושע לא שיתף פעולה, הפרקליטות צירפה אותו כעד תביעה במשפט. "אנחנו נשתדל להוציא אותו מהתביעה, כי אין לו מה לתמוך בשום צד", אמרה עורכת הדין של יהושע ושל "ידיעות אחרונות", טל ליבליך. לדבריה, "גם הפרקליטות לא טוענת בכתב האישום נגד קם כי יהושע סירב לקבל המסמכים אלא כי 'מסירת המסמכים לא יצאה אל הפועל'".

יהושע סירב להגיב.

בתוך כך, מקורביה של קם מאשימים את עיתון "הארץ" כי ביודעין הוא לא עדכן אותה בהסכם שנחתם בין בלאו והעיתון לבין השב"כ. ההסכם למעשה אמור היה להגן על קם, אולם העובדה שלא יודעה עליו היא שהובילה למעצרה לאחר שהובאה לחקירה.

"הסוגיה לכל הפחות מעוררת תמיהה", אמרו מקורביה של קם ל"גלובס" ולמעשה טענו כי העיתון הקריב את המקור על מנת להגן על העיתונאי. לתחושתם של אנשים בסביבתה של העיתונאית הנתונה עדיין במעצר-בית, ב"הארץ" הפקירו את קם כבר מרגע שנחתם ההסכם מול השב"כ, ולא הזהירו אותה כי המסמכים שמסרה הושבו למערכת הביטחון - מהלך שעשוי היה לחשוף אותה.

מ"הארץ" נמסר כי "עורך העיתון דב אלפון השיב על שאלה זו בדיון הפתוח של מועצת העיתונות, והבהיר כי העיתון לא ידע מי המקור של אורי בלאו בשעת חתימת ההסכם עם השב"כ, ולכן בוודאי לא יכול היה להודיע לענת קם על ההסכם להגן עליה".

"חברי המליאה של מועצת העיתונות התייחסו ארוכות לעניין זה. משפטנים ציינו כי לו 'הארץ' היה יודע על זהותו של המקור ומודיע לו כי נפתחה נגדו חקירת שב"כ, הרי שהודעה זו היתה עלולה להיחשב לשיבוש הליכי חקירה - עבירה פלילית שהמועצה לא יכלה להגן עליה.

"המועצה החליטה לפרסם הודעה התומכת בעמדת 'הארץ' לפיה אין מקום להאשים עיתונאי בגין החזקת מסמך סודי, ברוב עצום של 20 נגד 3 עם נמנע אחד, בלי קשר לטענות אלה ואחרות בפרשת ענת קם".